הסתתר בישראל ויוסגר לבוסניה בחשד לרצח עם
לראשונה בתולדות ישראל: בית המשפט העליון בירושלים דחה את ערעורו של אלכסנדר צבטקוביץ' בנוגע להסגרתו וטען כי יש יסוד סביר בטענות כי השתתף ב"טבח סרברניצה", במהלכו נרצחו בין 7000 ל-8000 אזרחים
הפרשה הינה חלק מהמאורעות הידועים כ"טבח סרברניצה", במהלכה נרצחו בין 7000 ל-8000 אזרחים ושיש המתארים אותו כטבח החמור ביותר שהתרחש על אדמת אירופה מאז ימי מלחמת העולם השניה.
"לפי הראיות שצירפו הרשויות בבוסניה והרצגובינה, היה ה אלכסנדר צבטקוביץ' אחד משמונה מחיילי יחידת החבלה העשירית של הצבא הבוסנו-סרבי שביצעו את הטבח בחווה, ונטל בו חלק פעיל ומרכזי" מסרו ממשרד המשפטים.
לבקשת ההסגרה צורף חומר ראיות רב במרכזו עדויות והודעות של שלושה מחיילי יחידת החבלה העשירית אשר הודו כי השתתפו במעשי הרצח בחוות ברנייבו ותיארו במישרין את חלקו של המשיב במעשים אלה.
שופטי העליון בהרכב של שלושה שופטים ואשר כלל את השופטים ג'ובראן, דנציגר וסולברג דחו את הערעור שהגיש אלכסנדר צבטקוביץ' וקבעו כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להכריז על המערער כבר הסגרה לבוסניה והרצגובינה בגין המעשים המתוארים בבקשת ההסגרה.
"לא שוכנעתי כי קיים טעם אשר יש בו בכדי להצדיק סירוב לבקשת ההסגרה, וכל טענותיו של המערער שהושמעו לפנינו תתבררנה בבית המשפט המוסמך. נדמה כי אין חולק על כך שהמעשים המיוחסים למערער הם מעשים נפשעים" אמר השופט ג'ובראן אך הוסיף כי אין זה מתפקידנו לשפוט האם הוא ביצע אותם, ואם כן, מהן המשמעויות המשפטיות העולות מכך.
"תפקידנו היחידי, הנובע ממטרתם של דיני ההסגרה, הוא לבחון האם ראוי להסגיר את המערער לצורך שפיטתו בפורום המתאים והראוי לכך, הוא בית המשפט לפשעי מלחמה בבוסניה והרצגובינה.
בעתירה נטען כי לצבטקוביץ' הוצא צו למעצרו בגין עבירה של רצח עם וכן בגין עבירות של פשעים נגד האנושות, לפי החוק הפלילי בבוסניה והרצגובינה.
השופטים ציינו בהחלטתם תארו את הדו"ח של האו"ם משנת 1999 מתואר בפירוט כיצד נכנסו הסרבים לשטחים שהוגדרו כשטחים בטוחים, הפרידו בין הנשים והילדים
החל מ-1995 העלו הסרבים את הגברים המוסלמים על אוטובוסים והובילו אותם לאתרים שונים ששימשו כאתרי הוצאה להורג. אחד מאותם אתרים היה חוות ברנייבו, שהיא הרלוונטית. עוד נכתב בדו"ח כי ישנן ראיות חזקות לכך ש 5,000-4,000 גברים מוסלמים הוצאו להורג במהלך אותם שלושה ימים ונקברו בקברי אחים.
השופטים ציינו עוד כי את בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), קבע כי הפעולות שביצעו הכוחות הסרבים בסרברניצה נחשבות כפעולות של רצח עם, שכן הן בוצעו מתוך כוונה להשמיד בחלקו את הקיבוץ המוסלמי בבוסניה.
שופטי העליון דחו את בקשת צבטקוביץ' כי בית המשפט יורה על נוכחות נציג מטעם מדינת ישראל במשפט עצמו ואינם רואה הצדקה לכך שמדינת ישראל תשקיע את כוח האדם והמשאבים היקרים הנדרשים לשם הצבת נציג מטעמה בדיונים שיתנהלו במשפטו של צבטקוביץ' .

"יש להניח שצבטקוביץ'", הוסיפו השופטים, "ייעזר בסנגור במהלך משפטו בבוסניה והרצגובינה, ושזה יידע להגן על זכויותיו של מרשו בצורה מסורה ומקצועית כפי שעשו באי כוחו בהליך שלפנינו".
צבטקוביץ' טען בין היתר, כי הראיות שהועברו לישראל וצורפו לבקשת ההסגרה הן ראיות חלקיות וסלקטיביות. לטענתו, קיימות ראיות נוספות, חיוניות, שייתכן ויש בהן כדי לתמוך בטענת חפותו, אך הן לא הועברו עם בקשת ההסגרה.
כזכור בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט אמנון כהן) קבע בזמנו כי אלכסנדר צבטקוביץ' הינו בר-הסגרה לבוסניה והרצגובינה, בגין פשע של השמדת עם.
הסגרתו של צבטקוביץ' התבקשה לצורך העמדתו לדין בבית המשפט לפשעי מלחמה בסרייבו בגין מעורבותו לכאורה במעשי הטבח שבוצעו ביום 16.7.95 בחוות ברנייבו שבאזור העיירה סרברניצה. בחווה זו נרצחו בין 1000 ל-1200 אזרחים מוסלמים בוסניים בגילאי 15-65.
בית המשפט המחוזי קבע כזכור כי קיימת תשתית ראייתית המצדיקה את הסגרתו של המשיב והעמדתו לדין בבית המשפט המוסמך בבוסניה והרצגובינה. וכאמור העליון דחה את הערעור וקבע כי אלכסנדר צבטקוביץ' יוסגר בעקבות בקשת ההסגרה הוגשה אשר הוגשה על-ידי המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה, והמדינה יוצגה באמצעות עו"ד גל לברטוב בערעור.

