כשהזנב מכשכש במשרד
חובה על שוחרי הדמוקרטיה והמינהל התקין להבטיח שהדרג המקצועי במשרד החוץ יממש את מדיניות הדרג הנבחר - ולא להפך
ראשית לסוגיית העיתוי. המסמך המדובר נכתב על ידי מנהל המחלקה לסיכול דה-לגיטימציה, די ג'יי שניוויס, כבר לפני כחצי שנה. צריך להיות נאיבי במיוחד כדי שלא לראות קשר בין הבחירות המתקרבות לבין הדלפת המסמך דווקא כעת. אין הכוונה למחבר המסמך כי אם דווקא למי שבחר להדליפו, מתוך כוונה שלא ניתן לפרשה אחרת מניסיון של עובד מדינה לנצל את נגישותו למסמכים כדי להשפיע על מערכת הבחירות.
בחינת הציטוטים שהוצגו בכתבה מגלה כי הדוח אינו מציג עובדות קשיחות או נתונים אמפיריים, כי אם הערכות סובייקטיביות המבטאות תפיסת עולם. כך למשל הקביעה כי "אין כל ספק כי ניהול אמין של תהליך מדיני יש בו כדי להגביל את השפעות המסע העוין של המסרים האנטי-ישראליים השונים" איננה קביעה שלא ניתן להטיל בה ספק, מה גם שדווקא ההפך הוא הנכון: מצבה המדיני של ישראל נפגע קשות מאז הסכמי אוסלו ועשרים שנות המשא ומתן שבאו בעקבותיהם. שניוויס בחר לבחון את השפעותיו של תהליך מדיני לטווח הקצר, בעוד שבחינה ארוכת טווח תספק הערכה שונה.
גם קביעתו של שניוויס שלפיה "יש להכיר בכך שהכרה של הפלסטינים בישראל כמדינה יהודית אין בה כדי להבטיח את יסודות הלגיטימיות המערבית הנחוצה לישראל" מבטאת עמדה אישית סובייקטיבית, עמדה שגויה משתי סיבות.
ראשית, שניוויס מתעלם מכך שמטרת הדרישה מהפלסטינים דווקא נועדה לשמוט מהפלסטינים כל תירוץ להמשך הסכסוך, אם וכאשר ייחתם הסכם שלום. שנית, הערכתו של שניוויס שגויה גם מבחינה עובדתית משום שהתנגדות הפלסטינים לדרישה להכיר בישראל כמדינה יהודית חושפת בהצלחה את פרצופם האמיתי של הפלסטינים, שמבקשים מדינת לאום לעצמם - אך מסרבים להכיר במדינת הלאום של העם היהודי.
אולם השאלה המרכזית הנוגעת לפרסום הדוח אינה אם הערכותיו של שניוויס מדויקות או לא. השאלה החשובה נוגעת לעובדה שהוא מציג מציאות בלתי נסבלת השוררת בחלק ממשרדי הממשלה. ייתכן שהערכותיו של שניוויס מדויקות וייתכן שהן שגויות.
המציאות הנוכחית היא שבמשרד החוץ ישנן לעתים שתי עגלות שונות המושכות לכיוונים מנוגדים. מצד אחד הדרג הפוליטי הנבחר שזכה לאמון הציבור ואמור להתוות את מדיניותו, ומצד שני - דרג הפקידים ועובדי המדינה שלעתים קרובות חולקים על דרכה המדינית של הממשלה הנוכחית ומבקשים לקדם מדיניות חוץ שונה.
בעימות הזה חובה על כל שוחרי הדמוקרטיה והמינהל התקין להבטיח שהדרג המקצועי יממש את מדיניות הדרג הנבחר ולא להפך. הדרך לכך עוברת בקידום חקיקה מתאימה שתאפשר לשרים להחליף חלק ניכר מהדרג המקצועי במשרדיהם.
זאת בדומה למצב השורר בארצות הברית, שבו חילופי שלטון גוררים לא רק תחלופה של הדרג הפוליטי, אלא גם של הדרג הביצועי והמקצועי. כך שהממשל החדש יוכל לממש את מדיניותו ולא ימצא את עצמו מתמודד עם עגלות המושכות לכיוונים הפוכים.
הכותב הוא העורך הפוליטי-מדיני של כתב העת האינטרנטי "מידה"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם