מתברבר בשטח הפוליטי

בהצטרפותו ל"התנועה" של לבני, מצנע לא קורא נכון את המפה. חוכמת הערכת המצב השקולה שלו נמוגה מול תאוות הכבוד המדומה

עמוס גלבוע | 10/12/2012 9:04 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בקרוב עתיד לצאת ספר על אבי המודיעין הישראלי, האלוף אהרן יריב, שנודע ביושרתו המופלגת. בין שפעת הגילויים המצויים בו מובא סיפור על כך שכשהיה ראש אמ"ן, סלד יריב מהראיונות האישיים שערך לקצינים שסרחו, או שכעסו על שאינם מקודמים. התירוצים שהם העלו, החוכמה שהם השקיעו בהצגתם והרעיונות היצירתיים שהמציאו כדי להראות לו שהם זכאים לקידום - הדהימו והכעיסו אותו. אבל לאחר מחשבה נוספת הוא היה אומר לעצמו: "מי יודע, אולי המוח היהודי החכם והמתחבל הזה הוא שאפשר לעם היהודי לשרוד במשך 2,000 שנה"?

ואולי לא. אולי בתחומי המדינאות והפוליטיקה, הכבוד כבר דחק לקרן זווית את המוח היהודי, הממשיך לשאת בגאון את הדגל בתחומי המדע והטכנולוגיה. אמחיש זאת בדוגמה מתחום הפוליטיקה של השבוע שעבר, ודווקא לגבי אישיות שאני מכיר ומוקיר, האלוף במילואים עמרם מצנע.
"לפעמים דעה משתנה". מצנע עם לבני צילום: ראובן קסטרו

באחד מראיונות רבים שערך כאשר "הבית עזב אותו" והוא נאלץ למצוא בית חדש בחיקה החמים של ציפי לבני, הפנו את תשומת לבו לכך שב7- בינואר 2011 אמר על לבני את הדברים האלו: "אני מבין שהיא חסרה את המשקל הסגולי, את עמוד השדרה, את הכישורים הדרושים להיות מנהיג ממלכתי."

מצנע הוא אדם הגון: לא הכחיש, לא טען שהדברים הוצאו מהקשרם. אבל הוא השיב את הדברים הבאים בערך: בואו נודה על האמת, במערכת בחירות אומרים כל מיני דברים. אני לא מצטער על מה שאמרתי. חשבתי כך בגלל שמועות, ולפעמים דעה משתנה. היו לי כמה שיחות עומק עם לבני, שהראו לי שאני צריך לשנות את דעתי עליה.

האמת שאיני יודע אילו בחירות נערכו בתחילת 2011, אבל נניח לטעות הבולטת הזאת. החשוב הוא שמצנע מודה בגלוי ש"בזמן בחירות אומרים דברים". לפי הודאתו, גם הוא בין האומרים דברים שאינם נכונים, בין המפיצים הכפשות חסרות שחר. כל הכבוד לו. ולא רק זאת: הוא מעיד שניזון משמועות. על הרקע הזה יש לי שאלה למצנע איש הצבא: אתה מראיין מג"ד שהרקורד שלו אינו רווי הצלחות, שאינו מצליח
להנהיג את מפקדי הפלוגה שלו, שבתרגיל האש הגדודי האחרון היו לו הרבה ביזיונות. דעתך עליו שלילית, וכך כתבת גם בחוות הדעת עליו. האם אחרי הראיון תשנה את דעתך עליו מהקצה אל הקצה? המילים היפות שלו יערפלו את שיפוטך?

מצנע חוזר ואומר שההתמודדות היא בין לבני לביבי, כי לבני היא החלופה ולא יחימוביץ'. בימים ההם היה מצנע ראש אגף התכנון, ושם עניינו המרכזי היה ביחסי הכוחות הכוללים בין ישראל לאויביה והצעדים הנגזרים מכך. נקודת המוצא הייתה המידע המודיעיני. ועכשיו, מה לעשות, המודיעין הוא סקרי דעת הקהל ומגמתם. עד עכשיו, לבני מול ביבי היא כמו הצבא הלבנוני מול צה"ל. אבל לפי קביעת מצנע יחסי הכוחות כמעט שווים בין הליכוד ל"התנועה".

בצבא מי שקורא לא נכון את המפה יוביל את הכוח שלו לוואדי ללא מוצא: אולי גם עכשיו, במדינאות ובפוליטיקה, חוכמת הערכת המצב השקולה נמוגה ונעלמה מול תאוות הכבוד המדומה. הלב דואב. אם בארזים נפלה שלהבת, מה לנו כי נלין על אזובי הקיר מסוגם של פרץ ושבעת מופלאי קדימה בראשות שטרית, שחברו ל"התנועה"?
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עמוס גלבוע

צילום: דעות

יליד ישראל, מוסמך האוניברסיטה העברית במדעי המזרח וערבית, תא"ל במיל'. שימש בתפקידי מודיעין בכירים וכיועץ ראש הממשלה לענייני ערבים. כיום משמש כיועץ לענייני מודיעין ומרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

לכל הטורים של עמוס גלבוע

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים