אין אלטרנטיבה
הבחירות אינן על השאלה מי ינהיג את המדינה, אלא על איזו מפלגה תשפיע על נתניהו מתוך הממשלה. ש"ס והבית היהודי כבר הפנימו את המסר
זהו מצב ייחודי בפוליטיקה, שבו יש לכאורה רק מועמד אחד לתפקיד ראש הממשלה, ורוב הציבור בשני הגושים מאמין שראש הממשלה הבא יהיה בנימין נתניהו. לכן הבחירות האלה אינן על השאלה מי ינהיג את המדינה, אלא על השאלה איזן מפלגה תצליח להשפיע על בנימין נתניהו מתוך הממשלה. במילים אחרות, בחירות 2013 הן על ה"רישפל" (חלוקת תיקים מחודשת בממשלה) שיעשה נתניהו בממשלה שלו לאחר הבחירות.
השאלה היא רק מי יצטרף לממשלה בראשותו. בנימין נתניהו צילום: משה מילנר, לע''מ
ש"ס והבית היהודי של נפתלי בנט הולכות על המסר הזה בכל הכוח. מבחינתן, אין התלבטות בנוגע לזהותו של ראש הממשלה, כפי שהיה לכאורה לפחות ב-2009 כאשר אביגדור ליברמן נתן עד הרגע האחרון תחושה שהוא עשוי להמליץ על לבני בפני הנשיא. שתי המפלגות שעל פי הסקרים משיגות מספר מנדטים דומה ינסו בשבועות שנותרו עד הבחירות להגדיל את כוחן ולהיות המפלגה הגדולה השנייה בגודלה בגוש הימין באמצעות הטענה כי חיזוקן יגדיל את השפעתן על בנימין נתניהו. בבית היהודי, למשל, מגדירים את בנט כחיזוקית של נתניהו.
כנגזרת של האסטרטגיה הזאת, ש"ס השיקה אתמול קמפיין אוטובוסים בעל מסר כפול ומבלבל. מצד אחד, היא תוקפת חזיתית את נתניהו על היעדר רגישות חברתית ואת ליברמן על אופייה האנטי-יהודי של ישראל ביתנו, אבל מבקשת מהבוחרים לעזור לה לצדם. "רק ש"ס חזקה תמנע התבוללות" - זוהי אחת הסיסמאות שמופיעה כשלצדה דיוקנו של ליברמן חובש כיפה שחורה. המסר ברור. הבחירה במילה "התבוללות", שהיא בעלת קונוטציות רגשיות מצמררות עבור הציבור הדתי והמסורתי, נלקחה מקרבות העבר בין ש"ס ל"שינוי" של טומי לפיד. כעת היא נשלפת מהבוידעם כדי להעביר מצביעים מהליכוד, כשהסוף הוא ידוע. ש"ס תשב בממשלת נתניהו.
בנט, שאומר בכנות כי אין לו שאיפות לשבת באופוזיציה, בחר בקמפיין רך יותר מול נתניהו מתוך הבנה שקיים ממד בעייתי של חוסר אמינות בהתקפה קשה כלפי מי שמראש אתה מעוניין בו כראש ממשלה. אבל למרות הרכות, גם בבית היהודי הולכים על אסטרטגיה זהה לזו של ש"ס: הצבע "בנט" כדי לחזק את נתניהו בהתיישבות, בערכי היהדות ובחתירה להשגת שוויון בנטל. אחת מסיסמאות הבחירות של המפלגה שנחשפו אתמול - "בנט או לבני: אתה תקבע מי יהיה עם ביבי" - לוקחת את המציאות הפוליטית צעד אחד קדימה ומחשידה את נתניהו בכך שהוא מעוניין להכניס את לבני לממשלתו.
אפילו שאול מופז, שפרש מממשלת נתניהו בחמת זעם רק לפני כמה חודשים, הפנים את המצב החדש ונראה שהוא מכוון כעת לתפקיד שר הביטחון אצל אותו ביבי
ממש. מי שעדיין נלחמות את המלחמה הקודמת הן שלי יחימוביץ' וציפי לבני במה שנראה כמו ניסיון תלוש לשחזר את הצלחת הסיסמה מ- 2009- "או ציפי או ביבי" - שהניבה ללבני 28 מנדטים. אבל מה שהיה נכון ואפקטיבי לאז - נשמע כעת בעיקר לא אמין.
קמפיין טוב, כמו ספין טוב, חייב לקיים קשר עם המציאות. במקרה הזה, כשהפערים כה גדולים בין נתוני ההתאמה של יחימוביץ' ולבני לראשות הממשלה מול נתניהו, כשהמפלגות שלהן משיגות על פי הסקרים מספר מנדטים שאינו מתחיל אפילו לאיים על הליכוד ביתנו וכשבגוש שלהן אין הכרה במנהיגותן - הן נשמעות בעיקר לא מחוברות למציאות.
לכן נראה שהבחירות הפעם הן הפרומו לבחירות הבאות. עד אז אולי גוש המרכז-שמאל יפיק לקחים ויצליח להעמיד אלטרנטיבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם