דרושה: כיפת ברזל כלכלית
בזמן שברצועת עזה נערכים לקראת העימות הבא, ישראל מוכרחה למצוא פתרונות עבור תושבי עוטף עזה שבכל הסלמה כזו נותרים ללא הגנה כלכלית
ראש הממשלה, שר הביטחון וכל הגנרלים עמדו בכל מיני לשכות וחמ"לים ודיברו על היעדים הצבאיים של מבצע "עמוד ענן". כולם גם התפארו בהישגיה המדהימים של מערכת "כיפת ברזל". אבל מה עם היעדים להגנה כלכלית על תושבי הדרום? על זה עדיין, גם חודש אחרי, לא ממש מדברים.
בשמונה הימים שבהם התקיים מבצע "עמוד ענן", בית הקפה "אפריקה 65" ליד הבית שלי נותר סגור. מדובר באחד ממקומות הבילוי הכי עמוסים באשקלון. אבל בימים שבהם יש עשרות אזעקות, כל ישיבה על בירה הפכה להתגרות בגורל. אי פתיחתו של בית הקפה היא רק דוגמה אחת למה שהתרחש במשך המבצע בערים וביישובים שבטווח הטילים. אבל לא רק במבצע הנוכחי.
בשנה החולפת היו שלוש הסלמות ביטחוניות שפגעו בשגרת העסקים והתעסוקה של המתגוררים בערים המטווחות. ערי מישור החוף הדרומי, ובעצם כל היישובים שבטווח הגראד, הופכות בכל כמה חודשים לערי רפאים. פשו
אשקלון, עיר של 125,000 איש, מתרוקנת כמעט לגמרי. גם אצל האחות מצפון, אשדוד, עם כרבע מיליון תושבים, התנועה ברחובות הופכת דלילה ביותר. כתוצאה מכך, העסקים, מוקדי הבילוי ומרכזי התרבות נפגעים באורח אנוש, ואף אחד הממשלה לא נתן עדיין הצהרה בדבר הפיצויים הכספיים שיינתנו לתושבים המתגוררים ביישובים המרוחקים מעל ל-8.5 קילומטרים מרצועת עזה - גם אלה השכירים, וגם אלה העצמאיים.
ב"עמוד ענן", הייתה אמורה להיות חגיגה גדולה באולם האירועים שנמצא במלון "הולידיי
אבל לא רק שמחות מבוטלות בימי הסלמה. במדרחוב של אשקלון, אחד המרכזים המסחריים העיקריים של העיר, הסוחרים עדיין נאבקים לקלב פיצויים על הימים שבהם העסקים היו סגורים ב"עופרת יצוקה". המצב הזה נכון גם לקניונים של אשקלון, אשדוד, באר שבע ושאר הערים המטווחות.
גם השכירים נמצאים בדילמה. מרביתם נקרע בכל הסלמה בין הצורך ללכת לעבודה, לבין הצורך שלא להשאיר את הילדים לבד בבית כשאזעקות נשמעות. החשש של השכירים הוא כי אם יעדרו מהעבודה כדי להישאר עם הילדים, הימים הללו ייגרעו מתלוש המשכורת. החשש עדיין לא הופרך על ידי שום גורם רשמי בממשלה.
במהלך המבצע פורסם כי רשות המסים החליטה על מתן ארכה נוספת לתושבי הדרום לתשלומי המסים התקופתיים, ודחיית המועד להגשת דוחות שנתיים במס הכנסה מ-30 בנובמבר 2012 ל-31 בדצמבר 2012. בקיצור, שום התייחסות אמיתית לפגיעה הכלכלית שחוו וימשיכו לחוות מאות אלפי אנשים. במה תעזור הארכה לתשלום המסים, כשעשרות אלפי עסקים חווים בכל הסלמה ירידה של עשרות אחוזים בפדיון? ובמה תעזור דחיית הגשת הדוחות השנתיים למס הכנסה, כשמאות אלפי שכירים נשארים בבית עם ילדיהם המפוחדים?
כששומעים את נאומו של איש חמאס, חאלד משעל, מבינים שזו רק שאלה של זמן עד הסבב הבא. וכשזה המצב, הממשלה צריכה להחליט כי תקיפה צבאית, והגנה מפני טילים שמספקת מערכת כיפת ברזל אינה מספיקים כאן. תושבי הדרום צריכים גם כיפת ברזל כלכלית.
הכותב שימש ככתב "מעריב" באזור מישור החוף הדרומי ועוטף עזה