עימות אחד יותר מדי: אובמה ורומני ישרו קו בנושאי החוץ
היו שהגדירו את העימות השלישי והאחרון בין ברק אובמה למיט רומני כ"לא עימות", לאחר שהם הציגו עמדות זהות בנושא חיסול בן לאדן, איראן ואפגניסטן. הצופים שמעו את המילה "ישראל" 30 פעם במהלך העימות, אך הנושא הפלסטיני הוזכר פעם אחת
מחוץ לאולם התכנסו בפעם האחרונה הצוותים המסייעים ב"ספין רום" שבאוניברסיטת לין, המקום שבו נאלצים גדודי היועצים, המקורבים והלשעברים להגיד את אותם הדברים בדיוק במשך שעה, וכמעט בלי שום קשר למה שנאמר על-ידי המועמדים עצמם: בכל מקרה ובכל תרחיש, הדברים שנאמרים הם בסגנון "הוא הוכיח שהוא האיש הנכון לנשיאות", "המומנטום עבר לצד שלנו", "היריב לא אמר מה התוכנית שלו". בקרת נזקים תגיע, אולי, בפעמים הבאות. הפעם, גם לזה אי אפשר לחכות.
אותן דמויות דקלמו שוב את אותם טקסטים, כשהפעם המחנה הרפובליקני מגיע בהרכב חזק יותר, עם הסנאטורים ג'ון מקיין – איש העבר, המועמד הכושל לנשיאות ב-2008, מול אובמה ומרקו רוביו, איש העתיד, נציג המדינה המארחת בסנאט, שמסומן כאחת ההבטחות של המפלגה. יום אחד הוא אולי יהיה הנשיא ההיספני הראשון, אך אתמול הוא התרכז בלהיות הדובר המבוקש ביותר בכלי התקשורת בספרדית.
ייתכן, בצל הטלטלות שפוקדות את עולם התקשורת, שזו הייתה תחילת הסוף של אותו "ספין רום": אריאנה הפינגטון, מייסדת עיתון האינטרנט "הפינגטון פוסט", תהתה בחשבון הטוויטר שלה האם בעידן שבו כל גולש ברשת החברתית נחשף בעצמו לעשרות "ספינים" מידיים, התיווך הזה איננו מיותר.
כפי שהניצחון של אובמה בבחירות הקודמות יוחס לשימוש הנבון ברשתות החברתיות, כך כדור השלג שנגרם מהמפלה שלו בעימות הראשון השנה נערם בעיקר עקב זרימת המידע מהגולשים ההמומים מול המסך. ייתכן וגם כאן אנו עומדים בפני סף שינוי תפיסתי בדרכי הפעולה של המערכת הפוליטית. סוף אחד, בכל מקרה, כבר נרשם: זה היה העימות הנשיאותי האחרון של ברק אובמה.
העימות הלילה היה הרגוע מבין השלושה – ארבעה, אם מחשיבים את ההתכתשות בין המועמדים לתפקיד סגן הנשיא – וככל הנראה גם הפחות חשוב ביניהם.
למעשה, היו מי שהגדירו את העימות הזה כ"לא עימות", עקב המקרים התכופים, אולי תכופים מדי, שבהם הציג רומני עמדות זהות לאלה של הנשיא, אולי אף יישור קו – המחמאות המתבקשות בעניין חיסול בן לאדן, הטלת הסנקציות על איראן (הבדלים סמנטיים בלבד), והיציאה מאפגניסטן, המדברת על 2014 כשנת היעד.
היו שם חילוקי דעות, כמו מלחמת הגרסאות על התבטאויותיו של רומני בעניין השארת החיילים בעיראק, והנציגים הרפובליקנים זעמו כשנדרשו לשאלה במה האיש שלהם נבדל מהנשיא
הכלכלה, שנידונה ארוכות בפעמיים הקודמות, היא זו שתכריע, ואלא אם יתרחשו תפניות מפתיעות מאוד, האירוע שעשוי להכריע את המירוץ הוא פרסום נתוני האבטלה, בראשית החודש הבא. אם הם יחצו מחדש את רף שמונת האחוזים, הם יעניקו לרומני נשק חזק מאוד, אולי אפילו קלף מנצח – וגם את ההיסטוריה, שמלמדת שאף נשיא מכהן לא נבחר מחדש מעל הקו האדום הזה.
לעומת זאת, אם הנתונים יישארו על 7.8 אחוזים, או אפילו ימשיכו לרדת, זו תהיה זריקת מרץ משמעותית מאוד לאובמה.
על אף שהעימות הוגדר ככזה שמתעסק במדיניות חוץ, ניסו אובמה ובעיקר רומני למשוך לנושאי פנים, ועוררו אכזבה מסוימת, לפחות בקרב הקהל ברחבי הגלובוס, שרצה לדעת מה מנהיג העולם החופשי יעשה החל מחודש ינואר הקרוב.
הרבה נושאים לא נידונו באוניברסיטה בבוקה רטון. בטוויטר הבחינו כי המשבר במאלי, שרבים כלל לא היו מודעים לקיומו, או לקיומה של המדינה, זכה ליותר התייחסות מאשר לנעשה באירופה – ומה שכן היה על סדר היום היו שלושה נושאים עיקריים: האביב הערבי, הגרעין האיראני וההתעצמות הסינית.
אפילו הסוגיה הבוערת של רצח ארבעת הדיפלומטים בבנגזי כמעט ולא קיבלה נפח, בטח בהשוואה לעימות הקודם ולעיסוק הכמעט אובססיבי של כלי התקשורת בה, במיוחד אלה המזוהים עם הצד הימני של המפה הפוליטית.
מי שנשאר ער בארץ יכול היה לחייך מול המסך ולשמוע שמות מוכרים: ישראל הוזכרה למעלה מ-30 פעמים, והדיון על הטיפול באיראן ובישראל היה ארוך וממצה למדי. הוזכרו שם כנס הרצליה, שדרות ויד ושם ("אני נסעתי לשם בביקור שלי, לא הלכתי להתרים כספים", הטיח הנשיא ביריבו), אך הנושא הפלסטיני הוזכר רק פעם אחת, על-ידי רומני.
דווקא השאלה כיצד היו מגיבים להודעה של ראש הממשלה הישראלי – שלא הוזכר בשמו – על תקיפה שיצאה לדרך, לא נענתה על-ידי הנשיא.
מעבר לכל, העימות הזה – שאולי היה אחד יותר מדי – היה צריך להשאיר טעם טוב בפה של שני המתמודדים, לקראת 15 הימים האחרונים למרוץ.
ובעוד שרומני נאבק לשדר תדמית רצינית, ממלכתית, נשיאותית, שתעזור לו להשיג את אובמה גם במאזן האלקטורים ולא רק בסקרי הפופולריות, הנשיא מרשה לעצמו – לצד אזכורים מובנים לכך שהוא המפקד העליון של צבא – להתבדח.
לצד העקיצות ההדדיות, הרגע המהנה ביותר בעימות היה כשרומני הלין על צמצום הצי, ואובמה הזכיר בתגובה שגם יחידות הסוסים והכידונים צומצמו, כשהוא משדר ליריבו - "זו המציאות, טמבל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם