אחרי ניצחון אובמה: הצ'אנס הירוק של ארה"ב
יותר חברי קונגרס ירוקים, תמיכה גוברת באנרגיה נקייה וגם סיכוי למלחמה בהתחממות הגלובלית. יש אפשרות לא רעה שאחרי 4 שנים של עשייה מועטה מאד, 4 השנים הקרובות יראו קצת אחרת. עסק ירוק
הבחירות לא היו רק על הנשיאות, אלא גם על הרבה מאד משרות ציבוריות אחרות והצעות חקיקה מגוונות וכשמסתכלים על התמונה הגדולה מקבלים תמונת מצב מאד מעניינת. בשורה התחתונה אפשר להגיד שמהזווית הירוקה הבחירות הללו היו מהמוצלחות ביותר בשנים האחרונות. איך ולמה? על כך בכתבה הבאה. עסק ירוק.
נתחיל בהצעות החקיקה השונות שעליהם הצביעו הבוחרים במספר מדינות. בין הצבעה על נושאי מיסים ללגליזציה של מריחואנה (שזכתה אגב לרוב בקולורדו וושינגטון) היו גם גם נושאים ירוקים שהאמריקאים נדרשו להכריע בהם. התוצאות היו מעורבות.
מחד היו כמה הצעות שזכו לרוב – בקליפורניה, לדוגמה, אושרה הצעה 39 שאמורה לגייס מיליארד דולר על ידי סגירת פרצות במיסוי חברות וחצי מהכסף אמור לשמש לבניית בניינים יעילים יותר מבחינה אנרגטית וליצירת מקומות עבודה ירוקים בין השאר. דוגמה נוספת נרשמה בעיר לונגמונט, קולורדו, שם הצביעו הבוחרים בעד איסור על הפקת גז באמצעות שבירה הידראולית (fracking).
מנגד
בשני המקרים חברות עם אינטרס ברור להכשלת החקיקה השקיעו בכך הרבה מאד כסף – במישיגן יצרני חשמל שמתבססים על פחם השקיעו 24 מיליון דולר בשכנוע הציבור להתנגד לחוק ובקליפורניה חברות גדולות כמו מונסנטו, דופונט, פפסי וחברות מזון אחרות השקיעו סכום מצטבר של 46 מיליון דולר בקמפיין כנגד ההצעה שכאמור הצליח בסופו של דבר.
כאן מצוי ההישג העיקרי של הירוקים בבחירות, מלבד הבחירה של הנשיא. "חברות נפט גדולות וחברות מזהמות אחרות השקיעו סכומי כסף גדולים באופן חסר תקדים תוך הפצת שקרים והם הפסידו בגדול. בכל רחבי ארה"ב ניצחו התומכים באנרגיה נקייה היו המנצחים הגדולים", הסביר ג'ין קרפינסקי, נשיא ארגון League of Conservation Voters - LCV - שהשקיע 14 מיליון דולר בבחירות הללו בתמיכה במועמדים עם אג'נדה ירוקה.
ל-LCV היתה רשימה ממוקדת של "12 המלוכלכים" כמו שהם קראו להם של מתמודדים לקונגרס עם הרקורד הסביבתי הגרוע ביותר. המטרה של הארגון היתה לעזור להביס אותם והוא אכן הצליח בכך – 11 מהם הפסידו בבחירות כולל מועמדים חזקים לסנאט כמו ג'ורג' אלן בוירג'יניה וג'וש מנדל באוהיו. בנוסף, הארגון ציין בסיפוק את בחירתם המחודשת של סנאטורים עם מחויבות לנושאים סביבתיים כמו ביל נלסון מפלורידה או ג'ון טסטר במונטנה.
מתמודד נוסף עם רקורד ירוק שנכנס לסנאט היה המתמודד העצמאי אנגוס קינג, שאף הריץ מודעת בחירות בזמן הקמפיין המסביר את החשיבות של טיפול בנושא ההתחממות הגלובלית וזכה לתמיכת הארגונים הירוקים. מנצח חשוב נוסף היה המועמד הדמוקרטי ג'יי אינסלי שזכה במירוץ צמוד מאד למשרת המושל במדינת וושינגטון, אחרי שניהל קמפיין שבין היתר התמקד בקשר בין אנרגיה נקייה ויצירת מקומות עבודה במדינה.
מלבד המשמעויות הפוליטיות של הנצחונות של מתמודדים עם רקורד חיובי וההפסדים של מתמודדים עם רקורד שלילי, הרי שהבחירות הללו גם לימדו אותנו על היכולות של ארגונים ירוקים להפוך לחלק דומיננטי וחשוב בקמפיינים פוליטים. המסר כאן הוא כפול – הראשון, שארגונים סביבתיים יודעים לפעול באופן חכם ואפקטיבי גם בקמפיינים שבהם הצד השני משקיע הרבה יותר כסף מהם. השני, שחברי קונגרס ידעו שמי שמצביע נגד חוקים סביבתיים או ה-EPA יאלץ בבוא היום להתמודד עם גורמים שיכולים להיות קריטיים במערכת הבחירות שלהם לא פחות מחברות הנפט שלוחצות עליהם להצביע באופן שכזה.
הנושא של אנרגיה היה אחד הנושאים שעלו שוב ושוב בקמפיין של רומני ובמיוחד הטיעון שהנשיא לא עושה מספיק בכדי לאשר ייצור אנרגיה בארה"ב ובכך גורם לעלייה במחירי הדלק. הציבור, מסתבר, לא קנה את זה. ראשית, במדינות שנחשבו למתנדנדות (swing states) ובהן הרפובליקנים ובעלי בריתם השקיעו הרבה מאד כסף בתקיפת הנשיא בנושא אנרגיה, כמו מישיגן, פנסילבניה ואוהיו הנשיא ניצח.
מסקרים שנעשו בקרב הבוחרים נמצא ש-51 אחוזים מהם חשבו שהנשיא עושה עבודה טובה יותר בנושא האנרגיה לעומת 41 אחוזים שחשבו שרומני יעשה זאת יותר טוב. מבחינת מפלגות, המפלגה הדמוקרטית זכתה לרוב דומה (50-43 אחוזים) מול המפלגה הרפובליקנית. בנוסף, התברר שהמודעות הללו לא דרבנו במיוחד את תומכי רומני ורק 14 אחוזים ממי שהצביעו עבורו הצביעו על נושא האנרגיה כסיבה הטובה ביותר להצביע בעד רומני וכנגד הנשיא.
האם זה אומר שהאמריקאים כבר לא מכורים לנפט ולדלק זול? רחוק מכך. עם זאת, אפשר אולי להסיק מהנתונים הללו שהם גם מבינים את הצורך במדיניות אנרגיה יותר מאוזנת, כזו שלוקחת בחשבון עוד משתנים ולא פועלת אך ורק מתוך מטרה להוריד את מחירי הדלק בטווח הקצר ככל האפשר.
הבחירה בין המועמדים הפעם היתה גם בחירה ברורה בין שתי גישות שונות בנושא האנרגיה הנקייה. מחד אובמה שהינו בעד תמיכה ממשלתית מבחינת מימון וחקיקה ומצד שני רומני שמאמין שכוחות השוק יעשו את שלהם ושהממשלה צריכה לכל היותר להשקיע במחקר מאד ראשוני, אבל לא לתמוך ישירות בחברות. רומני גם תמך בין היתר באי חידוש הטבות המס לחברות שמפיקות אנרגית רוח אשר אמורות לפקוע בסוף השנה.
נראה שההבדלים הללו עזרו לאובמה להיבחר במדינות כמו איווה או קולורדו, שבהם יש נוכחות משמעותית יותר לתעשיית אנרגיית הרוח (אם כי לא בקנזס, שם רק נס משמיים היה מביא לו ניצחון וגם זה לא בטוח).
בסקרים שנערכו יומיים לפני הבחירות במדינות שנחשבו למתנדנדות נמצא כי לרוב גדול (64 אחוז) מציבור הבוחרים יש דעה חיובית לגבי אנרגיה נקייה ו-54 אחוזים תומכים בהשקעה בחברות קלינטק באמצעות הטבות במס. ברור שהסוגיה הזו לבדה לא הכריעה את הכף, אבל אין ספק שהיא עזרה לאובמה לחדד את ההבדלים בינו ובין רומני ולזכות בתמיכה של כל מי שרואה חשיבות בהשקעה בתחום במיוחד במדינות שבהן היא יותר רלוונטית.
עוד לא ברור כמה ההתחממות הגלובלית, שכפי שהגדירו זאת אחדים שלחה 'גלויה מהעתיד' באמצעות סופת ההוריקן סנדי (וזו לא היתה בדיוק גלויה שאתם רוצים למצוא בתיבת הדואר שלכם), שיחקה תפקיד בבחירות אבל אין ספק שהיא שידרגה את הסטטוס שלה מ"נוכח נפקד" ל"נוכח".
דוגמה אחת היה אפשר למצוא בנאום הניצחון של הנשיא בלילה, שם הוא אמר: "אנחנו רוצים שהילדים שלנו יחיו באמריקה שלא שוקעת תחת חובות, שלא מוחלשת על ידי אי שוויון ושלא מאוימת על ידי כוחה ההרסני של פלנטה מתחממת". הארי ריד, שישוב ויכהן כמנהיג הרוב בסנאט הוסיף ביום רביעי כי הוא מקווה שהסנאטורים יעבדו על חקיקה בנושא שינוי האקלים. "התחממות גלובלית הוא נושא חשוב מאד ואני מקווה שנוכל לטפל בו באופן סביר", הוא אמר.
האם זה אומר שחוק האקלים יוחזר מהמתים ויעלה מחדש על הפרק? אני מאד מסופק. בית הנבחרים עדיין בשליטת הרפובליקנים וגם ספק אם אובמה יחזור לתמוך בו אחרי שהוא כבר התייאש ממנו לגמרי. אני רואה שני תסריטים אפשריים כאן – האחד, שבו המפלגה הרפובליקנית עושה שידוד מערכות ומחליטה סוף סוף לבעוט את מכחישי ההתחממות לכל הרוחות ולשתף פעולה עם הדמוקרטים והנשיא למציאת מדיניות מוסכמת למלחמה בהתחחמות הגלובלית. השני, שבו הנשיא משתמש בכלים אחרים שיש בו, כמו המשרד להגנת הסביבה (EPA) לקידום חוקים ותקנות לקידום כלכלה אמריקאית עם טביעת רגל פחמנית קטנה יותר.
כך או אחרת, בהינתן העובדה שהלחצים הסביבתיים ימשיכו לגדול וביחד עם דרישה הולכת וגדלה במגזר העסקי למדיניות ברורה בנושא, יש סיכוי לא רע שאחרי ארבע שנים של עשייה מועטה מאד, ארבע השנים הקרובות יראו קצת אחרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם