שקרים מימין ומשמאל
"הארץ", מרצ ונתניהו אמנם מצהירים שהם רוצים שלום, אבל לפי הדרך שבה בחרו ללכת, הם פשוט לא דוברים אמת
אבל במודעה של מרצ יש גם משהו שמוחק את החיוך מהפנים: מתברר שהמפלגה הסובלנית שטובעת בתוך ים של אהבת אדם משתמשת במוצאו של אביגדור ליברמן כדי להביא אליה מצביעים. על התמונה של ליברמן מרוחות האותיות: איפה היית במלחמה נגד פוטין הישראלי? כך שואלים אלה שאמורים לקדם שלום ולמגר גזענות.
מעניין כמה גלאון הייתה יוצאת מכליה אם מישהו מהימין היה משתמש בדיוק באותה טכניקה על תמונה של אחמד טיבי או של מסתנן מאריתריאה כדי לקדם את האג'נדות שלו. אבל ככה זה במדינת ישראל - אם כולם מקצינים, משקרים ומשתמשים בשנאה, אז גם לי מותר. עצוב, אבל זאת המנטליות של כל הכנסת המטופשת הזאת.
תחפושת "השלום" של מרצ שמסתירה רצון במלחמה, ותחפושת "השוויון" שמסתירה גזענות לשמה, הן בדיוק צורת החשיבה שהביאה גם ל"איחוד", שרק מגביר את הפיצול בעם. "אם זה כל כך רע לשמאל, אז כנראה שאנחנו עושים משהו טוב", אמר על כך מישהו מחויך לאחר שהחיבור לליברמן אושר בוועידת הליכוד.
המשפט הזה מסכם באופן הטוב ביותר את מה שלמעשה כולנו יודעים - הבעיה הכי גדולה שלנו כעם היא הפיצול הפנימי והפלגנות המחריפים. ומה עושה האיחוד בין נתניהו לליברמן? הוא ממשיך את הדרך הקיצונית של נתניהו מתחילת הקדנציה, ומכיוון שמדובר באיחוד ימינה ולא באיחוד למרכז, בפועל הוא
רוב העם רוצה שלום, משק תחרותי, מחירים הגיוניים, שירותים ציבוריים איכותיים וחינוך טוב שמלמד הצלחה ומצוינות. אבל כדי לשמור על קואליציה ימנית משלמים פה מחיר מתמיד של ויתורים ועיוותים, וגרוע מכך, משלמים פה מחיר של מלחמה פנימית שרק הולכת וגוברת מדי יום. המלחמה הזאת סוחטת אנרגיה ותשומת לב, סוחפת את כולנו למקומות שבהם אנחנו שונים במקום למקומות שבהם אנחנו שווים, גורמת לנו ללכת צעד קדימה ושניים אחורה, ובעיקר מרעילה את כל מה שאנחנו עושים. כולם לוקחים בה חלק, גם המטיפים הגדולים לשלום, וגם אם הם לעולם לא יודו בזה.
לא מדובר רק במרצ, אלא גם בעיתון "הארץ" המטיף לסובלנות, אך בחר לפרסם כותרת ראשית שערורייתית בשבוע שעבר; גדעון לוי לקח סקר של הקרן החדשה, שיחק עם המספרים וקבע שרוב הישראלים הם בעד אפרטהייד - מסקנה שהיא פשוט שקרית. כמה ימים לאחר מכן העיתון פרסם בעניין "הבהרה" כמעט בלתי נראית בעמוד פנימי, שמודה שהכותרת לא שיקפה את הממצאים. רק שמאז הכותרת הזאת כבר צוטטה על ידי שונאי ישראל בתפוצות בעשרות ואולי במאות מקומות.
כולם נלחמים זה בזה מתוך מנטליות חלשה של התגוננות מתמדת, ולא מתוך עוצמה אמיתית. זה בדיוק מה שחסר פה - הנהגה שכולם מדברים עליה בעיניים דומעות ושואלים איפה היא. מישהו שיהיה חזק מספיק כדי לספק את רצון הרוב השפוי, לאחד את כולנו ולהביא שלום פנימי.
היום ברור שנתניהו שילם מס שפתיים בנאום בר אילן כאשר טען שהוא רוצה שתי מדינות לשני עמים. זהו שקר משום שמאז הוא עשה הכל כדי שהאפשרות הזאת לא תתקיים. אבל הגידו, זהבה גלאון ועיתון "הארץ" היקרים, במה אתם יותר טובים? גם אתם אומרים שאתם רוצים שלום, אבל לפי הדרך שבה אתם הולכים, גם אתם סתם משקרים.