בעקבות 'עמוד ענן': סלט הירקות מתייקר
עובדים מקומיים וזרים נאלצו לשהות בשדות הפתוחים בשעת נפילת פצ"מרים. מטוסי ריסוס לא הורשו לעלות לאוויר ולבצע את החובה שמוטלת על החקלאים. סלט הירקות שלנו התייקר, שווקים בחו"ל נפגעו והחקלאים בדרום מייחלים לטיפול מהיר יותר מהזכור להם מ'עופרת יצוקה'
כ-600 חקלאים ביישובי הדרום, אסם הירקות של המדינה, הושבתו מעבודה בהנחיות ברורות של פיקוד העורף. מנתוני משרד החקלאות, באזור הנמצא בטווח הירי, הכולל את חבל אשכול, חוף אשקלון, שער הנגב ושדות נגב מגדלים כיום כ-11,000 דונם של חממות עגבניות ועגבניות שרי, כ-4,000 דונם של חממות פלפלים מכל הסוגים, ו-2000 דונם צמחי תבלין. הסלט הישראלי מגיע ישירות מכאן.
בחבל מעון לבדו מגדלים כ-90% מירקות השורש הנצרכים בשוק הישראלי. אלף טון תפוחי אדמה, 300 טונות של גזר, ולפחות 80 טונות של בצל וצנוניות משווקים מכאן מדי שבוע, ובשבוע וחצי האחרונים, עד תום המבצע, נאלצו החקלאים לבלות באפס מעשה במקלטים ומרחבים מוגנים.
"יש לנו שתי בעיות מרכזיות. ראשית, החקלאים אינם יכולים לאסוף את היבולים בשדות, ושנית, אנו נמצאים כעת בעיצומה של זריעת החיטה, הגזר, תפוחי האדמה והצנוניות. המציאות מונעת מאיתנו להגיע לשדות מכיוון שזה מסוכן, וגם אסור על פי הנחיות פיקוד העורף. כך שאי אפשר לזרוע" אומר תנורי ומוסיף:
"אי אפשר לאסוף, ואי אפשר לטפל במה שנזקק לטיפול כמו השקיה, ריסוס, דילול, כל העבודות שהחקלאי נדרש לבצע, הצנוניות לדוגמה, הן גידול שסופרים אותו בימים. אם לא אוספים אותן ביום שבו הן הגיעו לגודל האופטימאלי - הן מתנפחות ונהיות חלולות וספוגיות ואי אפשר לשווקן".
"כל יום שבו לא ניתן לאסוף יבולים עלול להוביל למצב שבו חלקה שלמה יורדת לטמיון. החקלאים המורגלים בעשייה יומיומית מאומצת נאלצים עכשיו לשבת באפס מעשה ולחכות שהכול ייגמר, בתסכול נוראי. אז מה שאנשים עושים, זה לתקן ממטרות במשרד הממוגן. אבל כמה אפשר לתקן ממטרות?".
גם לבית האריזה של חבל מעון המאגד ומספק שירותי אריזה ושיווק לאחד עשר קיבוצים, נגרמים נזקים עצומים. בית האריזה מעסיק בין 400-200 עובדים בהתאם לכל עונה, והמצב הביטחוני אינו פוסח עליהם. ''חלק גדול מהעובדים שלנו מגיע מהערים השכנות ובינן באר שבע, קריית גת ואופקים. מובן שכיום לא כולם מתייצבים לעבודה, משום שקשה לנוע בדרכים, למרות האישור, וגם משום שלאנשים קשה להשאיר ילדים בבית במצב כזה ולצאת לעבודה".
גם לאלו שמצליחים להגיע קשה לבצע את העבודה. "אנו מפעילים את מכונות המיון ואז נשמעת אזעקה ועוצרים אותן. הסתיימה האזעקה - אנחנו מתחילים להריץ את המכונות מחדש. ושוב לעצור. למרות הניסיון של העובדים, אנחנו עומדים כיום על תפוקה של חמישים אחוזים בלבד בייצור".
עד ליום רביעי השבוע החקלאים ביישובי עוטף עזה לא הורשו להיכנס לשטחי גידול בטווח של עד 7 קילומטר מקו הגבול לא רק שהם אינם יכולים לאסוף את היבולים. הם גם היו מנועים מלהפעיל מערכות השקיה. יבולים שלמים עשויים להתייבש ומחירי הירקות צפויים להאמיר, אך השוק הישראלי הוא הבעיה הקטנה שלה החקלאים, רבים מהם מייצאים לחו"ל.
אלו עלולים לסבול מנזקים כפולים, אובדן הכנסה עקב היצוא שנעצר ובנוסף סכנה מוחשית לביטול חוזי שיווק ואיבוד "מדפים" באירופה. הייצוא החקלאי מתמודד מזה יותר מעשור עם יצרנים אחרים במרוקו, ספרד ועוד, הממתינים לשעת כושר כדי לנגוס עוד בנישת הירקות הישראלים.
בשטחים המרוחקים
ב-24 לאוקטובר האחרון נפגעו שני עובדים זרים באורח קשה ועובד נוסף באופן קל מנפילת רקטה בעת שעבדו בלול. הפועלים התאילנדים מתוחים, אבל "מחזיקים מעמד" תוך שמירה על שגרת חיים מתוחה. "אנחנו משחקים כל היום בקלפים. שומעים רדיו ומבשלים. כשיש אזעקה אנחנו נכנסים למיגוניות" הם מספרים.
במהלך השבוע האחרון הוקם בדרום מטה פעולה של רכזי הוועדות החקלאיות על במטרה להקדים את הטיפול בנזקים שנגרמו עד כה לחקלאים. "אנחנו מתחילים לתעד את הנזקים כדי להגיש תביעות פיצויים מהמדינה: נדווח על מה נקטף מה לא, מה הושקה ומה לא, כולל שטחי תפוחי האדמה והגזר הצמודים לקו המערכת, ושנשארו באדמה ללא יכולת לאספם".
הנזק לחקלאות רחוק מלהסתיים בעונה הנוכחית שכן החקלאים מנועים מלטפל בשדות ולהכין אותם לקראת שתילה חדשה. לא ניתן לרסס, לטפל בצמחים שכבר נשתלו, ובחממות לא ניתן לתקן את גגות הניילון שנקרעו מרקטות, ולא להכינן לקראת שתילה חדשה. גם רסיסים של רקטות ושל פצצות שחדרו לתוך פירות בשלים שנותרו על העצים הם נזק מוכר, מוכר מדי למגדלים באזור, פירות אלו אסורים לשיווק.
ענף החלב בדרום הוכרז ענף חיוני למשק. בעקבות ההכרזה הזו ניתן אישור מיוחד למשאיות החלב לאסוף חלב מרפתות ומכוני חליבה בקו האש, אך משאיות תוצרת חקלאית אינן מורשות להיכנס לאזור כדי לאסוף ולשווק יבולים שכבר נאספו ונמצאים באיסום.
מטה הפעולה של החקלאים פנה גם לרשות המסים בבקשה לקבל מקדמות לחקלאים כדי שיוכלו לשלם את שכר העבודה לעובדים הזרים והישראלים המושבתים. "כשאין שיווק אין הכנסות, אבל עדיין אנחנו לשלם את המשכורות לעובדים, כדי למנוע תגובת שרשרת שתביא לקריסת משקים - אנו זקוקים למקדמות הללו. ואני מקווה שהפעם המדינה לא תשכח אותנו".
הטווח המתרחב של הרקטות והטילים משפיע על עוד ועוד מגדלים ומשווקים. במשתלת 'חישתיל' הוותיקה באשקלון מייצרים שתילי ירקות. מרבית פעילותה של המשתלה מתרכזת במכירות שתילים לחו"ל. בשבוע האחרון בוטל ביקור של לקוחות חדשים בגלל המצב הביטחוני.
לדברי מני שדמי מ'חישתיל,' רק לאחרונה השקיעו במשתלה מיליון שקלים במיגון הסניף, ללא כל סיוע ממשלתי. גם את מערכת ההתרעה לצבע אדום המשודרת לביפרים מימנו במשתלה ללא השתתפות גורם כלשהו.
גם ענף הפרחים הישראלי עלול לספוג מכה קשה, באזור הדרום מגדלים 5,500 דונם של חממות פרחים וצמחי בית המיועדים לייצוא. "בחלק מהקיבוצים, בהם מגדלים בעיקר גרניום ליצוא, חוששים מאובדן הלקוחות. "אין לנו אישור לקטוף את הפרחים. ההשקיה לפחות מתבצעת באופן אוטומטי מרחוק. אבל הבעיה היא, שאם לא נשווק את הפרחים נאבד את הלקוחות שלנו בחו"ל".
מטעי אבוקדו נמצאים עתה בשיא עונת הקטיף. גם במקרה זה נאסר על המגדלים לצאת לשטחים ולקטוף את הפרי, והם משוועים לעזרה ולידיים עובדות. "נצטרך עזרה מסיבית בתום המבצע, כדי לאסוף את הפרי ונקווה שלא יתקלקל".
"אלמוג יעיש מחברת אגרו שלף, המתמחה בהגנה טבעית ממזיקים, ראה את החקלאים 'מפרים פקודה' למרות הסכנה הברורה. ''יש חקלאים שלקחו את החוק לידיים ויוצאים לעבודה למרות צו אלוף שאוסר זאת''.
לדברי יעיש היציאה לשדות למרות הסכנה היא תוצאה של חשש מפיצוי נמוך על נזקי המבצע. החקלאים חייבים להעסיק את העובדים הזרים ולתת להם שכר מלא בעוד שלא ידוע אם הפיצוי יכלול את כל שעות העבודה ואת כל כמות היבולים שייהרסו. באזור הדרום ניטעו בשנים האחרונות שטחים נרחבים של עצי הדר. לקיבוץ יד מרדכי, למשל, פרדס בן 600 דונם שבו 15 סוגים שונים של פירות הדר כמו לימונים, תפוזים, אשכוליות, פומליות ופומלות וקלמנטינות.
מטוסי הריסוס הקלים הושבתו ונאסר עליהם לבצע טיסות ריסוס נגד זבוב הים התיכון, מזיק בהסגר שחובה לרססו על פי הנחיות משרד החקלאות. "אנחנו אובדי עצות, אין לנו מושג מה לעשות ואיך למנוע את הנזקים".
בקיבוץ, שהיה תחת מצור וסגר כמעט מוחלט בשבוע האחרון, למודי ניסיון ממבצעי עבר ורוח סקפטית נושבת לגבי היענות המדינה לתביעות הפיצויים שלהם בגין ההפסדים שנגרמים להם בענפי החקלאות. "עד היום אנחנו בהליכים משפטיים מול משרדי המדינה בתביעות ממבצע 'עופרת יצוקה' לפני ארבע שנים, ולמעשה עדיין לא קיבלנו פיצויים בגין הנזקים האמיתיים שהיו לנו. אז למה כבר אנחנו יכולים לצפות?".
אנשי משרד החקלאות פעלו בשבוע האחרון, בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת העורף, משרד הביטחון והמשרד לביטחון הפנים, למציאת תקציב מידי לאספקת 100 מיגוניות נוספות בשטחים החקלאיים בעוטף עזה. זאת במטרה לאפשר רצף של עבודה חקלאית במשקי בעלי החיים, בחממות ובשטחים החקלאיים הפתוחים, ולאפשר אספקת מזון לשווקים במדינה.
אך בבוקר שלאחר הפסקת האש חקלאי הדרום רחוקים מלהיות אופטימיים. אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, ביטא היטב את רחשי לבם: ''המגזר החקלאי בדרום צבר שורה של נזקים כבדים בכל ענפיו העלולים להסתכם בעשרות מיליוני שקלים, אני מקווה שהחקלאים יזכו לפיצוי מהיר ככל האפשר ושהגורמים הממשלתיים לא יעכבו את הליכי התשלומים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם