הפסקת האש: מסמך ההבנות עם החמאס
הארגון התחייב לחדול מירי טילים ופיגועים, ישראל תפסיק את התקיפות והחיסולים. פתיחת המעברים לרצועת עזה תידון בהמשך
ישראל מתחייבת לחדול מכל תקיפה ברצועה - מהיבשה, מהים ומהאוויר, וגם לא להיכנס לשטח הרצועה. ובמשתמע: גם לא לרצועת הביטחון בת 300 המטרים שהיא מחזיקה בתוך שטח הרצועה, צמוד לגדר. ישראל אף התחייבה להפסיק את החיסולים בעזה.
מן העבר השני מתחייבים הפלגים בעזה אף הם להפסיק את פעולות האיבה, "כולל ירי טילים והתקפות לאורך הגדר". בפועל מדובר בהתחייבות לא לחפור מנהרות תופת מתחת לגדר, כפי שחפר חמאס, או לירות לעבר חיילים או רכבי סיור שיפטרלו לאורכה.
24 שעות מרגע כניסת ההבנות לתוקף יחל משא ומתן על פתיחת מעברי הגבול בין עזה לישראל ומעבר חופשי של סחורות ואנשים.
נקודה חשובה שתמתין למשא ומתן היא סוגיית הסיכול של מפגעים שיגיעו מעזה לגדר הגבול. פקידים בכירים בישראל מציינים שהכוונה היא לחקלאים עזתיים שעובדים סמוך לגדר ושהחמאס ביקש לאפשר להם לעבוד ללא הפרעה. אולם ניסוח סוגיה זו מעומעם וממנו עולה כי זכותה של ישראל לעצור בכוח הנשק גורמים עויינים סמוך לגדר הגבול נתונה למשא ומתן.
החלק השני של נייר ההבנות עוסק במנגנון לטיפול בהפרות ההבנות ובערבויות להסכם. מצרים, נותנת החסות להסכם, "תקבל תקבל ערבויות מכל צד
פירוט האופן שבו המנגנון הזה יתפקד לא ברור דיו. כך למשל, פקידים בירושלים מדגישים את העובדה שבכל מקרה של הגנה עצמית, כאשר ישראל תזהה הפרה של ההסכם שמסכן את חיי תושביה, לישראל תהיה הזכות לפעול צבאית כדי לעצור את האיום. כלומר, לדוגמה: לחסל חולייה שעומדת לשגר רקטה או מחבל על הגדר, בלי לפנות למצרים.
המשא ומתן העקיף בין ישראל לחמאס בתיווך מצרי החל כמעט מהיום הראשון למבצע. כבר ביום שישי ביקר בקהיר שליחו המיוחד של נתניהו, ראש המוסד תמיר פרדו, כדי לדון בתנאים להפסקת האש. בשבת נפגש נשיא מצרים מוחמד מורסי עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל. ביום ראשון הגיע פרדו שוב לקהיר ושב ממנה לירושלים עם נייר ראשון שפירט את עמדת חמאס.
כבר מהרגע הראשון התגלו פערים עצומים בין הצדדים. חמאס דרש הפסקת אש מיידית, הפסקת החיסולים והפסקת המצור על עזה. עמדת ישראל הייתה שונה בתכלית והיא דרשה הפסקת אש בשני שלבים. בשלב ראשון - הפסקת ירי הטילים מעזה וההתקפות על הגדר. ישראל דרשה לבחון את הפסקת האש לאורך תקופה ממושכת ורק לאחר מכן תהיה מוכנה לשאת ולתת על דרישות שונות של החמאס.
חמאס רצה לצאת עם הישגים מדיניים מהעימות הנוכחי, ישראל לא רצתה להעניק לו ויתורים בלי שהיא מוודאת שהפסקת האש תהיה רצינית ואמיתית.
הנייר שהביא עמו פרדו לירושלים נדחה על ידי נתניהו, שר החוץ אביגדור ליברמן ושר הביטחון אהוד ברק. במהלך יום שני החזירה ישראל תשובה שלילית למצרים, ששלחה הצעה נוספת. באותו ערב כינס נתניהו את פורום שרי התשיעיה, שהחליט לדחות גם את ההצעה המתוקנת. בשלב מסוים, לפני ביקורה של שרת החוץ האמריקאית הילרי קלינטון בישראל, מיתן חמאס את עמדתו הנוקשה והביע נכונות לדחות את הדיון על פתיחת המעברים והסרת המצור על עזה עד לאחר ההסכמה על הפסקת האש.
המחלוקות התמקדו בדרישת הפלסטינים הבלתי מתפשרת שישראל תפסיק את החיסולים ולא תיכנס יותר לשטח הרצועה. ישראל התנגדה לוותר על זכותה לפעול נגד מי שהיא מגדירה כאיום. היא אף התנגדה לוותר על רצועת הביטחון שלה, לאורך הגדר, בתוך עזה. ישראל דרשה שהסכם הפסקת האש יכלול את כל הפלגים ולא רק את חמאס, ושנצירת הירי תכלול לא רק את הפסקת ירי הטילים אלא גם את ההתקפות על הגדר.
לאחר מספר נוסחים שעברו באמצעות הפקס בין תל אביב לקהיר, הסכימה ישראל להפסיק את החיסולים בעזה ועל רצועת הביטחון. חמאס הסכים לאכוף את הפסקת הירי על כל הארגונים ולהפסיק את כל פעולות הטרור.
סוגייה נוספת היתה הערבויות להסכם. ישראל וחמאס רצו שארה"ב תערוב להסכם, לצד מצרים. דרישה נוספת הייתה שלא שירותי הבטחון המצריים אלא הנשיא מורסי עצמו יערוב להסכם. לבסוף, כפי שעולה ממסמך ההבנות, מצרים היא הערבה להסכם, אך לא ברור אם מדובר בערבות של הדרג הפוליטי או של שירותי המודיעין.
אתמול אחר הצהריים, לאחר שקלינטון נפגשה שוב עם נתניהו, ולאחר שהתשיעיה אישרה את ההסכם, קיבלו המצרים את ההודעה על כך והודיעו שההסכם ייכנס לתוקף בשעה 21:00 בערב.
ההסכם שהושג לא נחתם על ידי אף אחד מהצדדים וגם לא על ידי המצרים. עמדתה של ישראל, כידוע, היא שאין לנהל משא ומתן עם חמאס או עם ארגוני הטרור. מדובר בנייר המכונה בשפה הדיפלומטית "נון פייפר," והוא למעשה הבנות שבעל פה.
לצד ההסכם בין ישראל לחמאס, ישראל השיגה שתי הבנות נוספות: ארה"ב תסייע לישראל במימון של יתרת מערכות "כיפת ברזל" (13 במספר), ומצרים תפעל לעצור את ההברחות הנשק לרצועה, בתמיכה ובסיוע אמריקאי.
נתניהו הפעיל את כל השפעתו על שרי התשיעיה כדי שיאשרו את ההסכם. קדם לכך לחץ אמריקאי תקיף מצדם של אובמה וקלינטון, במיוחד על ישראל. הוכחה לכך היא שיחה שקיים נתניהו עם אובמה, שבסיומה הודיעה לשכתו כי הוא החליט להיענות להמלצה של אובמה "להעניק סיכוי להצעת מצרים להפסקת אש."
התמורה האמריקאית היא הגברת הסיוע לישראל במימון מערכות "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים" להגנה מפני טילים.
ההישג לחמאס הוא החלטת ישראל לא להפר את הריבונות שלו בעזה, בכך שהתחייבה לא להיכנס לשטח הרצועה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם