תגלית בי-ם: שרידי חווה מהתקופה ההלניסטית
חפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות לפני עבודות התשתית של הרכבת הקלה בירושלים חשפו מבנים ומתקנים חקלאיים המתוארכים עד למאה הרביעית לפני הספירה
באתר נמצאו שרידי מבנים ומתקנים חקלאיים שהיוו חלק מהאגף הצפוני של החווה. בחפירה נמצאו שני שלבי התיישבות עיקריים: הראשון מתוארך לתקופה שבין המאה הרביעית למאה השנייה לפני הספירה. השלב השני מתוארך בין המאה השנייה למחצית המאה הראשונה לפנה"ס, והוא מיוחס לימי השלטון החשמונאים.
לדברי דניאל עין מור, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, עד כה נתגלו אתרים מעטים בלבד המתוארכים לשלב הקדום של התקופה ההלניסטית באזור זה, ששימש כפריפריה החקלאית של העיר ירושלים.
בפרק הזמן שחלף בין כיבוש אזור ארץ ישראל על ידי אלכסנדר מוקדון (332 לפנה"ס) ועד לתום השלטון החשמונאי על הארץ בזמן שנכבשה יהודה על ידי המצביא הרומי פומפיאוס (63 לפנה"ס), הייתה נתונה הארץ להשפעה הולכת וגוברת של התרבות ההלניסטית.
מעט מאוד ידוע על התרבות החומרית וההיסטוריה של תושבי ירושלים ואזור כפרי הסביבה במהלך המאות הרביעית והשלישית לפני הספירה. האתר שנחשף יסייע בבניית דגם היישוב באזור זה.
חפירות בחווה שנתגלתה מהתקופה החשמונאית
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
בקרוב ייחשפו חלקים נוספים
משלב ההתיישבות הקדום, נמצאו בחפירה יסודות מבנים שנחצבו בסלע תוך כדי השקעה מרובה, וכן גת גדולה לייצור יין. לדברי עין מור, סביר להניח כי תושבי האתר ניצלו את גדות נחל עין כרם הסמוך לגידול גפנים. כמות שברי קנקני האגירה המרובים מלמדת כי תושבי אתר חקלאי זה אגרו את תוצרתם, וככל הנראה - בדומה לתקופות מאוחרות יותר, היוו חלק מהעורף החקלאי של העיר ירושלים. את שלב ההתיישבות המאוחר יותר בתולדות האתר יש לייחס לימי שלטון החשמונאים.
בשנת 164 לפנה"ס כבש יהודה המכבי את ירושלים וטיהר את בית המקדש. לאחר עליית החשמונאים לשלטון ומשביססו את מעמדם, חל תהליך של התרחבות העיר,
שכלל פעולות בנייה, ביצור, אספקת מים ועוד. האתר המשיך להיות פעיל במהלך תקופה זו, כפי שמעידים שרידי חצר שנחשפו בחפירה, ובהם טאבון לאפיית לחם.
חצר זו נבנתה על גבי הגת מהשלב הקדום. לצורך כך, היה צורך למלא את הגת באדמה ועל גביה להניח את רצפת החצר. במילוי האדמה שנחפר מהגת נמצאו שברי כלי חרס מרובים, וביניהם בקבוק שהכיל בושם. ממצא מעניין נוסף היא משקולת מעופרת, שבראשה חור לתלייה, ועל גבה חרוטה אות.
עם המשך העבודות במקום ייחשפו חלקים נוספים מהאתר, שיסייעו בידי הארכיאולוגים לקבוע אם מדובר בשרידי חווה חקלאית, או בשרידי יישוב גדול יותר שהיה במקום.
בקבוק הבושם מהתקופה החשמונאית שנתגלה בחפירות
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם