הקרב השני: דדו נלחם על כבודו באגרנט
העדויות החדשות מוועדת אגרנט מתמקדות בניסיונו של דדו לטהר את שמו. לצערנו, אף אחד לא הבין את חוזקו של סאדאת. פרשנות
פרסום רוב חלקיו של דוח אגרנט כבר שפך בעבר אור רב על שאירע במדינה ובצה"ל בטרם לחימה ועל קורות שלושת ימיה הראשונים של המלחמה.
העדויות שמשחרר עתה ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מביאות רק מעט חידושים, אך הן מאפשרות לחוקרים ולקוראים לחוש באווירה המתוחה שאפיינה את מפגשי הוועדה.
במרכז העדויות עומדת זו של הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר, רמטכ"ל המלחמה, השב ומסביר לוועדה כי במבחנו העליון בהערכות המצב, בקבלת ההחלטות ובניהול המלחמה הוא עמד בכבוד וכי במסקנות הביניים של הוועדה נגרם לו עוול.
הוא מציג שוב את הטעויות בהערכת הדרג הצבאי, שהיו לדעתו תואמות את אלו של הדרג המדיני, על כך שסאדאת חלש ואינו מסוגל להחליט ועל כך שאין בידי המצרים אופציות צבאיות.
ספרו החדש של יגאל קיפניס, - 1973" הדרך למלחמה," מציף באור חדש את הנתק בין המידע המדיני שהיה שמור לקברניטים, ובמיוחד לראש הממשלה ולשר הביטחון, לבין המידע שקיבל המצביא, מכין הכוח והמתכנן העיקרי של הפעלתו בשדה הקרב.
חלקים ניכרים בעדותו עוסקים במודיעין שקיבל. דדו מתאר את המערכת המודיעינית שמסביבו ואת נכונותו לקבל את הערכות המודיעין בכל התקופה שלפני המלחמה. את ביטחונו במידע הוא מייחס למקורות הטובים של אמ"ן ובעיקר למידע שהגיע מ"המלאך," הסוכן שהיה כה קרוב לסאדאת.
להגנתו הוא הציג את הפעולות שנקט על אף הערכת המודיעין בדבר "סבירות נמוכה" כבר בכוננות "כחול-לבן" באביב ,1973 ובנשימה אחת, ואולי בשל כך, גם את הסכמתו המלאה להערכת אמ"ן כי השינויים בחזיתות אינם אלא תרגיל.
את פעילותו לפני המלחמה מחזק דדו בהעלאתה של חטיבה 7 לרמת הגולן. בעדותו הוא סותר את זו של סגנו האלוף טל, שלפיה דרש האחרון לגייס מילואים. דדו מרבה לתאר את מנהיגותו "הקרבית" במהלך המלחמה ומנסה להסביר את התבטאותו הבלתי
בעדויות שהתפרסמו מופיעים גם שניים מנציגיו של הדרג המדיני: השר ישראל גלילי, שהיה בסוד העניינים, ויגאל אלון, סגן ראש הממשלה שנדחק הצידה. מעדויות הדרג הצבאי נחשפה זו של סגן הרמטכ"ל, שחזר על כך כי התריע, עוד בטרם המלחמה, על הסיכון הנובע מיכולותיהם של המצרים והסורים ומכוונותיהם.
את מערך המודיעין מייצגות במקבץ עדויותיהם של ראש המחקר באמ"ן תת-אלוף אריה שלו, וראש הענף הסורי, ענף ,5 סגן-אלוף אבי יערי. שלו תיאר את הערכתו, שלפיה לא היו למצרים מספיק כלים לאופציה הצבאית, (ראה הקונספציה) והודה כי לא עמד על התפנית שחלה אצל סאדאת בשנה שלפני המלחמה.
עדותו של ראש הענף הסורי מתרכזת בעיקר בנזיפה שקיבל על כך שהעביר ב1- באוקטובר לקמ"ן פיקוד הצפון ידיעה על שינויים בהיערכות אצל המצרים והסורים, כולל פרשנות שלו, בניגוד להערכת אמ"ן, בדבר האפשרות להתקפה.
בדבריו בולטת העובדה כי חוץ מהתרעה זו הוא לא העריך ולא העביר לפיקוד הצפון, ממש עד הרגע האחרון, כל מידע שלפיו הסורים יתקפו ויתייצבו על גדרות מוצבינו. הכותב הוא היסטוריון צבאי, חוקר מלחמת יום הכיפורים ומחבר הספרים "לשבור את הקונספציה" ו"הסורים על הגדרות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם