סכנה קרובה וממשית
הדיווח על שימוש בנשק כימי נגד מורדים ואובדן השליטה על המאגרים האדירים של הנשק הלא קונבנציונלי הם תחילת התממשות הסיוט של מערכת הביטחון. החשש המרכזי: נשק כימי יעבור מסוריה לחיזבאללה ויאלץ את ישראל להתמודד עם טרור מסוג חדש
לצבא הסורי יש לא פחות מ-1,000 טון של חומרי לחימה כימיים. מספיק שאחוז מזערי מהכמות הזו ייפול לידי גורמים השייכים לארגוני הג'יהאד העולמי (ויעשה את דרכו לאחר מכן אל מחוץ לסוריה), כדי לייצר איום טרור חסר תקדים. וזה קורה, כנראה, ממש בימים אלה.
לראשונה בהיסטוריה ישראל מודאגת גם מהאפשרות שמאגרי נשק כימי יעברו כבר בקרוב מסוריה לידי חיזבאללה בלבנון, ואם אין די בתסריטים הרעים הללו, קיים גם חשש שייעשה ניסיון לשגר נשק כימי באמצעות טילי קרקע-קרקע שייפלו לידי קבוצות "לא אחראיות", או שאסד יורה לשגר אותם ביום שיאבד את שלטונו, בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים".
כך או כך, זו פעם ראשונה בהיסטוריה שנשק כימי עושה את דרכו אל מחוץ לשליטתם של צבא או מנהיג חזק.
מאגרי הנשק הבלתי קונבנציונלי שגורמים לדאגה אמיתית בימים אלה בקריה בתל אביב וגם בוושינגטון ובמדינות מערביות נוספות, קיימים לא מהיום. החידוש ההיסטורי הוא רק במצב שבו נשק כזה יוצא ממחסנים נעולים היטב ועובר לידי גורמים שאינם מדינות ואי אפשר לצפות את מעשיהם.
סוריה החלה להצטייד בחומרי לחימה כימיים כבר במהלך שנות ה-80 של המאה הקודמת. ראשית היא ייצרה או רכשה גז סארין. כבר בסוף שנות ה-90 התקבלו ידיעות מדאיגות מאוד (ואמינות) על הצטיידות בחומר המכונה VX. מדובר בפועל בתרכובת של שני חומרים שונים, שרק ערבובם יוצר תגובה כימית קטלנית.
הסורים פיתחו ראשי קרב כימיים עבור מערך טילי הסקאד שלהם וגם עבור הטילים המדויקים יותר, המכונים M-600. הטילים הללו יכולים לפגוע כמעט בכל נקודה בישראל בדיוק של עשרות מטרים (הם מוכוונים אל המטרה באמצעות מנגנון ג'י.פי.אס). השילוב בין טיל מדויק עם ראש קרב בלתי קונבנציונלי, שנמצא בידי ידיים "לא אחראיות," נחשב בעיני רבים במערכת הביטחון בישראל חסר תקדים בחומרתו.
בישראל ובמערב עוקבים זה חודשים בדריכות רבה אחר הנעשה בבסיסים ברחבי סוריה שבהם מאוחסן הנשק הכימי. יש להניח כי ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות כבר הכינו תוכניות פעולה כדי למנוע את נפילתו של הנשק הכימי לידיים "בלתי אחראיות", ביום שבו יאבד אסד שליטה על הארסנל הזה או שיחוש כי קץ שלטונו קרוב.
יש ממש בפרסומים על כך שישראל העבירה
אבל כל מה שקרה לפני כמה שבועות הוא בבחינת היסטוריה רחוקה, בהתחשב במהירות המסחררת שבה תהליכים היסטוריים מתרחשים כיום במזרח התיכון. נקודת המפנה הייתה בערך לפני שבועיים-שלושה, כאשר כוחות המורדים התאחדו והצטיידו בטילים מתקדמים נגד מטוסים, שהפרו את האיזון הממושך שנשמר עד אז במלחמת האזרחים. מנקודה זו והלאה נפילת אסד הפכה לשאלה בוערת. כבר לא מדברים על חודשים אלא על שבועות, אולי אפילו ימים.
האם לישראל ולארצות הברית יש בכלל מה לעשות כדי לסכל את האיום? לא בטוח. קשה לראות את ארצות הברית שולחת בקרוב עשרות אלפי חיילים כדי להשתלט על בסיסי הנשק הכימי בסוריה, כדי להקדים תרופה למכה הכימית. גם ישראל מוגבלת בתגובתה. גם אם תדע על משאית נשק כימי העושה את דרכה אל חיזבאללה בלבנון, האם תתקוף אותה?
ואם תתקוף, מי יבטיח שלא יועבר נשק כימי בכלי רכב אחרים? ומה לגבי סכנת הנפילה של נשק כימי לידי קבוצות טרור השייכות לארגוני ג'יהאד עולמי, שהן חלק מקואליציית המורדים?
סוגיות אלה ואחרות נתונות עדיין בסימן שאלה, מה שכבר ברור הוא שהסכנה קרובה ומוחשית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם