בית המשפט העליון קיצר את עונשה של ענת קם בשנה
קם, שהורשעה במסירת מסמכים מסווגים ביטחונית לעיתונאי אורי בלאו, טענה בערר לחוסר צדק בין העונש שהוטל עליה לזה שלו
עונשה של קם יעמוד כעת על 3 וחצי שנים והיא צפויה להשתחרר (במידה ולא תזכה לשחרור מוקדם) בעוד פחות משנתיים וחצי. זאת מאחר והיא החלה לרצות את עונשה בנובמבר 2011 בבית הסוהר נווה תרצה.
כזכור קם הודתה והורשעה בפרשת ריגול חמור בזמן שירותה בצה"ל,תוך ניצול תפקידה כעוזרת ראש לשכת מפקד פיקוד המרכז בעת שירותה הצבאי. בפרשה אשר נושאת את שמה "פרשת קם", קם אגרה אלפי קובצי מחשב ובהם מסמכים סודיים, לקראת שחרורה העתיקה אותם לתקליטורים ולאחר מכן העבירה אותם לעיתונאי אורי בלאו. על מעשים אלה הורשעה ונידונה לארבע וחצי שנות מאסר ועל גזר דין זה ערערה.
בנימוקי הערר של קם לעליון נטען כי יש חוסר צדק לדעתה בפער שבין חומרת העונש אשר הושט עליה לבין קלות העונש למי שהיה מעורב בפרשה איש העיתון "הארץ" אשר לו העבירה את המסמכים אורי בלאו. אצל בלאו בית המשפט ראה לנכון להסתפק בעונש קל מאוד של ארבע חודשי עבודות שירות.
הטענות בערעור התבססו, בן היתר, על מספר מקרים בין אם קשורים אליה באופן ישיר ובין אם אינם, בהם בית המשפט לעיתים מקל עם אנשים אשר פעלו כנגד ביטחון המדינה. לטענתה טעה בית המשפט המחוזי כשהתעלם בגזר הדין מהמקרה של תא"ל יצחק יעקב משנת 2002. האחרון הועמד לדין זמן רב לאחר פרישתו בגין מסירת ידיעות סודיות הקשורות לשירותו הצבאי לגורמים אחדים, ונדון לעונש של שנתיים מאסר על תנאי.
על אף ההקלה בעונש השופטת עדנה ארבל קבע בפסק הדין כי "אין כל ספק באשר לחומרה הרבה הגלומה במעשיה של המערערת. החומרה היתרה שבמעשים באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בסיכון האדיר שהמערערת יצרה לביטחון המדינה ולשלום אזרחיה".
היא ציינה כי קם נטלה אלפי מסמכים בדרגות סיווג גבוהות ביותר, העוסקים בנושאים רגישים וחיוניים שבלב ביטחון המדינה. פרסומם עלול היה להיות הרה אסון, כמאמר בית המשפט המחוזי. החזקתם בידי גורם לא מוסמך בתנאים שאינם מבטיחים את שמירתם משולה ל"פצצה מתקתקת", כמאמר בית משפט השלום בגזר דינו של בלאו.
לדבריה "פוטנציאל הנזק האצור במסמכים אלה, אילו היו מתגלגלים לידיים עוינות, הוא בל ישוער. אינני מקבלת את טענת ההגנה בהקשר זה, כי הואיל ומכלול המסמכים הוחזר לידי הרשויות, יהיה זה בגדר השערה בלבד להוסיף ולייחס פוטנציאל נזק, שלא הוכח למעשה".
מנגד נכתב לזכותה של קם כי הודתה במעשיה בהזדמנות הראשונה, נטלה עליהם אחריות וביקשה לכפר עליהם, בין היתר, באמצעות שיתוף פעולה מלא עם הרשויות, שהוביל
חשוב לזכור כי בשלב החקירה, הרשויות לא ידעו במדויק מהם המסמכים שנלקחו, מה היקפם ואלו מהם נמסרו לבלאו. נתונים אלה נאספו מפיה של קם.
עוד כתבו השuפטים בפסק הדין כי "החרטה שהביעה המערערת לאורך ההליך וניסיונה להכות על חטאיה, בשים לב לכך שהמעשים בוצעו בהיותה בחורה צעירה ובלתי מגובשת, הם בעלי משקל בלתי מבוטל".
בתגובה להחלטת בית המשפט העליון לקצר בשנה את עונשה של ענת קם, אמר חבר הכנסת עתניאל שנלר (מחוקק חוק "ענת קם"'),כי "מדובר בפגיעה במאבק לשמירה על ביטחון המדינה. לו הכנסת הייתה משלימה (בקריאה שניה ושלישית) את התיקון לחוק המדובר, היה בית המשפט שוקל להחמיר בעונשה שכן החוק המוצע מטיל עד-10 שנות מאסר במקרים דומים".
הוא הוסיף כי "חובתה של כל מדינה דמוקרטית להגן על ביטחונה ושלום אזרחיה - גוברת על זכות חופש המידע והשימוש בו. חתרנות כנגד המדינה על בסיס אידיאולוגי היא העבירה הקרובה ביותר לעבירת הריגול.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם