המזוכיזם של גלי צה"ל
ליזהר אשדות הזכות לקשקש עצמו לדעת בהטפות מוסר על אכזריות חיילינו. מה שלא מתקבל על הדעת, הוא קידום אלבומו בתכנית של קוטנר
"הם לא איש, לא אישה,
הם רק חפץ, רק צל
ללמוד להרוג
זה עניין של הרגל...
...מדי ב' ושפשפת
תשישות ושגרה
מטמטום עד הרוע
הדרך קצרה
רק לנו רק לנו
אדמת ישראל
ללמוד אכזריות
זה עניין של הרגל"
בשיר "עניין של הרגל" אין ביקורת עניינית, לא מדובר במקרים ספציפיים או באירועים עובדתיים. לא מדובר בביקורת לאחר שירות קרבי או עמידה במחסומים בשטחים. מדובר בתחושות בטן לפיהן חיילי צה"ל הם אכזריים והורגים מכוחו של הרגל. ועדיין, זכותו של אשדות לקשקש עצמו לדעת.

יזהר אשדות. זכותו לשיר, למה גל''צ מקדמת?
ראובן קסטרו
שעה של יחסי ציבור
מה שלא מתקבל על הדעת הוא העובדה כי בתוכנית של יואב קוטנר בתחנת הרדיו של צבא ההגנה לישראל, אותו צה"ל שחייליו מושמצים על ידי אשדות, מצאו לנכון להקדיש שעה שלמה לקידום האלבום "עניין של הרגל". הזמר שמשמיץ את חיילי צה"ל ובהם חיילי התחנה, מקבל שעה שלמה של יחסי ציבור לקידום מכירות והופעות.
מדובר במזוכיזם, לא פחות. לא ייתכן כי בגל"צ יושמע שיר שמשמיץ את חיילי צה"ל כמו אחרון אויבי המדינה. לו היה מדובר בביקורת עניינית, ניתן היה להתווכח האם יש מקום להשמיע בתחנה שירים שמעבירים ביקורת על צה"ל. במקרה דנן, ויכוח כזה מיותר – אשדות פשוט קורא לחיילים "אכזרים" ואומר שמבחינתם "להרוג זה עניין של הרגל".
בעקבות הביקורת הציבורית, הורה
מפקד גל"צ ירון דקל לא להשמיע את השיר הנ"ל משום "תוכנו של השיר, הבז לחיילי צה"ל" וכי "אין מקום בגלי צה"ל לחגוג היום באופן מופגן שיר המגנה ובז לחיילי צה"ל ואת אלו שהקריבו חייהם למען ביטחון המדינה". אלו מילותיו של דקל עצמו.
פסילת השיר ראויה ומתבקשת, אך עדיין נשאלת השאלה מדוע מבחינת דקל ראוי לקדם את אשדות ובכל זאת לבצע קידום מכירות והופעות למי שמגנה ובז לחיילי צה"ל (במהלך השעה הוזכר שוב ושוב האלבום החדש ונסקרו כל ההופעות הקרובות של אשדות). אירועים שכאלה מעלים פעם נוספת את שאלת הרלוונטיות של גלי צה"ל - האם אכן מדובר בתחנה של צבא ההגנה לישראל או שמא מדובר בתחנה עצמאית הממומנת מכספי משרד הביטחון על חשבוננו?
שחר קוטינסקי הוא מראשי תנועת "ישראל שלי"