המרצה הקרינה את "ג'נין, ג'נין" יתומת הפיגוע עזבה בזעם
ד"ר מיכל חכם מבית ברל הציגה את הסרט השנוי במחלוקת בקורס העוסק בזיכרון. תלמידתה איריס אלמוג, שאיבדה את משפחתה בפיצוץ במסעדת "מקסים" בחיפה, פרצה בבכי וזעקה: "מה עם הקורבנות"?. סטודנטים אחרים נטשו את הכיתה לאות הזדהות
לאחר שהמרצה, ד"ר מיכל חכם, החתומה על קריאות לחרם נגד ישראל, הקרינה את הסרט בשיעור, עזבו הסטודנטים את הכיתה בזעם וטענו כי מדובר בתעמולה נגד המדינה באצטלה אקדמית. גם איריס אלמוג, סטודנטית שאיבדה את משפחתה בפיגוע שבוצע במסעדת "מקסים" בחיפה, נטשה בבכי את השיעור ותהתה: "למה לא מזכירים גם את הקורבנות"?
ב4- באוקטובר 2003 נכנסה מחבלת תושבת ג'נין למסעדת "מקסים" בחיפה והתפוצצה בלב המקום. בין 21 הנרצחים היו גם חמשת בני משפחתה של איריס אלמוג, סטודנטית במכללת בית ברל: הוריה זאב ורות, אחיה משה והאחיינים שלה תומר בן התשע ואסף בן העשר.
במסגרת לימודיה נרשמה איריס לקורס החובה '"נזכור:' אתרים, טקסים ומרחבים של זיכרון בחיים הציבוריים בישראל," שאותו מעבירה ד"ר מיכל חכם. בשבוע שעבר הגיעה כרגיל לשיעור וגילתה כי אף שהדבר אינו מופיע בחומר הלימוד, המרצה החליטה להקרין את הסרט "ג'נין ג'נין" של הבמאי מוחמד בכרי.
אלמוג, כמו רוב הסטודנטים בחדר, מחתה על ההחלטה, אולם ד"ר חכם עמדה על שלה. הסטודנטים עזבו את החדר לאות הזדהות עם אלמוג ובמחאה על החלטתה של המרצה. "היא הגיבה קשה מאוד ובכתה בלי סוף," מספרת חברתה לקורס. "היא לא מבינה למה לא מדברים על אלפי משפחות שכולות ותהתה למה לא מוזכרים גם הקורבנות."
ואכן, הסרט היה הקש ששבר את גב הסטודנטים, הטוענים כי הקורס כולו מציג את נרטיב "הנכבה" ואותו בלבד. "הקורס נועד לדבר
ד"ר מיכל חכם, חוקרת תרבות, חתמה בשנת 2001 על עצומה למענו של עזמי בשארה, "בנוגע לנאומו בדמשק וההתקפות הברוטליות נגדו." כמה שנים לאחר מכן הוא הורשע בריגול נגד ישראל. ד"ר חכם חתמה גם על עצומת תמיכה בטלי פחימה ובתמיכה בסרבנות לשירות בשטחים.
בשנת ,2002 לאחר כניסת כוחות צה"ל למוקטעה, חתמה ד"ר חכם על עצומה שבה נכתב: "לאחר עשרות שנים של כיבוש, אפרטהייד וטיהור אתני ו18- חודשי מלחמת החורמה נגד אוכלוסייה אזרחית... (הגיע הזמן) לעשות סוף לסיוע הצבאי לממשלות לישראל, להשהות את הקשרים הכלכליים עמן ולתמוך בהעמדה לדין של פושעי מלחמה."
בעקבות תלונות הסטודנטים שיגר אתמול יו"ר תנועת "אם תרצו" רונן שובל מכתב לנשיאת מכללת בית ברל, פרופ' תמר אריאב, ובו טען: "ד"ר חכם מעבירה תכנים הנוגעים אך ורק בזיכרון הקולקטיבי של העם הפלסטיני, מציגה סרטי תעמולה כדוגמת הסרט 'ג'נין ג'נין' ומציגה את נרטיב 'הנכבה' כעובדה."
כמו כן, הוא ציין: "כאשר התלוננו הסטודנטים כי בקורס מוצג רק צד אחד, זה הפלסטיני, אמרה המרצה: 'הצד שלנו מוצג מספיק."' ד"ר חכם מסרה בתגובה: "הדברים חרגו מעבר לכל פרופורציה. לדעתי זה גובל במקארתיזם, אבל אלו סטודנטים שלי, אני מכבדת את רגשותיהם, ואת הדיון שלי איתם בנושא אני מנהלת בחדר ההרצאות ולא מעוניינת לפרוס אותו באופן רחב יותר בעיתונות."
ממכללת בית ברל נמסר בתגובה: "אין בהקרנת הסרט משום הצהרת הזדהות אידיאולוגית מסוג זה או אחר, לא של המרצה בקורס ולא של המכללה האקדמית בית ברל כארגון, ואין בכך כל ניסיון להשפיע או לפגוע במי ממשתתפי הקורס בהקשר פוליטי או לאומי כלשהו. המכללה רואה חשיבות להציג בפני סטודנטים את זווית ראייתו של כל צד בכל סכסוך היסטורי ופוליטי."
אלי בן שם, יו"ר ארגון יד לבנים, אמר: "צר לי שתופעות פסולות הפוגעות בחיילי צה"ל ובזכר הבנים שנפלו חודרות גם לאקדמיה. אווירה מסוג זה החוסה בצילה של האקדמיה לעתים גם מכשירה את חילול כבוד החללים בפגיעה באנדרטאות וחילול מצבות.
"בשם המשפחות השכולות נדהמתי שבמקום כמו בית ברל, בו צמחו המחנכים וגדלו המנהיגים מבן גוריון ועד רבין, ישנם ביטויים מסוג זה. כל דיון אקדמי כזה פוגע קשה ברגשותיהם של המשפחות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם