בודדים במערכה: הבנייה בשטחים פועלת לטובת הפלסטינים
בזמן שראש הממשלה עושה שרירים עם הכרזות על בנייה בשטחים, הפלסטינים מצליחים לרתום את המהלך לטובתם. במשרד החוץ מודאגים ומזהירים: "אנו עלולים להישאר לבד במערכה הזאת. ללא ידידים"
משרד החוץ התנגד לסדרת ההודעות על הרחבת הבנייה מעבר לקו הירוק, בדגש על קידום תוכניות הבנייה בשטח אי-1 שבין ירושלים למעלה אדומים, בתגובה להכרה באו"ם בפלסטין כמדינה שאינה חברה. עמידרור אמנם התנגד להחלטה, ובפרט לעיתוי שלה, אבל כששמע את מחיאות הכפיים מפאתי האולם בתגובה לשאלת השגריר הישראלי באו"ם, רון פרושאור - מדוע היינו חייבים להודיע על קידום תוכניות הבנייה באי-1 - לא עמד לו יצרו והוא קרא להם להתפטר אם אינם מסוגלים להסביר את החלטות הממשלה.
"הוא הגיע מוטה למפגש איתנו, כאילו אנחנו שמאלנים, ובעצם אמר לנו שאנחנו לא נאמנים", אמר שגריר שנכח במפגש בין עמידרור ל-160 שגרירים ישראלים, שהגיעו לירושלים כדי להשתתף בכנס השגרירים השנתי שערך משרד החוץ. עמידרור טען במהלך המפגש שהחלטות הממשלה על הרחבת הבנייה מעבר לקו הירוק הן "עונשים המגיעים לפלסטינים בגין התנהגותם החד-צדדית", וכי הפלסטינים "הוזהרו מראש שישראל תנקוט צעדי ענישה אלה".
השגרירים , חלקם אנשים מנוסים מאוד, חשו שעמידרור מזלזל באינטליגנציה שלהם. הם חשבו שהוא בחר, מסיבותיו הוא, שלא לספק הסברים מעמיקים יותר להחלטה שגררה גינויים נרחבים ביותר כלפי ישראל מצד הקהילה הבינלאומית. במהלך השבוע החולף שמעו השגרירים הערכות מצב מסווגות, הן של ראש חטיבת התכנון המדיני ערן עציון והן של בני דגן, העומד בראש המרכז למחקר מדיני, שהוא אגף המודיעין של המשרד.
המסקנות שאליהן הגיעו במשרד החוץ הן דרמטיות וקשות. ביטולן כאילו היו מוטות פוליטית או קוראות תיגר על מדיניות ראש הממשלה, כפי שטען עמידרור, מזכיר גישות ברוטליות של השתקה במשטרים לא דמוקרטיים. כל שביקשו השגרירים היה "להציב מראה בפני עמידרור באשר להשלכות הקשות של מדיניות הממשלה", כך לדברי פקיד בכיר במשרד החוץ.
לפי טענות משרד החוץ, ככל שישראל תגביר את הלחץ על הפלסטינים, מעמדה הבינלאומי ילך ויישחק. הראיה הראשונה והמרכזית היא התמיכה העצומה בקבלת פלסטין כמדינה משקיפה, שאינה חברה, לארגון האומות המאוחדות באוקטובר האחרון. 107 מדינות תמכו בקבלת הפלסטינים לארגון אונסק"ו בשנה שעברה. כעבור עשרה חודשים בלבד 138 מדינות תמכו בהצבעה באו"ם. "בזמן קצר איבדנו 31 מדינות", אמר פקיד בכיר במשרד החוץ.
הסיבה, לפי משרד החוץ: ארצות הברית ואירופה נבהלו ממה שהיה נדמה כהחלטה ישראלית לחסל את הרשות הפלסטינית, סיפוח בפועל של שטחי סי ביהודה ושומרון וההתרחקות מפתרון של שתי מדינות. גם החשש מפני חורף איסלאמי שיתרגש בשטחי יהודה ושומרון, בין היתר בגלל העלייה ביוקרתו של חמאס לאחר מבצע "עמוד ענן", הביא להחלטה לחזק את מעמדו של יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס )אבו מאזן(, ולתמוך בבקשתו לקבל הכרה באו"ם.
הממשל האמריקאי, שנלחם לפני כשנה ביוזמה הפלסטינית להתקבל כחברה מלאה במועצת הביטחון של האו"ם, ובהמשך גם נגד קבלתה לארגון אונסק"ו, הפגין לאות מסוימת בבלימת המהלך הפלסטיני באו"ם השנה.
לפי משרד החוץ, בעתיד הקרוב הפלסטינים עומדים לפתוח באינתיפאדה שלישית. כלי הנשק הפעם לא יהיו בקבוקי תבערה או אבנים, כפי שחזינו בשני סבבי ההתקוממות הפלסטינית נגד ישראל בשנות ה-80 ובתחילת שנות האלפיים. הפעם תהיה זו אינתיפאדה מדינית. "את הא-סימטריה שקיימת בשטח לטובת ישראל ינסו הפלסטינים לאזן בא-סימטריה משלהם בזירה הבינלאומית", הסביר פקיד בכיר במשרד החוץ.
בסוף ינואר, אחרי הבחירות בישראל, יפעלו הפלסטינים כדי להצטרף לכמה שיותר סוכנויות או"ם בינלאומיות: ארגון הבריאות העולמי, ארגון הדואר, ארגון הפטנטים והארגון לאיכות הסביבה. הם ינצלו את חברותם בהם כדי להציף את סוגיית ההתנחלויות בהיבטים השונים של פעילות הסוכנויות.
לצד ההקפדה האמריקאית להמשיך ולשמור על האינטרסים הביטחוניים של ישראל, ארצות הברית צפויה להפנות לירושלים כתף קרה בסוגיה הפלסטינית. הדוד מאמריקה, ששימש במשך שנים מעין כותל
חשד כבד מנקר בקרב גורמים במשרד החוץ, ולפיו הקונגרס עשוי לנסות ולהביא לשינוי החוק ששולל העברת כספים לכל סוכנות בינלאומית שאש"ף הצטרף אליה, ושהוחל כבר על ארגון אונסק"ו. לפחות לפי מקור ישראלי אחד, הרוח הקרירה מעבר לאוקיינוס כבר נושבת, וישראל נאלצת להתעטש בעל כורחה.
האינתיפאדה הפלסטינית תהפוך לקריטית בעבור ישראל עם הפיכתו האפשרית של בית הדין הפלילי בהאג לשחקן ניגוח אימתני במערכה. הפלסטינים עשויים לבקש להכיר בפלסטין כבחברה בבית הדין בהאג, ואז יוכלו לתבוע את ישראל. לצד זאת, בית הדין עשוי להפוך לפלטפורמה משפטית שתסב לישראל נזק רב בזירה הבינלאומית גם בלי שהפלסטינים יהפכו לחברים. כך למשל דוח ועדת החקירה על השלכות הבנייה בהתנחלויות על האוכלוסייה הפלסטינית, שיוגש במרס הקרוב למועצת זכויות האדם בז'נבה, יכול להתגלגל לעצרת האו"ם ומשם להאג.
ועדיין לא הזכרנו את הערמת המכשולים מצד האיחוד האירופי על שיתופי פעולה שונים עם ישראל, האצת תהליך סימון המוצרים מההתנחלויות ושדרוג הנציגויות הדיפלומטיות האירופיות ברשות הפלסטינית. כל אלו יגבירו את בידודה הבינלאומי של ישראל.
"בתהליך שיימשך כמה שנים ישראל עלולה להפוך למדינה מוקצית בקהילה הבינלאומית, בדומה לתהליך שעברה דרום אפריקה", אומר פקיד בכיר במשרד החוץ. "בתהליך הזה, שאת אותותיו רואים כבר כעת, הסבלנות כלפי המדיניות של ישראל בשטחי יהודה ושומרון הולכת וקטנה במהירות. אנו עלולים להישאר לבד במערכה הזאת. ללא ידידים".
יועציו של נתניהו, עמידרור, דרמר והשליח המיוחד עו"ד יצחק מולכו, מתאמצים לשווק טיעונים להרחבת הבנייה המסיבית מעבר לקו הירוק ובשטח אי-1 בתגובה למהלך הפלסטיני. ישראל לא הייתה נוקטת תגובה כה קיצונית, מסבירים יועצי נתניהו, אילולא חשנו שנותרנו לבדנו בקרב הבלימה נגד המהלך הפלסטיני החד-צדדי, אילו מדינות המערב המרכזיות היו משיגות ערבויות ברורות מהפלסטינים שלא יפנו לבית הדין בהאג, ואילו המערב היה מצליח לעצור את המהלכים החד-צדדיים שהם מתכננים לעתיד לבוא וגורם לפלסטינים לחזור לשולחן המשא ומתן.
במקביל מולכו פועל להרגיע גם את עמיתו, ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני, סאיב עריקאת, בפגישות חשאיות למחצה. ארצות הברית, בריטניה, גרמניה וצרפת סבורות שהודעות הבנייה הישראליות אינן מרתיעות את הפלסטינים. להפך, הן מדרבנות אותם "להכניס" עוד יותר לישראל ולהתנתק מערוץ המשא ומתן, ופוגעות אסטרטגית במעמדה של ישראל.
ארצות הברית עשתה כל שיכלה כדי לעצור את המהלך הפלסטיני באו"ם. עם זאת, כוחה אינו בלתי מוגבל. צעדי ישראל הגבירו דווקא את הבידוד האמריקאי ופגעו באינטרסים האמריקאיים באזור. ארצות הברית נותרה כמעט בודדה בצמרת התמיכה בישראל. במצב שנוצר לממשל האמריקאי יהיה קשה להגן על ישראל במקרה שהפלסטינים יבקשו להפוך לחברים בבית הדין בהאג; או לעצור את הצטרפותם לארגונים אחרים.
כשג'ון קרי יהפוך לשר החוץ של ארצות הברית, הוא ידרוש להפסיק את כל הפרובוקציות, קרי את הבנייה בהתנחלויות. הקפאה שקטה, הקפאה בפועל. האם כזו שתכלול גם את מזרח ירושלים? נראה שלא ירצה לחזור על הטעות של אובמה מהקדנציה הראשונה.
במשרד החוץ מעריכים שתהליך מדיני של משא ומתן אינו רלוונטי כעת. מה שדרוש כעת לפלסטינים ולמערב הוא להראות התקדמות כלשהי בשטח - דינמיקה של יוזמה מדינית שמשלבת את הפסקת הבנייה בהתנחלויות. "זה המסר שלנו לנתניהו", אומרים במשרד החוץ. "כדי להבטיח שהמטרייה הבינלאומית של ישראל תישמר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם