זהירות: פינוי מוקשים עלול לזהם מי תהום
משרד הביטחון הודיע השבוע על מבצע פינוי נוסף של מוקשים בערבה, אבל לא ברור עד כמה הוא מודע לסכנות הסביבתיות הכרוכות במהלך
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
רפאל גולדפלד, בוגר טרי של האוניברסיטה העברית, הציג עבודת סמינריון העוסקת בהשפעות של מוקשים על איכות הסביבה בישראל. לפני הצגת הממצאים המטרידים שחשף גולדפלד, שלפיהם שיטת פינוי המוקשים שהמדינה בחרה בה עלולה לזהם את הקרקע ואת המים ולחשוף את הציבור למחלות קשות, נחזור מעט לאחור.
אחד מסימני ההיכר של רמת הגולן הוא הגדרות הפרוסים לאורך 1,300 ק"מ, שמוצבים עליהם שלטי אזהרה צהובים, המגדרים 2,000 שדות מוקשים; חלק גדול מהם נזרעו עוד בימי שלטון הסורים. קשה לדעת כמה מוקשים טמונים בשטח, אך גורמים מוסמכים בצה"ל מעריכים שמדובר ביותר ממיליון. במשרד הביטחון מוסיפים כי בכל המדינה יש כיום 130 אלף דונם של שטחים ממוקשים או חשודים במיקוש, שאינם חיוניים יותר לביטחון המדינה ומיועדים לפינוי.
הרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון נולדה אי שם בפברואר 2010. הילד דניאל יובל, אז בן 11, נסע עם משפחתו מרמת השרון לרמת הגולן כדי לחזות בשלג הראשון. כשהגיעו להר בנטל נכנסו בטעות לשדה מוקשים, שם עלה יובל על מוקש ואיבד את רגלו הימנית. מדינה שלמה הזדעזעה מהאסון ודניאל הפך לסמל. את הטרגדיה האישית הוא תיעל כדי להעלות על סדר היום הציבורי את שאלת נחיצותם של השדות הזרועים במוקשים, שכבר אין בהם שימוש מבצעי. בסופו של יום הביא המאבק של יובל לתפנית המיוחלת - הקמת הרשות לפינוי מוקשים. בשנת 2011 אושר החוק לפינוי מוקשים
עבודתו של גולדפלד מעלה את ההנחה ששנים של הזנחה הובילו לזיהום מקורות מים וקרקעות בשלל חומרים רעילים ומסרטנים. לנוכח מתווה פינוי המוקשים הנוכחי יש חשש ממשי כי בחירת הרשויות באלטרנטיבות זולות לפינוי, כמו פיצוץ יזום, תפזר חומרים מסוכנים בשטח ותחריף זיהומים קיימים.
כך למשל, בתשובה שגולדפלד קיבל מאייל דפנה, ראש תחום תיאום והבטחת איכות ברשות לפינוי מוקשים, נכתב: "הרשות מבצעת עבודת מטה משולבת עם גורמי המדינה על מנת לגבש את הדרישות המקצועיות להחזרת הקרקע. התהליך אינו כולל בדיקות מעבדה כימיות לקרקע, משום שהשדות המיועדים לפינוי מכילים בעיקר מוקשים נגד אדם - מוקשים קטנים, אשר כמות חומר הנפץ בהם זעירה ושאריותיהם נאספות במהלך פעולות הפינוי".
על השאלה אם נערך תסקיר סביבתי לשטח המיועד לפינוי ענה דפנה: "הרשות אינה עורכת תסקיר סביבתי לשטח, אלא מתאימה את הטיפול הסביבתי להנחיות הגופים המוסמכים במדינה". עוד אמר כי לרשות אין מידע על זיהומי קרקע או מים בשדות המוקשים.
מחקרים שחושף גולדפלד בעבודתו מעידים כי המוקשים מזהמים את הקרקע ואת מקורות המים סביבה בשלל חומרים רעילים ומסרטנים, ובהם טי.אן.טי, כרום, אבץ, ניקל קדמיום, עופרת וכספית. חומרים נוספים הנפלטים ממוקשים, כגון נחושת וברזל, גורמים לפגיעה בכליות, בכבד, בשריר הלב ובמערכת העצבים של הנחשפים לכמויות גדולות מהם.
בהודעה לעיתונות שפרסם משרד הביטחון על פינוי המוקשים בערבה נכתב: "השטחים שהמוקשים יפונו מהם ייועדו למטרות חקלאיות, להרחבת ההתיישבות באזור ולהקמת יחידות דיור, וחלקם יועברו לשימור רשות הטבע והגנים ולטיפוח צמחייה נדירה שהתגלתה באזור במהלך הכנת השטח".
גולדפלד אמר כי על-פי הבדיקה שערך באוגוסט 2012, המשרד להגנת הסביבה ורשות המים טרם ביצעו תסקיר לבדיקת זיהומים בקרקעות או במי התהום. ואולם, נראה כי היעדר התסקירים נעוץ בחוסר מודעות. כך למשל, כשגולדפלד פנה ליחידה הסביבתית במועצה האזורית גולן, שם צפוי להיות פינוי מסיבי של שדות מוקשים, כתב לו קובי גביש, נציג היחידה: "לעניות דעתי שדות מוקשים מאפשרים לפלורה ולפאונה ללבלב".
מרשות המים נמסר: "במקומות מסוימים איתרה רשות המים שרידי חומרי נפץ, אך אלה אזורים שעוסקים או עסקו בהם בייצור או בפירוק כמויות גדולות של תחמושת. ברור כי הם מטופלים ואין חשש שהמזהמים הללו יגיעו למי השתייה. לא ידוע לנו על זיהום מים בארץ שמקורו בפיצוץ מוקשים. ההנחיות לאופן הסילוק של מוקשים ושל חומרי נשק כדי למנוע זיהום קרקע ומים בידי המשרד להגנת הסביבה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "המשרד להגנת הסביבה דורש ממשרד הביטחון לבצע סקרים לבדיקת זיהומים בקרקע כחלק בלתי נפרד מהליך פינוי המוקשים. לצערנו, אין למשרדנו סמכות לחייב את משרד הביטחון לבצע סקרים אלה. יודגש כי סקר הקרקע עצמו אינו מבוצע על ידי המשרד להגנת הסביבה, אלא נעשה בהתאם להנחיותיו. באשר לפינוי המוקשים בערבה, עבודות אלה נעשות בליווי של רשות הטבע והגנים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם