אחרי 50 שנה: בחזרה לאתר הטילים בקובה
משפחתו של עומאר לופז נאלצה לעזוב את ביתה כדי לאפשר הקמתו של בסיס סובייטי שיאיים על ארה"ב. יובל למשבר הטילים
בשנת 1962, המהפכה של פידל קסטרו בדיוק החל לעצב מחדש את קובה. אלפי קובנים ברחו מהמדינה, ושנה לפני כן, חייליו של קסטרו הצליחו לסכל את הפלישה למפרץ החזירים שנערכה בתמיכת ארצות הברית.
אבל מעט מאד מהדרמה של אותן שנים הגיע לחווה המרוחקת של לופז במערב קובה, שם היו יותר עצי דקל מתושבים אנושיים. "החיים שלנו היו לקחת את הצאן שלנו למרעה בכל יום", נזכר לופז, חצי מאה מאוחר יותר. "הבטנו בהם, עבדנו, עשינו את המטלות שלנו והלכנו לישון כדי לעשות את זה שוב למחרת".
השגרה הזו הופרעה כאשר לופז ואביו, מנואל, שבו יום אחד לבית החווה שלה ומצאו איש צבא קובני במדים ממתין להם במרפסת. "הוא אמר שהם צריכים את החווה", שחזר לופז. "זה לא היה בסדר, אבל זו הייתה תקופה של מלחמה והם היו צריכים שנזוז והם ייתנו לנו חווה גדולה יותר ויבנו לנו בית חדש".
72 שעות לאחר מכן, סיפר לופז, נבנה עבורם בית, לא דבר פשוט במדינה שסובלת ממחסור. לופז, אחיו והוריהם עזבו את החווה שלהם עם כל החיות ורכושם. "בעת שיצאנו, החיילים התחילו להגיע", אמר.
אותם "חיילים" היו אלפי חיילים סובייטים וטכנאים שהוכנסו בחשאי לקובה כחלק מהסכם סודי בין קסטרו לבין המנהיג הסובייטי, ניקיטה חרושצ'וב, כדי להציב טילים גרעיניים על האי ולהאיץ את הדינמיקה של המלחמה הקרה.
בחווה החדשה, במרחק של כשלושה ק"מ, לופז אולי לא היה יודע שמבצע צבאי נרחב מתרחש במקום שבו הוא התגורר פעם - אילולא החזירים. החזירים של המשפחה המשיכו לטייל חזרה לחוות הישנה ועומאר קיבל את המשימה להחזיר אותם הביתה.
לופז סיפר כי כאשר הוא עבר את השומרים הקובנים, הוא ניצב מול מבקרים גבוהים ובלונדיניים שהפקיעו את החזירים שלו. "הם אכלו את החזירים שלנו", אמר. "כאשר אתה אומר 'היי, הם שלי', הם עונים 'לא מבינים'".
בעת שלופז עזב עם החיות שהצליח להציל, הרוסים ביקשו מהקובני הצעיר להביא להם רום. למרות קצב הפעילות המהיר בחווה הישנה שלו, לופז לא הקדיש יותר מדי תשומת לב לזרים.
ואז, המטוסים הבוהקים – טסים מהר ונמוך – החלו להופיע מעל הגבעות הירוקות. "ראיתי את המטוסים פעמיים. הם טסו מעל ההר הזה, ירדו ואז טסו החוצה", סיפר. "אז ראיתי תנועה רבה בקרב החיילים הקובנים".
המטוסים שלופז ראה היו מטוסי הריגול האמריקאים, ובעת שהם טסו מעל סן קריסטובל ב-15 באוקטובר 1962, הם קלטו את התמונות הראשונות של טילים גרעיניים סובייטיים על אדמת קובה. הצילומים הגיעו לשולחנו של הנשיא ג'ון קנדי בבוקר שלמחרת.
טיסות ריגול נוספות חשפו מתקנים סובייטיים ברחבי האי וטילים גרעיניים שהיו יכולים להגיע לחף המזרחי של ארה"ב. קנדי הורה לספינות הצי להטיל מצור על קובה כדי למנוע הגעה של טילים וחיילים נוספים לאי. עבור מיליוני בני אדם ברחבי העולם, מלחמה גרעינית ושואה גרעינית נראו בלתי נמנעים.
המבוי הסתום שנמשך 13 יום זכה לכינוי משבר הטילים הקובנים בארה"ב, המשבר הקריבי בברית המועצות ומשבר אוקטובר בקובה. אבל אפילו שהוא התגורר ליד בסיס טילים, עומר לופז לא ידע באותו זמן שמתרחש משבר כלשהו, ולא משנה איך קוראים לו.
"באותה תקופה לא הייתה לנו טלוויזיה", אמר לופז. "לא קיבלנו את החדשות, אף אחד לא שלח עיתון. חיית כדי לעבוד. אז, נחשבת עשיר אם היה לך רדיו. לא ידענו מה קורה".
לופז הסביר כי הם מעולם לא שמעו על המשבר בעת שהתפתח או שהושג הסכם בין האמריקאים והסובייטים להוציא את הטילים אם האמריקאים יבטיחו שלא לנסות לפלוש לקובה. הוא זוכר את הרעש העז של המשאיות שהוציאו את הציוד הסובייטי מהחווה שלהם.
אחרי שהמבקרים המסתוריים עזבו, לופז אמר שהוא ואביו שבו לאדמה הישנה שלהם. תעלות חצו את השדות, בונקרים מבטון עמדו במקום שבו רעה העדר. האדמה החדשה שהם קיבלו הייתה גדולה פי ארבעה מהחוות הישנה, שכעת הייתה פגועה.
ועדיין, אביו של לופז הלך לראות את חבר המפלגה כדי לבקש את החווה הישנה חזרה. "חבר המפלגה אמר 'אם נתתי לך חווה גדולה יותר, למה אתה רוצה לחזור לקטנה?'", שחזר לופז. "אבי השיב 'נתת לי חווה גדולה יותר, אבל זו לא החווה שלי. החווה שלי קטנה יותר וזה המקום שאליו אני רוצה לחזור'".
משפחתו של לופז עדיין עובדת את האדמה במקום שבו הסובייטים הקימו את מתקני הטילים הגרעיניים. כאשר לופז, כיום בן 65, לא שומר על החיות, הוא לוקח את המבקר המזדמן כדי לראות את העקבות של הכיבוש הסובייטי בחווה. הכביש שהרוסים השתמשו בו כדי להעביר את הטילים נעלם מזמן והדרך המהירה ביותר להגיע לאתר הוא באמצעות מיול וטרקטורון.
ביום שהוא לקח את צוות CNN כדי לראות את השרידים של אתרי הטילים, לופז עטה כובע של קבוצת הבייסבול בוסטון רד סוקס והתנצל על כך שהוא היה צריך לקחת משכנו את העגלה הקטנה יותר כי יש לו פנצ'ר. במהלך הנסיעה, הצביע לופז על גדר שבנה מגשר מתכת שהסובייטים השאירו מאחור. הוא גם הראה כיצד השכנים הפכו קורות בטון מבונקר של טיל לדיר חזירים.
אחרי 30 דקות של נסיעה, לופז והמבקרים הגיעו לאחד מאתרי שיגור הטילים. בג'ונגל הסמוך, גפנים השתרכו סביב בניינים נפולים שנראים כשייכים לציוויליזציה ישנה ונשכחת יותר. שלט שיש קטן מסמן את הנקודה שבה הסובייטים הציבו פעם טילים שכוונו לעבר ארה"ב. לופז אמר שהשלט החליף שלט ברונזה שנעלם לפני שנים.
הרעש החזק ביותר שנשמע באתר המרוחק היה של הרוח שרשרשה דרך שדות קנה הסוכר הסמוכים. "יש לנו מזל שלא הייתה מלחמה", אמר לופז. "אחרי הפצצות האטומיות והמחלות שהיו מגיעות אחריהן, לא היה נשאר אף קובני ולא היו נשארים גם הרבה מכם (האמריקאים) כי אתם קרובים מאד".
הכתבה פורסמה לראשונה ברשת CNN
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם