תושבי גבעת האולפנה לא מתאוששים מהפינוי
פוסט-טראומה, התקפי חרדה ותרופות פסיכיאטריות הן רק חלק משגרת חיי המשפחות שפונו. חרף הרחבת מחלקת הרווחה, יש קושי לשוב לעבוד

משפחת דיקשטיין בעת פינויה מביתה בגעת האולפנה בחודש יוני האחרון צילום ארכיון: פלאש 90
במשך חודשים ארוכים עמדה שכונת האולפנה בבית אל בראש סדר היום של מדינת ישראל. ביום אחד מצאו את עצמם תושבי השכונה בחזיתו של מאבק מתוקשר: לאורך חצי שנה היו עסוקים מדי יום באירוח שרים וחברי כנסת, בארגון מחאות ובישיבות דיירים ארוכות, במטרה למנוע את הפינוי הצפוי. אך מאבקם לא צלח, ומבצע הפינוי יצא לדרכו.
בחודש יוני האחרון הגיעו אל השכונה משאיות של משרד הביטחון, ובתוך כמה שעות הפינוי הושלם, ותכולת בתיהן של 33 המשפחות הועברה אל אתר הקראווילות בכניסה לבית אל. שאר 17 המשפחות שנותרו בשכונה ליוו בדמעות את יום הפינוי וחזרו לבתיהן.
עומס חריג של פניות
כעת מתברר כי אף שהפינוי עבר בשקט, הוא גבה מחיר נפשי קשה מהמפונים. יותר מרבע מכלל המשפחות (כ-15) מטופלות בימים אלה על ידי גורמי הרווחה. ילדים רבים סובלים מהתקפי חרדה, ויש הורים הנזקקים לסיוע נפשי, וחלקם אף החלו להיעזר בתרופות פסיכיאטריות. בכמה משפחות ישנם גם זוגות אשר מתקשים לתפקד ולעבוד.
מחלקת הרווחה של המועצה המקומית בית אל מתמודדת בשבועות האחרונים עם עומס חריג של פניות. מנהלת המחלקה, חדווה
אריאל, הבחינה בצורך הנרחב של התושבים לעזרה, ופנתה להנהלת מחוז ירושלים במשרד הרווחה שנרתם לנושא.
בשבוע שעבר הגיע למקום מנהל המחוז, יורם אזולאי, כדי להיפגש עם התושבים ולהבין את מצבם. בסיום הפגישה החליט אזולאי להוסיף תקנים ותקציבים למועצת בית אל כדי שזו תוכל להתמודד עם העומס.
בנוסף לכך נפתחו עבור תושבי השכונה קבוצות תמיכה למבוגרים ולילדים. "אנשים לא יכולים להבין מה עובר עלינו", אמרה אתמול ל-nrg מעריב תושבת השכונה. "היינו בטוחים שהמאבק שלנו יצליח וקיבלנו לזה גם חיזוק משמעותי מדבריו של ראש הממשלה. בסופו של דבר הכל התפרק, ובימים אלה עדיין ממשיכים לנסר לנו את הבתים מול העיניים".

דידי דיקשטיין ותושבי האולפנה בעת הפינוי. ''לא מבינים מה עובר עלינו''
צילום ארכיון: פלאש 90
