סוללים דרך חדשה: המאבק למען פארק המסילה
התושבים סביב מסילת הברזל הירושלמית החליטו לקחת את הגורל שלהם בידיים ולנער את השלטון המקומי כדי שייצור שינוי אמיתי בעיר. כך ניצח האינטרס הציבורי
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
פארק המסילה בירושלים, שעודנו מתפתח, הוא אחד מהפרויקטים המרתקים והגדולים שנעשו בשנים האחרונות. זה מודל מוצלח לשינוי אורבני באזור ובעיר שנתפסת לרוב כמקרה אבוד בכל הקשור לבלימת תהליכים של הזדקנות, התפשטות קהילות (למשל חרדים) על חשבון קהילות ותיקות ובריחת אוכלוסיות חזקות מירושלים לטובת איכות חיים משופרת.
סיפור פארק המסילה מתקשר למסילת הברזל שהקימו הטורקים בין יפו לירושלים ולתחנת הרכבת באזור תאטרון החאן. כיום הרכבת לירושלים עוצרת במלחה, אבל עד לפני 12 שנה היא המשיכה עד לתחנה בחאן. מאז אזור המסילה בדרום ירושלים, שאורכו כ-6 ק"מ, ננטש והוזנח.
לאורך המסילה גרה אוכלוסייה גדולה ומגוונת, פסיפס אנושי שנאמד ב-100 אלף תושבים המפוזרים בשכונות בקעה, המושבה הגרמנית, מקור חיים, קטמונים, בית צפאפא ותלפיות. עם הזמן יצרו פסי הרכבת חיץ פיזי ומנטלי בין השכונות, והגופים העירוניים והתכנוניים התייחסו לאזור כאל חצר אחורית.
ואולם, בעשור האחרון השתנתה התמונה. משפחות צעירות מרקע מגוון (חילוניות, דתיות לאומיות, דתיות לשעבר ומסורתיות) נכנסו לשכונת קטמונים (גוננים), שקפאה על שמריה משך עשרות שנים, וניסו לשנות עובדות בשטח. הורים צעירים, שחיפשו ריאות ירוקות עבור ילדיהם, גילו שאין כאלה בנמצא.
אחד הפעילים המרכזיים בפרויקט המסילה הוא יוסי סעידוב, יועץ תקשורת המסייע לגופים שונים בפיתוח סביבתי. סעידוב חבר לפרופ' קימי קפלן
סעידוב וחבריו יצאו מהפגישה נזעמים והחליטו להקים את הוועד למען פארק המסילה. ראש העיר הקודם אורי לופוליאנסקי התעלם מפניותיהם וסירב להידבר עמם, והם הבינו שיש לפעול באסרטיביות. בעזרת דוח של החברה להגנת הטבע, ששיתפה איתם פעולה, הוכיחו בוועד שאזור מגוריהם לא עומד בתקן הארצי שמכתיב את היקף השטחים הפתוחים לנפש - פרט שכדאי לנופף בו מול מקבלי ההחלטות.
הוועד הקים בלוג כדי להפיץ את המידע והחל לעבוד בשטח, כולל הפעלת צוותים שהשוו את היקף השטחים הירוקים סביב ביתו של לופוליאנסקי בשכונת סנהדריה לאפס השטחים הללו בשכונתם. הוועד זכה לאוזן קשבת בתקשורת המקומית וגם למד להכיר את הכוחות המשפיעים הנוספים בעיר. הרשות לפיתוח ירושלים, למשל, הזמינה חוות דעת של מתכנן נוף, והוא בדק תוכניות סטטוטוריות והציע לבטל תוכניות תחבורה באזור, שהוגשו בסוף שנות ה-60 והפכו לא רלוונטיות.
הוועד גם ניצל את הבחירות הקרבות כדי לחייב את המועמדים לראשות העיר להשיב על שאלות באשר לעתיד האזור. הרב מנחם פרוש התקשה לענות בבהירות, אבל ניר ברקת, שלמד את סיפור המקום, התחייב לקדם את הפרויקט. גם נעמי צור, מי שתהפוך לסגניתו לענייני קיימות ותכנון עירוני, התגייסה לטובת העניין. כשברקת נבחר החלו העניינים לזוז.
עד שהפרויקט יצא לפועל והוזרמו לו כספים התפתחה בשכונה קהילה בעלת זהות גאוגרפית־חברתית, לוקאל פטריוטיות. בשיתוף החברה להגנת הטבע הוקמה גינה קהילתית על שטח מוזנח בין הבניינים, שעד אז שימש כמגרש חניה. הוקמו שבילים, נוכשה צמחייה מזיקה, ניטעו עצי זית וטופחה גינת תבלינים.
כמו כן נפגשו התושבים עם מתכנני נוף וגנים ולמדו מהם על נושאים שונים, משטחי התב"ע ועד נטיעת עצים. שיתוף הפעולה עם גופי העירייה התהדק, והיה ניסיון הדדי להבין את צורכי המקום.
הועלתה ההצעה להקים פארק אקולוגי שישמר את הרבדים ההיסטוריים של האזור. מסילת הברזל חולפת על תוואי נחל רפאים וצופה על שדות בית צפאפא, והרצון היה לשמר מוטיבים חקלאיים ובו בזמן להקים מוקדי בילוי, תרבות ופנאי. תלמידי האקדמיה לעיצוב בצלאל, שדפקו על דלתות הבתים של ותיקי השכונה וביקשו לשמוע מהם סיפורים על תולדות המקום, סייעו בחניכת מסלול הקיפוד לאורך מסילת הרכבת, שעובר בין השכונות משני צדי המסילה.
החלק הראשון בפרויקט בשלב פיתוח מתקדם, והחלק השני יושלם בתוך חצי שנה. לפי מתכנן הפרויקט, האדריכל יאיר אביגדור, מרגע שהוסרו הגדרות מצדי המסילה והרחובות לאורך השכונות חוברו, הוגדרו שני צירים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, שמשולבים בהם ציוני דרך היסטוריים.
פרויקט המסילה הוא חזון גדול של תושבים שלקחו את גורלם בידיהם, העירו מתרדמתו שלטון מקומי עצל ומנוון ושינו סדרי עולם ואת אורח החיים שלהם. הם עמדו לכאורה מול מנגנון חסר סיכוי בעיר לא פשוטה בכלל, אבל פעלו בחוכמה, זיהו מגמות שינוי ומינפו אותן. המנצח פה הוא האינטרס הציבורי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם