המבקר: האחראי העיקרי לפרשת הרפז - עוזר הרמטכ"ל ארז וינר
הדוח חושף קרבות אגו בצמרת ומותח ביקורת חריפה על וינר, שאסף מידע מכפיש על ברק בידיעת אשכנזי. הוא קובע כי אשכנזי לא תכנן פוטש נגד ברק, אך מבקר אותו על שלא עצר בעד עוזרו. ברק לא יוצא נקי, בשל עיכוב מינויים והשתלחות ללא הרף ביריבו
- לשכת ברק: אשכנזי פגע בערכי צה"ל וקשר קשר לפגיעה בשלטון
- פרשנות: אין צדיקים בסדום, זה השיא של תרבות ביטחונית קלוקלת
המסמך נחשף לפני שנתיים וחצי בחדשות ערוץ 2 על ידי אמנון אברמוביץ' ורוני דניאל. הדוח בעניינו מעלה חשש לדליפת מידע צה"לי מסווג, חושף אי סדרים בהליך מינוי הרמטכ"ל ופגמים בהתנהלותו של ברק.
המבקר אף מותח ביקורת על התנהלות התקשורת בפרשה, אך מפנה את רוב החצים אל בועז הרפז – האדם שפברק את המסמך, קצין לשעבר באגף המודיעין של צה"ל, שהיתל לכאורה בלשכת הרמטכ"ל ובלשכת שר הביטחון וגרר אותן לקרב מכוער.
"אסור שבמדינת ישראל, שבה המערכת הביטחונית היא גם מהות קיומית וגם אתוס, יתערער האמון בראשי מערכת הביטחון בשל מסכת יחסים בלתי נסבלת עד כדי איבה וחוסר אמון ביניהם, ושהאחריות האישית והשכל הישר לא יגברו על מכשלה זו", קובע מבקר המדינה בפתח הדוח. לאורך 294 עמודים, הוא גולל את ממצאיו לאחר יותר משנתיים של חקירה. הדוח אמנם שם סוף לפרשה, אך ייתכנו לו השלכות נוספות. זאת, במידה שהיועץ המשפטי לממשלה וינשטיין ייענה לקריאתו של המבקר לשעבר מיכה לינדנשטראוס, ויבחן היבטים פליליים בדוח.
הדוח מחולק לשני חלקים עיקריים: הראשון עוסק במסמך הרפז ובאיסוף המידע אודות שר הביטחון, בעוד השני מתמקד במערכת היחסים העכורה בין שתי הלשכות.
את עיקר הביקורת סופג, כצפוי, עוזר הרמטכ"ל לשעבר אל"מ ארז וינר. ביקורת שבעקבותיה בוטל מינויו לתפקיד קצין חינוך ראשי. וינר, על פי הדוח, ניהל את הקשר עם בועז הרפז לאחר שהתבקש על ידי הרמטכ"ל דאז אשכנזי לשוחח איתו.
הרפז ואשכנזי נפגשו לראשונה במהלך שירותם, באמצע שנות ה-90. בפברואר 2010 הזהיר הרפז את הרמטכ"ל לשעבר כי בסביבת ברק מתגבשת תוכנית לפגוע בו. אשכנזי הפנה את הרפז לעוזרו וינר, ומאז ועד אוגוסט 2010 ניהלו השניים שיחות בעניין, חלקן מצוטטות בדוח. הדוח קובע כי השניים פעלו לאיסוף מידע בעל אופי מכפיש על התנהלות השר ברק, סביבתו וראש המטה שלו, יוני קורן.
וינר טען להגנתו כי באותה העת שררה בין ברק לאשכנזי ובין לשכותיהם "אווירה של מלחמה" וכי פעל כדי להגן על הרמטכ"ל מפני ניסיונות לשכת ברק לפגוע בתפקודו. תשובות אלו לא סיפקו את המבקר, שתקף את וינר באופן
המבקר קבע כי אשכנזי היה מודע לפחות לחלק מהמידע שאסף וינר, לרבות המידע המכפיש על ברק ועל לשכתו. בדוח צוין כי אשכנזי לא הפסיק את פעילותם של וינר והרפז, וגילה נכונות להמשיך לקבל את המידע. "בכך נתן הרמטכ"ל דאז יד להמשך פעילות זו של אל"מ וינר. הדבר חמור במיוחד נוכח העובדה שהשר ברק הוא הדרג המדיני, שאליו כפוף הרמטכ"ל ישירות", כתב המבקר, אשר הגדיר את ההתנהלות "בלתי ראויה".
המבקר מבהיר בדוח כי מן הראוי היה שאשכנזי יורה לוינר לחדול מפעילותו עוד בתחילת הדרך, ולהימנע בעצמו מקבלת המידע. הדוח קובע כי אשכנזי נושא באחריות לפעילותו של וינר, היות שהיה בתקופה זו מפקדו הישיר והוא זה שהורה לו לעמוד בקשר עם הרפז.
בנוגע למסמך הרפז עצמו, בו החזיקו וינר ואשכנזי עוד לפני שנחשף בערוץ 2 באוגוסט 2010, קבע המבקר כי על אשכנזי היה לערוך בירור נוכח תוכנו של המסמך ומשמעויותיו הבעייתיות. המבקר ציין מספר דרכים בהן יכול היה אשכנזי לערוך בירור בעניין: להציגו לפרקליט הצבאי הראשי, ליועץ המשפטי לממשלה, לאלוף גלנט (ולקבל את תגובתו לעניין), לשר ברק ובמידת הצורך גם בפני ראש הממשלה.
"בכך שנמנע מלהביא את המסמך לבירור יסודי, תרם הרמטכ"ל דאז לכך שמהותו לא בוררה בהקדם האפשרי ושלקצינים בכירים ולאחרים הגיע מידע בלתי מבוסס, לפיו מסמך הרפז והמשתמע ממנו הוא כביכול תוצר של סביבת השר ברק כדי לפגוע ברמטכ"ל המכהן ולקדם באופן לא ראוי את אלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל", כתב המבקר.
הדוח קובע כי וינר פעל בניגוד להנחייתו של אשכנזי ומסר העתקים מהמסמך לגורמים בצה"ל ומחוצה לו. "בכך תרם אל"מ וינר לכך שלקצינים בכירים ולאחרים הגיע מידע בלתי מבוסס, לפיו מסמך הרפז והמשתמע ממנו הוא כביכול תוצר של סביבת השר ברק כדי לפגוע ברמטכ"ל המכהן ולקדם באופן לא ראוי את אלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל".
על פי המבקר, גם האלוף גדי אייזנקוט, שימונה בקרוב לתפקיד סגן הרמטכ"ל, הציג את המכתב לקצינים אחרים ובכך פעל בניגוד להנחייתו של אשכנזי שהראה לו את המסמך "לעיניו בלבד" והתרה בו לבל יעשה עימו דבר. הדוח קובע כי לאשכנזי ולאנשיו לא הייתה יד בהעברת המסמך לתקשורת, אך מבקר את הרמטכ"ל לשעבר על כך שהתעכב בדיווח על המצאות עותק המסמך בידיו, זאת גם לאחר שנחשף לתקשורת. הן אשכנזי והן וינר אמרו למבקר כי ייתכן שהרפז פשוט שיטה בהם, אך הבהירו כי תוכן המסמך עצמו אמיתי והדברים שתוארו בו התקיימו במציאות.
בחלקו השני של הדוח מתוארת מערכת היחסים העכורה בין לשכות ברק ואשכנזי, והקרע ביניהם שהועמק עוד יותר על ידי עוזריהם. "העוזרים פעלו אמנם במטרה לשרת את הממונים עליהם, אך בפועל במקום להוות גשר, העמיקו את השבר במערכת היחסים בין השר ברק לבין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, גררו אותם לעימותים, העמיקו את חוסר האמון ביניהם ואת החשדנות ההדדית", קבע המבקר.
על פי המבקר, שני הצדדים פעלו מתוך הבנה כי לצד השני יש תכנית סדורה נגד השני. אשכנזי טען כי ברק גיבש מתווה פעולה במטרה לפגוע בו ולגרום לו לסיים את תפקידו לפני המועד. ברק, מצדו, טען כי אשכנזי התכוון לבצע "פוטש" כדי להגיע לשנת כהונה חמישית, ולמנוע את בחירתו של יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, כפי שחפץ ברק.
עם זאת, המבקר קובע כי שני הצדדים טעו ואף צד לא גיבש קונספירציה שמטרתה לפגוע בשני כפי שהיו בטוחים. "הטענות ההדדיות בדבר קיומה של תכנית פעולה נטענו על ידי שני הצדדים בעיקר על בסיס מידע חלקי, שמועות והערכות, אך ללא בסיס עובדתי מוצק שניתן להסיק ממנו ממצאים ממשיים, ברורים וחד-משמעיים". הוא ציין כי שני הצדדים מאמינים בלב שלם בקיומה של תכנית, עד כדי סכנה של עיוות מציאות והעצמת אירועים שוליים מעבר לגודלם האמיתי.
ברק ואנשיו סופגים גם הם לא מעט ביקורת ממבקר המדינה. על פי הדוח, אנשי ברק משוכנעים כי אשכנזי ואנשיו הגדירו לעצמם מדיניות לפיה הם אינם כפופים לשר הביטחון, אלא לדרך המדיני. כך למשל, מתוארת שיחה בין יוני קורן, ראש מטה ברק לבין ארז וינר, אודות סמכויות לשכת השר והרמטכ"ל:
אל"ם וינר: "ההנחיות [מ]שר הביטחון [ל]צבא עוברות דרך המזכיר הצבאי..."
מר קורן: "אני מודיע לך שאתה טועה. מרגע זה, זה דרכי. אני ראש המטה, אני מנהל גם את המזכיר הצבאי על פי חוק".
אל"ם וינר: "אז תנהל את המזכיר הצבאי על פי חוק ותגיד למזכיר הצבאי שיוציא הנחיה [בדבר זימון הקצין לדיון]".
מר קורן: "מאה אחוז. תודיע לרמטכ"ל שאני מבקש לדבר איתו. אתה תדבר שם, ואני מודיע לך שגם אתה, על איך שדיברת עכשיו, תינזק, כי זו לא צורה של תשובה".
המבקר מעיר לקורן כי גם בלהט השיחה לא היה מקום לשימוש בלשון איום או המשתמעת כאיום כלפי וינר. לדברי המבקר, היחסים בין הצדדים היו עכורים כל כך עד שכל אירוע זניח הפך עילה למלחמה.
כך למשל, לאחר ביקורם של ברק ואשכנזי בפיקוד צפון הפיצה דוברות משרד הביטחון תמונה בה נראה ברק משוחח עם אלוף פיקוד צפון איינזקוט, כשברקע מופיע אשכנזי בעיניים עצומות למחצה - תמונה שלא החמיאה לרמטכ"ל לשעבר. המבקר ציין בדוח כי אותה אפיזודה שולית הייתה אחד מאותם אירועים שצברו חשיבות מופרזת, כשלמעשה מדובר ב"רוב מהומה על לא מאומה".
ברק עצמו סופג ביקורת מהמבקר על ההודעה שהוציאה לשכתו לעיתונות בפברואר 2010, כתגובה לדיווח על כך שיאריך את כהונת אשכנזי. ברק ניסח אז הודעה לכתבים והפיצה באמצעות דוברו, ברק סרי. הוא כתב כי לא דן בהארכת כהונתו של אשכנזי, ושעצם פרסום מידע זה גורם לזילות מעמד הרמטכ"ל. המבקר מגדיר הודעה זו מטעם ברק "חריגה ויוצאת דופן". בתגובה להודעתו של ברק, אגב, הוציא דובר צה"ל דאז, אבי בניהו, הודעת הבהרה משלו, בה כתב כי הצבא לא היה מעורב בפרסום הידיעה. "לא ניגרר להשמצות אישיות, נטולות כל בסיס", ציין אז בניהו.
ההודעות ההדדיות העבירו את מערכת היחסים העכורה ממילא למצב של מלחמה גלויה. על פי חוות דעתו של המבקר, על ברק היה להימנע מלתקוף פומבית קצין בכיר בצבא. "לאחר מעשה ראוי היה שימצא את הדרך לתקן את המעוות ולסיים פרשה זאת באופן שלא יעצים את המתיחות במערכת היחסים בין שני האישים ושתי הלשכות".
גם בקשר להודעה מפורסמת אחרת של ברק, מחודש אפריל 2010, לפיה החליט לא להאריך את כהונת אשכנזי לשנה חמישית, זכה שר הביטחון לשעבר לביקורת מהמבקר: "לנושא אפשרות הארכת הכהונה של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי בשנה נוספת, ולהודעות הפומביות של השר ברק במועד שפורסמו, כאמור, הייתה השפעה משמעותית לרעה על מערכת היחסים שבין השר ברק ובין הרמטכ"ל דאז ובין לשכותיהם. זאת על אף שהחלטת הממשלה בנושא הייתה ברורה, ושהרמטכ"ל דאז לא ביקש מהשר לכהן שנה נוספת, והשר ברק אף אישר זאת בפני נציגי משרד מבקר המדינה".
התבטאות מתוקשרת לא פחות של ברק, שאמר בשלהי הקדנציה של אשכנזי כי אינו יכול להמשיך בתפקידו מסיבות אתיות, נורמטיביות ומקצועיות, ספגה גם היא ביקורת מהמבקר, שציין כי "לא היה לכך מקום": "מצופה היה מהשר ברק, כמי שהרמטכ"ל פועל בכפיפות ישירה אליו, כי קודם כל יברר לעומק את הדברים, יציג אותם לאשכנזי וידרוש התייחסותו לדברים: זאת טרם שהעלה טענותיו בפומבי ועל אחת כמה וכמה לפני שהסתיימו הבדיקות בפרשת הרפז".
במהלך הסכסוך החמור בין השניים סירב ברק לאשר לאשכנזי 170 מינויים בדרגי תא"ל ואל"מ וכך נתקעו מינויים רבים בצה"ל במשך שמונה חודשים. גם על כך העיר המבקר לשר הביטחון, והגדיר זאת "צעד חריג ולא שגרתי": "עצירת תהליך המינויים של הקצונה הבכירה בצה"ל למשך תקופה ארוכה שכזאת יוצרת קושי ממשי, גורמת פגיעה משמעותית שלא לצורך בתהליכי העבודה התקינים בנושא המינויים בצה"ל ויש בה כדי לפגוע בקצינים שנכללו ברשימת המינויים באותה התקופה ובמעמדו של הרמטכ"ל. כמו כן היא הסלימה את האווירה הקשה ששררה ממילא בין שני האישים".
גם בנוגע למינויו של יאיר נווה כסגן הרמטכ"ל וההודעה על מינויו של ליאור לוטן לדובר צה"ל, זאת ללא ידיעתו של אשכנזי, זכה ברק להערות מהמבקר.
המחלוקת בין ברק לאשכנזי גרמה גם לכך שבמשך שנה שלמה לא מונה מתאם פעולות הממשלה בשטחים, מצב אותו הגדיר המבקר "בלתי סביר". ברק גם זכה לביקורת על כך שביקש לקדם את תא"ל מייק הרצוג לדרגת אלוף זמן קצר לפני פרישתו, כפי שהתחייב לו שר הביטחון הקודם עמיר פרץ. אשכנזי התנגד למינוי זה וסבר כי מדובר במינוי פיקטיבי שאין לאשרו. "הדרך שבה ניסה ברק למנות את הרצוג לתפקיד בדרגת אלוף ועל אחת כמה וכמה לפרק זמן קצר ( ושלאחריו יפרוש מצה"ל וישמש כאלוף במילואים) לא הייתה ראויה", קובע המבקר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם