מנותקת, כבר אמרנו?
מפלגת העבודה בראשות יחימוביץ' דועכת, כי אין גיוון בשורותיה. באופן מפתיע, היא צריכה ללמוד דווקא מהרפובליקנים בארה"ב
אצלנו בחירות בזק, כמעט מחטף שעוד לא התחיל וכבר נגמר, ואילו בארצות הברית מערכת בחירות מייגעת שנמתחת על פני כשנתיים. אצלנו מועמד בורח מבשורה וקל וחומר מעימות, ואילו בארצות הברית מתעמתים לעייפה. לא פחות מ-23 עימותים עבר מיט רומני עד ליום הבחירות, עשרים מול יריביו לראשות המפלגה הרפובליקנית ועוד שלושה מול הנשיא אובמה.
מנותקת? שלי יחמוביץ' מציגה את המצע המדיני צילום: ראובן קסטרו
ואף על פי כן, השוואה מתבקשת היא דווקא בין מפלגת העבודה בראשות יחימוביץ' ובין המפלגה הרפובליקנית של מיט רומני, קורבן של תפיסה פוליטית-חברתית ארכאית שעמדה בניגוד לרוח הזמן ולמבנה הדמוגרפי של העם שביקש לעמוד בראשו. לא פרשנות פוליטית אלא עובדה מגובה במספרים קשיחים: 93 אחוז מהשחורים ו-71 אחוז מההיספנים הצביעו בבחירות האחרונות לברק אובמה.
לכך צריך להוסיף את העובדה שחלקן היחסי של שתי הקבוצות היה הפעם גבוה מתמיד, ועמד על 23 אחוזים מכלל המצביעים. אין פלא שבמפלגה השמרנית דבק הכינוי "מפלגת האדם הלבן," שנועד להציג אותה כמפלגה צרת אופקים שנתמכת בידי רוב לבן שמבקש לשמר סדר חברתי מיושן ומנוכר.
יחימוביץ' מייצגת גם היא סדר חברתי שתוקפו פג. המועמדת מגיעה לבחירות הקרובות כשהיא עומדת בראש מחנה לבן כמו זה של רומני.
אמנם מצביעיה הלבנים של יחימוביץ' מייצגים פלח אוכלוסייה בורגני בן המעמד הבינוני-גבוה, השונה בתכלית מהמצביע הלבן השמרן של מיט רומני - יושב הפרברים בעל החיבה המופרזת למשאיות ולכלי נשק שחושב שהממשלה היא אם כל חטאת ושהמסים הם התגלמות הרוע. ועדיין, אם כ-90 אחוז ממצביעיו של רומני בבחירות האחרונות היו לבנים, אפשר לשער שמצבה של מפלגת העבודה בבחירות הקרובות
לא צפוי להיות טוב בהרבה. מפלגה חד-גונית שפועלת במרחב ציבורי מנותק כמעט לחלוטין משתי קבוצות המיעוט הבולטות בחברה הישראלית, העולים החדשיםוהמצביעים הדתיים, שרובם המכריע לא רואים ביחימוביץ' אפשרות בחירה לגיטימית. ראשי המפלגות המייצגים את הקבוצות ההן מודעים לרחשי לב תומכיהם, ואף פועלים לפי המגמה הזו: אביגדור ליברמן באיחוד המדובר בין ישראל ביתנו לליכוד, ואלי ישי שמיהר להצהיר שעל אף העימותים האחרונים עם הליכוד תתמוך ש"ס במועמדותו של נתניהו לאחר הבחירות.
ועדיין, יש הבדל אחד בין המפלגה הרפובליקנית למפלגת העבודה. בשעה שהשמרנים בארצות הברית החלו בשנה האחרונה בתהליך תיקון פנימי שכולל אימוץ עמדה מרוככת כלפי מהגרים לא חוקיים והאדרה של פוליטיקאים בני מהגרים, כמו מושל לואיזיאנה ההודי בובי ג'ינדל, הסנאטור ממוצא קובני מרקו רוביו ומושלת ניו-מכסיקו ההיספנית סוזנה מרטינז, הרי שבמפלגת העבודה העסקים כרגיל. מה שהיה הוא שיהיה, אלא אם כן יקרה הנס ונינו אבסדזה, נציגת העולים שנדחקה למקום העשרים הלא ריאלי, תיכנס בסופו של דבר לכנסת. על מועמד דתי אין בכלל מה לדבר. רשימת העבודה היא על טהרת המועמד החילוני, ללא מבטא זר, שמתנערת מרבדים שלמים בחברה הישראלית. מנותקת, כבר אמרנו?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם