
הדנ"א של העבודה
יחימוביץ' הציגה ביום שישי את אחת הרשימות הכי מאוזנות מזה שנים. ובכל זאת, בעבודה לא יודעים להתגבר על האגו ומלחמת המחנות שהייתה מאחורי הקלעים עברה לחזית
מפלגת העבודה אינה מצליחה להשתחרר מה-דנ"א המובנה שלה ובימים האחרונים היא מוכיחה זאת שוב ושוב. דקות ספורות אחרי ההכרזה על תוצאות הפריימריז, גילה עמיר פרץ אדישות כלפי שלי יחימוביץ' לעיניי המצלמות ושם את הזרקור על החיסרון הגדול ביותר שלה, הנושא המדיני.
ככה לא בונים חומה, אמר פעם שדר הספורט יורם ארבל ואני אומר, ככה לא בונים מפלגה, בטח ובטח שככה לא מנצחים בחירות. במקום להיות מאוחדים מאחורי יושבת הראש, במפלגת העבודה עובדים בקדחתנות על מנת לתקוף את שלי יחימוביץ' ולהצביע על נקודת החולשה שלה.
מדוע בליכוד לא שומעים אותם קולות למרות הרשימה הקיצונית מבחינתו של בנימין נתניהו? מדוע אף אחד אינו פוצה פה? מדוע הוצנעה הביקורת על אודות האיחוד עם אביגדור ליברמן והפגיעה במפלגה? כיוון שבליכוד כולם מבינים מהם כללי המשחק וכי המטרה כעת היא ניצחון מוחץ בבחירות.
מנגד, מפלגת העבודה הציגה ביום שישי האחרון אולי את הרשימה הכי מאוזנת וטובה שהיא יכולה הייתה להציג מזה שנים. שילוב בין צעירים לוותיקים, ייצוג משופר של נשים, שחקנים חדשים, אקדמאיים, עיתונאים ובכל זאת, אף אחד שם אינו יודע להתגבר על האגו ומלחמת המחנות שהייתה מאחורי הקלעים של רשימות הדילים, רק עלתה מדרגה.
להגנתם ייאמר שהם תמיד היו ככה. כשעמרם מצנע נבחר בזמנו לראשות המפלגה, רבים קפצו ואמרו שהוא חלש, היו גם מי שדאגו להיעדר במופגן מהצילום המשותף של הנבחרת. כאשר עמיר פרץ נבחר לראשות המפלגה, מיד היה מי שתידרך כי הוא אינו ביטחוניסט. הראשונים שהצביעו על הכישלון שלו בתור שר הביטחון היו אנשי המפלגה שלו.
במפלגת העבודה לא מבינים את המושג שנקרא
משחק קבוצתי והם אף פעם לא הבינו. הם אינם מצליחים להשתחרר ממלחמות האגו וגם כאשר המפלגה נמצאת במגמת עלייה ומתחילה להחזיר לעצמה את ציבור הבוחרים שאבד, החבר'ה דואגים שם אך ורק לעצמם ובדרך רומסים כל דבר שנקרה בדרכם. גם יחימוביץ' ואנשיה לא הצליחו להתעלות על עצמם, החריפו בהתבטאויותיהם נגד המחנה האחר וזאת במקום לקרב ולפייס.
מלחמות האגו מעל לכל במה, הינם חלק משיטה שהביאה להידרדרות של מפלגת העבודה במערכות הבחירות הקודמות. אומרים על השמאלנים שהם יפי נפש, ובכן, התנהגותם מוכיחה כי הנפש בעצם לא כל כך יפה. היא לוקחת הכל אישי (לוקחת ללב) ולא מתעלה על עצמה למען מטרה גדולה יותר, ולכן, לא באמת מגיע להם לנצח, כי בסוף רק הימין מבין.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי, שותף בחברת יחסי הציבור והדוברות "ספוט תקשורת ואסטרטגיה"