בתוך 30 שנה: גידול של 56 אחוז בתחלואה בסרטן
נתוני משרד הבריאות: בשנת 2009 חלו 26,599 ישראלים בסרטן לעומת 9,477 ב-1980. מדובר בעלייה של עשרות אחוזים ביחס לצמיחת האוכלוסייה. בכירה במרכז הלאומי לבקרת מחלות: "הזינוק - בשל אורח החיים המערבי"
"כאן ברמב"ם זה בית חרושת", קראה לזה אלה מולר, מנהלת הסיעוד ואחות בעצמה במחלקה האונקולוגית. "זו פשוט תעשייה. קשה בכלל להבין את הגודל והעוצמה של המחלה הזו", אמרה האחות האחראית נעמי גבאי.
צעדנו יחד לפתח המחלקה. ציפינו לראות מסדרון שבצדו חדרים עם מיטה או שתיים, אבל לא, הגענו לאולם ענק המשתרע על פני מאות מטרים מרובעים עם נוף נדיר לים. בתוך האולם עשרות כורסאות ישיבה וכמה מיטות, והוא עמוס בחולים המגיעים ל"טיפול יום". "באים, מקבלים את מינון הכימותרפיה והולכים הביתה בסוף הטיפול. חלקם באים במשך שנים, חלקם באים ונעלמים עם השנים לצערנו הרב", מסבירה מולר.
רק לצורך המחשה, אל המחלקה האונקולוגית לטיפול יום ברמב"ם, אחת מחמש מחלקות אונקולוגיות שונות בבית החולים, מגיעים בממוצע כ-140 חולים ביום לטיפול. חלק מהטיפולים נמשכים שעה, אצל אחרים הם יכולים להמשך גם חצי יום ואפילו יום שלם.
"יש לנו כאן מאבק על כורסאות. יש כאלה שרוצים לקבל את הטיפול על כורסא שמשקיפה לים, כזו שצמודה לחלון", מספר נתן גנון, בן 48, חולה סרטן מאז 2009 שמגיע כבר שנים אל המחלקה. "כשאני מגיע ליום טיפולים אני משתדל להגיע מוקדם, כדי לתפוס את הכורסא שאני יושב עליה כעת, כי היא הכי נוחה ומשקיפה לים".
"תעשיית הסרטן" ברמב"ם היא מהגדולות בארץ. יש שתי מרפאות לטיפולי יום, ארבע מחלקות אשפוז, מחלקת הקרנות, מרפאת מעקב ומחלקות כימותרפיה, רדיותרפיה, השתלת מח עצם והמטולוגיה. "כשהתחלתי לעבוד במחלקה ב-1999 היא הייתה קולטת 40 חולים ביום, וזה עוד היה ביום עמוס עם 7 תקנים של אחיות", משחזרת האחות נעמי גבאי.
"היום כמות התקנים גדלה ב-50 אחוזים , אבל כמות החולים גדלה ב-350 אחוז . אנחנו קולטים 140 חולים ביום. פעם היום היה נגמר ב-15:00, היום הוא מסתיים ב-20:00, וזה רק במחלקה לטיפול יום - המחלקות האונקולגיות האחרות עובדות סביב השעון".
בין החולים לחלק מהצוות הרפואי נוצר עם הזמן קשר אישי שלעתים רבות נקטע. במעט מהמקרים זה קורה כי החולה מבריא, אבל בחלק לא מבוטל של המקרים הסיבה היא שהחולה הלך לעולמו. קשרים אישיים נוצרים גם בין החולים עצמם. נתן גנון, חולה בסרטן, התחבר עם חולה אחר, וכשראה שהפסיק לבוא טלפן לשאול לשלומו - ואז נאמר לו שהוא נפטר.
"זה לא נעים. קשה לשמוע את זה. אתה מרגיש כאילו מישהו בצד השני שואל את עצמו'למה הוא נשאר ושלנו הלך לעולמו'. זו התמודדות קשה. אי אפשר להתעלם כאן מהסביבה, אבל זה לא מקום ליצור חברויות".
ד"ר אלחנדרו לוקיאק, נוי רו-אונקולוג, מספר כי העומס לפעמים הוא בלתי נסבל. "אני רופא מאז 1984. ברמב "ם אני עובד שנתיים ואין משמרת שאני יכול להגיד שלא היה לחץ. בכל משמרת אני מטפל ב-10 חולים בערך, נותן חוות דעת לעוד ארבעה חולים ושומע עוד חמישה. הלחץ הזה לא בריא. הוא יכול להביא לטעויות אנוש. מספיקה הטעות הכי קטנה כדי שמרשם או מינון לא יהיו נכונים, וזה דיני נפשות".
רענן שמיר (43), חבר קיבוץ מעגן מיכאל, סובל מסרטן קשה בראשו - "בעייתי", כפי שהוא מגדיר את זה. "הגעתם ביום שאין כאן צפיפות, אבל יש ימים שאי אפשר לנשום כאן. הכל כאן על בסיס מקום פנוי. לפעמים מקבלים את הטיפול במסדרון", הוא מספר.
"הצוות פה נדיר באיכותו, אבל מה שקורה כאן הוא פשוט מטורף. כמה שהאחיות לא יהיו נחמדות, גם הן לא יכולות לעמוד בעומס". במהלך היום הסתובבנו גם במחלקות האונקולוגיות האחרות. המחלקה האומבולטורית )טיפול יום( היא סוג של בית הבראה לעומת המראות שנחשפנו אליהם במחלקת האשפוז. "רמב"ם הוא מוקד עלייה לרגל למחלה הנוראית הזו",
"עוד כמה שנים הוא יקרוס תחת העומס. אי אפשר להשאיר מחלקה לטיפול יום שמטפלת ב-140 איש ביום עם צוות של עשרה אנשים", מספרת אחת המטופלות. "הבעיה היא שכולם כאן יודעים בתוך תוכם שבסוף זה נגמר רע, אחרי שנים ספורות או אחרי עשור. מכאן בקושי יוצאים חיים", מוסיפה אחרת.
מבית החולים יצאנו עם התחושה כי הצוות הרפואי עושה כאן עבודת קודש, אבל באותה מידה עזבנו את בית החולים בתחושה שאפשר לעשות הרבה יותר כדי שהחולים הללו, שגורלם של רבים מהם כבר נגזר, ירגישו הרבה יותר טוב בשנים האחרונות לחייהם. כרגע זה לא נראה באופק.
נתונים מטרידים של משרד הבריאות חושפים עלייה דרמטית בשיעור חולי הסרטן בישראל. ממחקר שהגיע לידי מעריב עולה כי בשלושת העשורים האחרונים חל זינוק של 56 אחוזים במספר החולים במחלה - בכך הפך הסרטן לגורם המוות הראשון בישראל.
נתוני המשרד מגלים כי משנת 1980 חלה עלייה קבועה במספר החולים. על אף שבשלושים השנים האחרונים האוכלוסייה בישראל הכפילה את עצמה, מספר חולי הסרטן עלה פי שלושה, מ9,477- בני אדם בשנת ,1980 ל26,599- בשנת .2009
אם מבודדים את העלייה הנובעת מעצם הגידול באוכלוסייה, מגלים כי חלה עלייה של למעלה מחמישים אחוזים במספר החולים. העלייה הגבוהה ביותר במספר החולים נרשמה בעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית. לדוגמה, בשנת 1980 חלו 218 מקרב הגברים במגזר הערבי לעומת 1,159 בשנת .2010 בקרב הנשים חלו 149 בשנת 1980 לעומת 1093 לפני שנתיים.
עם זאת, הנתונים החדשים מסמנים ירידה קלה במספר החולים בישראל. לפי נתוני משרד הבריאות חלה התייצבות ואפילו ירידה קלה בשיעור חולי הסרטן בשנים האחרונות.
לדברי ד"ר ליטל קינן-בוקר, סגנית מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות והממונה על הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות, הסיבות לעלייה במחלת הסרטן נעוצות במעבר לאורח חיים מערבי ובעלייה בתוחלת החיים.
"התרבות הישראלית השתנתה. אנחנו יושבים יותר מול מסך טלוויזיה, לא עושים פעילות גופנית, משמינים יותר ואוכלים אוכל לא בריא בחוץ." לדבריה, השמנה היא גורם מרכזי לסרטן, כמו גם אכילת מזון מתועש, שתיית משקאות חריפים ועישון. "אלכוהול יכול לגרום לסרטן המעי הגס, סרטן הלבלב, סרטן הוושט וסרטן הפה והשד." גורמים אלה אחראים ללפחות 50 אחוזים מחולי הסרטן.
גם את הגידול המשמעותי בחולי הסרטן במגזר הערבי מסבירה ד"ר קינן-בוקר במעבר הקיצוני של האוכלוסייה הערבית לאורח חיים מערבי. "המעבר מאורח חיים שמרני מאוד לאורח מתירני יותר היה הרבה יותר קיצוני מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית".
מהאגודה למלחמה בסרטן נמסר כי "לפי הנתונים של הרישום הלאומי לסרטן ניתן לראות שיש עלייה בישראל, כמו בשאר מדינות המערב, במספר החולים בסרטן לאורך השנים, ומחלות הסרטן (למעלה ממאה מחלות סרטן שכיחות) הן גורם המוות מספר אחד בישראל. עובדה זו נובעת בין השאר מהזדקנות האוכלוסייה ומהעלייה בתוחלת החיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם