נחטפו באריתראה, עונו בסיני, נכלאו בישראל
חטיפות, עינויים והשפלה. כמחצית מהפליטים במתקן סהרונים סבלו מעינויים לפני שחצו את הגבול. יותר ממחצית הנשים נאנסו
על פי הדוח, הירידה במספר הפליטים המגיעים ממצרים לישראל בזכות ההתקדמות בבניית גדר הגבול וכניסתו לתוקף של החוק למניעת הסתננות אינה מונעת את המשך הגעתם של הפליטים אשר נחטפו ועונו על ידי מבריחים בדואים בסיני. רבים מהמסתננים מוחזקים במשך חודשים בבתי סוהר בישראל ואינם מקבלים את הטיפול הבסיסי ביותר שיש להעניק לקורבנות החזקה בתנאי עבדות, סחר בבני אדם או כאלו שעברו עינויים.

מראיונות שניהלו אנשי הארגונים עם הפליטים עולה כי חלה החמרה בעינויים ובהתעללות שעוברים הפליטים במחנות בסיני.
על גופם של חלק מהמסתננים שהובו לבית הדין ניכרו סימני העינויים, בעיקר מכוויות ומכות חשמל. כשליש מהפליטים שהובאו בפני בית הדין סיפרו כי חוטפיהם עינו אותם באמצעות השלכת שקיות פלסטיק בוערות על גופם.
הדוח מעלה כי כשני שלישים מהנשים שהובאו לבית הדין למשמורת בחודשים האחרונים הצהירו כי נאנסו על ידי החוטפים. רבים מהפליטים הוחזקו במחנות יותר מ100- ימים. סכום הכופר הממוצע עבור שחרור מהמחנות הללו עומד על כ33,600- דולר לאדם.
לכליאה ממושכת של קורבנות עינויים השלכות חמורות על הקורבנות. "את מחירו של היעדר הטיפול ישלמו הקורבנות והחברה הישראלית גם יחד," אומרת עו"ד רעות מיכאלי, מנכ"לית מוקד סיוע לעובדים זרים. "על ישראל להקים ולעגן באופן מיידי הליך לזיהוי ולטיפול בקורבנות
שחר שוהם, מנהלת מחלקת מהגרים ב"רופאים לזכויות אדם," אומרת: "כאנשי רפואה איננו יכולים להסכים עם המדיניות שבה מקומם של קורבנות חפים מפשע ששרדו עינויים, שבי, אונס והתעללות קשים יהיה בית הכלא. במקום להגיש עזרה ומקלט למי שמחפש הגנה, בוחרת מדינת ישראל פעם אחר פעם להפעיל פרקטיקות חשוכות שמטרתן המוצהרת היא המאסת החיים של מי שמבקש לחיות."
מרשות ההגירה נמסר: "החל מיוני מיושם החוק למניעת הסתננות, וייעודו העיקרי מיגור תופעת ההסתננות. מהדברים עולה כביכול שאף מסתנן אינו צריך להיות מוחזק בכלא, ולכן אין זה המקום לדון בסוגיה עקרונית זו. עם זאת, המדינה מכירה בקורבנות סחר בבני אדם ובנשים ורגישה לסוגיה זו. הרשות מפעילה נוהל מיוחד בנושא, מתוך מודעות רבה. כל מי שהוכר כקורבן סחר מטופל."

