העליון מנותק מהעם
לא יכול להיות שהקביעה אם אויבת מושבעת של ישראל כמו חנין זועבי תרוץ לכנסת, תהיה תלויה רק בהשקפת העולם של השופטים
את המילים החדות הללו לא כתב מי שהחליט על פסילת מועמדותה לכנסת של חנין זועבי; אלו דבריו של שופט בית המשפט העליון המנוח יואל זוסמן בפסק הדין המכונה "הלכת ירדור", אשר פסל את מועמדות "רשימת הסוציאליסטים" לבחירות בשנת 1965.
"אויבת מושבעת של מדינת ישראל". זועבי בעליון צילום: מרים צחימרים צחי
השבוע ישב אותו בית משפט עליון, אבל בהרכב אנושי אחר, הפך סופית את "הלכת ירדור" וכפר למעשה באמירה המובנת מאליה של שופטי בג"ץ מהדור הקודם. החלטתו בעניין זועבי, שביטלה את קביעת ועדת הבחירות והתירה לחברת הכנסת הערבייה לרוץ שנית בבחירות, ממחישה את עומק בעיית הסמכויות של בג"ץ.
לא יכול להיות שהקביעה אם אויבת מושבעת של מדינת ישראל כמו חנין זועבי תרוץ לכנסת תהיה תלויה רק בהשקפת העולם של היושבים היום באולמות העליון. לגבי היותה של חנין זועבי אויבת מושבעת של מדינת ישראל והתנועה הציונית אין מחלוקת, וזועבי מעידה על כך בעצמה. היא מכנה את המפעל הציוני "פרויקט קולוניאליסטי וגזעני", קובעת ש"מלכתחילה לא הייתה הצדקה להקמת מדינה יהודית", קוראת למדינה "יהודית גזענית", ודורשת את מימוש "זכות השיבה" של הערבים לכל תחומי הקו הירוק ואת ביטול אופייה היהודי של המדינה; היא טוענת שגם מערכת המשפט הישראלית "נגועה באי שפיות ובגזענות", וכמובן שהיא מצדיקה גם את מי שניסו להרוג את חיילי צה"ל על ה"מרמרה" ותומכת בחמאס.
בפסק דין ירדור כתב מי שהיה נשיא בית המשפט העליון, השופט שמעון אגרנט, כי רשימה של מועמדים לכנסת הכופרת בהיותה של מדינת ישראל "מדינה יהודית בארץ ישראל" מערערת על יסוד קיומה של המדינה
ולכן אין לה זכות להשתתף בבחירות. החלטת בג"ץ מיום ראשון האחרון ממחישה עד כמה רוב שופטי בית המשפט העליון היום אינם מסכימים עם הנשיא אגרנט ועם רוב שופטי העבר. חוסר ההסכמה הזה מבטא תפיסת עולם ערכית שאינה מבוססת על החוק. הדין, למשל בסעיף 7א' לחוק יסוד הכנסת, קובע מפורשות שרשימה השוללת את אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה תיפסל.
בד בבד, רוב חברי הכנסת, המייצגים רוב מוצק בציבור הישראלי, סוברים אחרת ממרבית שופטי העליון ומקבלים דווקא את תפיסת הדור הקודם של שופטי העליון. וכך בעצם נקלענו למשבר מהותי שמחייב פעולה - או שמקימים בית לורדים או שמחדדים את מה שלכאורה מובן מאליו גם בחוק הנוכחי; בית לורדים, אם יוקם, יעסוק בשאלות חוקתיות המערבות דין וערכים, כמו למשל שאלת הפסילה של זועבי.
בבית הזה ישבו גם שופטים אבל גם מומחים אחרים לערכים, שישקפו באופן מהימן את קשת הדעות בציבור ויגבשו החלטות ערכיות בפורום עליון. בהלכת ירדור ביסס בית המשפט את פסילת "רשימת הסוציאליסטים" על תפיסת הדמוקרטיה המתגוננת, שאל לה לספק לאויביה כלים לחיסולה. למרבית הצער, החלטת בג"ץ מהשבוע לוקה בדיוק בתסמונת שמפניה הזהיר בית המשפט העליון ב-1965. ולכן, מיד לאחר הבחירות חשוב שהכנסת תנקוט במעשה גם בתחום הזה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם