תלמידים ערבים יחויבו לעבור בגרות בציונות
משרד החינוך הורה לתלמידי המגזר ללמוד את היסטוריית העם היהודי כתנאי לקבלת בגרות. בי"ס ערביים מוחים: "השיקולים לא ענייניים"
עוד בחדשות:
- חשש בלשכת רה"מ: אובמה יתערב בבחירות בישראל
- צבע אדום: יוזמת המחאה של תושבי עוטף עזה
- הפרקליטות ערערה על זיכוי וגזר דין אולמרט
אמנם כבר בשנת 2007 יצאה לדרך תוכנית לימוד מפורטת על הציונות במגזר הערבי, אולם לטענת גורמים במשרד החינוך, בפועל פחות ממחצית התלמידים אכן למדו אותה. 47 אחוז מתלמידי המגזר מוגדרים כלומדים בחינוך הטכנולוגי ונדרשו עד כה ליחידת לימוד אחת בהיסטוריה כדי לעמוד בחובות תעודת הבגרות.
נושא יחידה זו הוא תולדות הערבים והאיסלאם. בנוסף, לטענת הגורמים במשרד החינוך, בתי ספר רבים שבהם נלמדת המגמה העיונית אשר מחייבת שתי יחידות לבגרות, התחמקו מלימוד ההיסטוריה הציונית.
מי שהוביל את השינוי הוא יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך לשעבר, ד"ר צבי צמרת שיזם שאלת חובה בבחינת הבגרות במגזר הערבי בנושא השואה. תחום השואה אמנם היה בחומר הלימוד, אולם התלמידים יכלו שלא לבחור בו וכך לא להיבחן עליו.
התלמידים הערבים יכלו לא לעסוק בנושא הציוני גם בבתי הספר שבהם נבחנו בבגרות בהיסטוריה ברמת שתי יחידות לימוד אך ד"ר צמרת הוביל רפורמה שבמסגרתה תלמיד ערבי שלא ילמד על הציונות לא יוכל לקבל תעודת בגרות.
הראשונים שיחוו את השינוי יהיו התלמידים הלומדים השנה בכיתה י"א ומסיימים בשנה הבאה את לימודיהם. "חובת ההיבחנות של תלמידי המגזר הערבי והבדואי בשתי היחידות הללו בהיסטוריה כתנאי לזכאות לבגרות תחול על כל התלמידים משנת הלימודים תשע"ד ואילך", נכתב בחוזר.
במסגרת לימודי הציונות לבגרות, התלמידים ילמדו על ההיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה ועד הקמת המדינה. בחלק זה ייכללו הבנה של נסיבות התפתחות התנועה הציונית, מאפייניה של התנועה והבדלים בין זרמים שונים בה. עוד ילמדו התלמידים על העליות הציוניות השונות, ההשפעה של ההתיישבות בארץ והקמת המוסדות הציוניים. המנדט הבריטי יהווה מרכיב מרכזי נוסף בלמידה, ובמסגרתו יילמדו הצהרת בלפור, הספרים הלבנים, השפעת המדיניות
התלמידים ילמדו גם על הקשר בין השואה לבין הקמת המדינה. ד"ר צמרת אמר למעריב: "לאחר שנכנסתי לתפקידי הבחנתי כי בבתי ספר רבים במגזר הערבי עשו תעודת בגרות בניגוד לכללים, ויחידה אחת הספיקה. בעוד החוק קובע שיש מינימום של 21 יחידות לימוד, מצאנו שבהיסטוריה הייתה יחידה אחת ומינימום היחידות היה נמוך מהמותר. החלטנו לשנות זאת".
גורמים במשרד החינוך מסבירים כי בשנים האחרונות התבררו ליקויים באופן הלימוד במגזר הערבי, לעתים בניגוד לחוק. דוגמה אחת לכך היא בלימוד יחידת היסטוריה בודדת, ודוגמה נוספת היא אי-לימוד השואה בניגוד לחקיקת הכנסת. על כך אף נמתחה ביקורת בדוח מבקר המדינה.
התגובות בקרב מנהלי בתי הספר הערביים מעורבות. מצד אחד ניצבו מנהלים שמכירים את התכנים הציוניים ומסבירים כי אין סיבה לחשוש מהם, אם מלמדים אותם בהקשר הראוי. מהצד האחר ניצבים מנהלים שסבורים כי ישנה הפרה של האיזון, כך שהתלמידים ייבחנו על הסוגיות של העם היהודי באופן נרחב יותר מאשר על סוגיות הלאום הערבי והפלסטיני, שמהווה חלק מהזהות שלהם.
עמראן דואבה, מנהל בית הספר בכפר כנא, מסביר: "הרחבת הנושא הציוני נובעת לדעתי משיקולים לא ענייניים, ולי לא מובן מדוע יש צורך בשינוי כזה. צריך ללמוד גם על ההיסטוריה של העם היהודי וזה בסדר גמור, אבל צריך להיות איזון מלא בין ההיסטוריה של העם היהודי לבין זו של העם הפלסטיני והעם הערבי, כפי שהיה נהוג".
מנהל בית ספר בצפון הארץ, שבחר לא להזדהות בשמו, אמר אתמול: "אני חושב שהתוכנית ראויה. אמנם לדרוש מהתלמידים להסביר את ההצדקות לציונות זה מוגזם ולא ישים, אבל ללמד את המאורעות ההיסטוריים העובדתיים - בכך אין בעיה". בדומה לדואבה, הוא מוסיף: "חבל להנחית עובדות מלמעלה, אפשר לגבש הסכמה בקרב רוב בתי הספר בכל מקרה".
בארגון יוזמות קרן אברהם, שמפעיל מיזמים חינוכיים לחיים משותפים בבתי ספר יהודים וערבים, אמרו בתגובה כי היוזמה ללמד את התלמידים הערבים על ההיסטוריה של הקמת מדינת ישראל מנקודת מבטו של הציבור היהודי היא חשובה וחיובית, אך במקביל חשוב לחשוף את התלמידים היהודים לנרטיב ההיסטורי של הערבים-הפלסטינים אזרחי ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם