בעלי תארים מתקדמים נוטים לשהות בחו"ל לפחות 3 שנים
על פי הלמ"ס 14% מהישראלים בעלי תואר שלישי במדעים והנדסה שוהים בחו"ל לפחות שלוש שנים. שיעורם של החוזרים לאחר תקופה זו עומד על 4% בלבד
סקירה שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע
מעלה כי בשנת 2011 שהו בחו"ל שלוש שנים ויותר כ-5% מהאקדמאים הישראלים.
מהמחקר עולה כי התופעה נפוצה במיוחד בקרב בעלי התואר השלישי בתחומי המדעים וההנדסה.
בקבוצה זו שיעור השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר הוא עומד על 14% והוא גבוה פי ארבעה מבעלי
התארים במדעי הרוח והחברה (3.8%).
שיעור השוהים בחו"ל מקרב בעלי תואר שלישי בתחום המתמטיקה הוא הגבוה ביותר ועומד על 22%, וכך גם 10.3% ממקבלי התואר הראשון ו-16.7% ממקבלי התואר השני. גם מקרב בעלי התארים במדעי המחשב קיים שיעור גבוה - 7.7% ממקבלי תואר ראשון, 14.5% ממקבלי תואר שני ו-18.6% ממקבלי התואר השלישי בתחום.
הסקירה בדקה את שיעור הישראלים ששהו בחו"ל ב-2011 לפחות שלוש שנים מקרב מקבלי תארים
אקדמיים בישראל בין השנים 1985 ל-2005. בחינת טווח הזמן בין 2005 ל-2011 מאפשרת לראות
מגמה של תחילת השתקעות בחו"ל, מאחר שתקופה של שש שנים היא מעבר לזמן הנדרש להשלים
פוסט דוקטורט ו/או רכישת תואר נוסף. זהו הסקר הראשון שבוחן טווח זמן גדול מספיק בשביל להצביע על תופעה של השתקעות בחו"ל. ואולם, טרם ניתן להצביע על מגמת שיפור או החרפה.
על פי הסקירה, שיעור הישראלים השוהים בחו"ל גבוה במיוחד בקרב בעלי תואר שלישי (10.5%).
לעומתם, שיעור בעלי תואר ראשון ושני השוהים בחו"ל עומד על 4.8% ו- 4.2% בהתאמה. "הנתונים
מראים שהתופעה חזקה במיוחד בקרב בעלי תארים בתחומי המדעים המדויקים, רפואה ובאמנויות -
לבעלי תארים אלו קל יותר להעביר את הידע שלהם לחו"ל, לעומת מקצועות כגון עריכת דין והוראה, בהם הידע והמיומנות הם ספציפיים יותר למקום", אומר יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע פרופ' אלוף (במיל') יצחק בן-ישראל.
מאפיין נוסף של השוהים בחו"ל לפי הסקירה הנוכחית, הוא גילם הצעיר יחסית בעת קבלת התואר. בקרב כלל מקבלי התארים השוהים בחו"ל נמצא כי הם קיבלו את התואר בגיל צעיר יותר ממקביליהם שנשארו בארץ. פער הגילאים הקטן ביותר הוא בקרב מקבלי תואר שני ברפואה והגדול ביותר בקרב מקבלי תואר שלישי בתחומי מדעי הרוח והחברה (הפרש של מעל ל-5 שנים).
בחתך לפי מין, עולה כי נכון לשנת 2011, שיעור הגברים (5.8%) ששהו בחו"ל גבוה פי 1.4 משיעור
הנשים (4.2%) מבין מקבלי התארים בכל התחומים. מארצות הברית שקיבלו בארץ תואר שני ברפואה (19.6%) .
המצב המשפחתי הוא גורם משמעותי בשהות הממושכת בחו"ל: שיעור הרווקים בעלי תואר ראשון ללא
ילדים השוהים בחו"ל כפול משיעור הנשואים - 10.3% מהרווקים בגילאי 45+ לעומת 4.4% מהנשואים עם ילדים בגילאים אלו,
שיעורם של החוזרים לארץ לאחר שלוש שנים היה גבוה יחסית בקרב בעלי תואר שני (7.5%) ונמוך יחסית בקרב בעלי תואר שלישי (4.1%). שיעורם של השבים לארץ מבין בעלי תואר ראשון היה 6.8%.
ככלל, השיעור של השוהים בחו"ל גדול יותר בקרב בוגרי אוניברסיטאות לעומת מכללות - 5.8% לעומת 3.4% בהתאמה. מבין בוגרי האוניברסיטאות, השיעור הגבוה ביותר של השוהים בחו"ל הוא בקרב בוגרי מכון ויצמן למדע - 17.8%, לאחריו הטכניון עם 9%, האוניברסיטה העברית עם 7.1%, אוניברסיטת תל אביב עם 6.9%, אוניברסיטת בן-גוריון עם 4.3% ואילו השיעור הנמוך ביותר הוא בקרב בוגרי אוניברסיטת בר אילן 2.9%.
מבין המכללות האקדמיות, שיעור השוהים הגבוה ביותר בחו"ל הוא בקרב מקבלי התארים מהאקדמיה למוסיקה ומחול (19.8%) ולאחריו בקרב מקבלי התארים מבצלאל (7.6%). השיעור הנמוך ביותר של
שוהים בחו"ל הוא מקרב מקבלי תואר ממכללות אקדמיות להוראה (1.5%).
לדברי שר המדע והטכנולוגיה פרופ' דניאל הרשקוביץ, "בשנים האחרונות נוקטת ממשלת ישראל במספר צעדים כדי לעודד אקדמאים ישראלים לחזור לארץ, כגון מרכזי המצוינות שנמצאים בתהליכי הקמה, ותוכניות מיוחדות של משרד הקליטה ושל המשרד המדע והטכנולוגיה שנמצאות בשלבי יישום. לכן אני מאמין שבשנים הקרובות נתחיל לראות ירידה בשיעור הישראלים האקדמאיים השוהים בחו"ל".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם