שלטון הצחוק
פרשות אולמרט וליברמן דרדרו את מערכת החוק לשפל שלא היה כדוגמתו, מהטחת האשמות שווא ועד המצאת עובדות, ללא מתן דין וחשבון לציבור
ראשית, חזקת החפות במדינת ישראל נרמסה ברגל גסה על ידי מערכת אכיפת החוק, עד כדי היתכנות שמא אינה קיימת כלל. רבים מאוד הם המקרים שבהם ראשי מערכת שלטון החוק בישראל מעורבים אישית בהטחת אשמות שווא וקביעת "עובדות" משפטיות בדויות. לא ניתן להימנע ממחשבה שמא אותם גורמים בכירים המדליפים ללא הרף, המשמיצים נחקרים תחת כסות החיסיון העיתונאי, אינם נקיי כפיים.
אביגדור ליברמן מגיב להאשמות נגדו צילום: יוסי אלוני
המקרה של ליברמן איננו תחילת ההידרדרות אל תהומות הנשייה. המקרה המזוויע הראשון הוא המקרה של ראש הממשלה לשעבר, מר אולמרט. הארץ געשה-רעשה, בוץ הוטח בפניו של אולמרט, מכשלה שלטונית הועמדה בפניו עד שהוא "נפל." הדחתו של ראש הממשלה מכהונתו שינתה את פני ההיסטוריה, לטוב או לרע, הכל מתוך נקודת מבטו של כל אזרח. אין מקום בעולם המערבי שבו מערכת המשפט מכריעה מי יהיה ראש ממשלה ומי יודח. היום ניתן לקבוע בוודאות שמה שנעשה לאולמרט הוא נבלה שלא הייתה כדוגמתה. מכל החשדות שעליהם דיברו אנשי שלטון החוק נותר האישום בהפרת אמונים.
יאמרו הדעתנים שעבירה זו מספיק חמורה כדי להצדיק את הגשת כתב האישום נגד אולמרט. אלא שכל אותם גורמים מתלהמים המצדיקים את מעשה הנבלה אינם מעוניינים בסדרי ממשל תקינים הכוללים, בין היתר, החלפת שלטון בבחירות דמוקרטיות. לנגד עיניהם עומדים שיקולים מוזרים, ייתכן אפילו זרים, העלולים לדרדר את מערכת אכיפת החוק ושלטון החוק כולו אל עבר אנרכיה. שום דבר לא היה קורה אם אולמרט היה נתבע לדין בתום כהונתו כראש ממשלה.
המקרה של ליברמן מוכיח שוב ששלטון החוק מדדה ומגשש באפלה. הפרקליטות החליטה להגיש כתב אישום חמור נגד ליברמן לפני השימוע. בעקבות השימוע שונה כתב האישום. הציבור רשאי לדעת מדוע שונה כתב האישום? היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה הם נאמני הציבור ולציבור הם חייבים דין וחשבון. יתכבד היועץ המשפטי לממשלה ויסביר לציבור מה קרה באותה פגישה מכרעת שבעקבותיה הוחלט לא להגיש כתב אישום בתיק "הגדול?"
כן יתכבד כבודו להסביר לאזרח הפשוט סוגיה שולית: איך ייתכן שהמשטרה והפרקליטות המאשימות את ליברמן במרמה ובהפרת אמונים בכל הקשור למינויו ופעילותו של השגריר בלרוס שהוא עצמו עומד לדין, לא חשבו שיש לחקור את חברי ועדת המינויים העליונה במשרד החוץ כדי לבדוק אם קיימת זיקה בין מינוי השגריר לבין אותה "טובה" של הדלפת מידע סודי לליברמן על מהלך חקירתו? לא תהיה זו יהירות לקבוע שאפילו אדם ללא כל השכלה משפטית אך עם קצת שכל ישר היה פונה מיד לחברי הוועדה העליונה כדי לחקור אותם באשר למידת מעורבותו של ליברמן.
שר החוץ התפטר כדי לזרז את משפטו עד הבחירות. האם היועץ המשפטי לממשלה קיבל את התנאי של ליברמן? הציבור זכאי לדעת. האם ניתן להשלים את החקירה של כל חברי הוועדה בפרק הזמן הכה קצר עד הבחירות? מי שמכיר את מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט יודע שאין שום סיכוי לכך, אלא אם ייעשו דברים המנוגדים לכל נורמה נהוגה בישראל. מי שרוצה בטובת שלטון החוק אינו יכול לשבת בחיבוק ידיים ולצפות במעשים התמוהים מאוד של המערכת. שר המשפטים שותק. וינשטיין שותק. זכות השתיקה אינה עומדת לבכירי המערכת.
הכותב הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם