יציאת קובה: צעד נוסף בדרך לסיום ההסתגרות
לאחר עשורים שבהם יציאה ממדינת האי הייתה סיוט ביורוקרטי ומלווה בהגבלות קשות מצד השלטון, מהיום יכולים הקובנים לעזוב את ארצם בחופשיות
כעת הגורם היחיד שיחצוץ בין תושבי הוואנה לקרובי משפחתם במיאמי הם פקידי שלטונות ההגירה של ארצות הברית, בנציגות הדיפלומטית שהאמריקאים מחזיקים בקובה. שינוי נוסף יאפשר ליוצאים לשהות בחו"ל שנתיים בלי לאבד את זכויותיהם כאזרחים קובנים ואת רכושם. כיום תקופת השהייה המקסימלית המותרת מחוץ לקובה היא 11 חודשים. גם מי שיבקשו להישאר בחו"ל יותר משנתיים יוכלו לקבל הארכה, וכל מקרה יישקל לגופו.
במשך חמישים שנות שלטונם של קסטרו והמפלגה הקומוניסטית היציאה מקובה הייתה כרוכה בתהליך קשה ומורכב של קבלת אישור. אמנם רק לעתים נדירות הממשלה הייתה אוסרת את יציאתו של אזרח שהתעקש לצאת, והמוניטין השלילי שיצא לה היה בחלקו תוצאה של תעמולה מצד מדינות עוינות, כמו ארצות הברית.
מצד שני, בפועל, הסבך הבירוקרטי והתשלום הגבוה תמורת האישורים מנע את יציאתם של רבים. באוקטובר הכריז ראול קסטרו על שינוי המדיניות, כחלק מהרפורמות שהשלטון בראשותו עורך מאז שנכנס לתפקיד. כאמור, ההחלטה תיכנס לתוקף היום.
"מדובר בשינוי תפיסתי של ממש", אמר אאורליו אלונסו, סגן עורך "קאסה דל אמריקה ז'ורנל", עיתון ממשלתי היוצא בהוואנה. לדבריו, המדיניות הקודמת עוררה מתח רב. קובנים נרתעו מלצאת גם בגלל תחושת ההשפלה שהייתה כרוכה בעמידה בתורים ארוכים כדי לקבל מממשלתם שלהם מה שאמורה להיות זכות בסיסית.
מתנגדי שלטון כמו יואני סנצ'ס, בלוגר קובני ידוע, היו היעד העיקרי לסירוב. הוא סיפר שביקש לצאת 19 פעמים - ותמיד נענה בשלילה. "המזוודה שלי ממשיכה להיות מוכנה לנסיעה הלוך ושוב, אבל האם ייתנו לי לצאת?", כתב בחשבון הטוויטר שלו. סנצ'ס אמר גם שרוב הקובנים נלהבים מאוד לקראת השינוי.
מי שעדיין יצטרכו אישורים מיוחדים הם קצינים בצבא ואחרים העובדים בתפקידים רגישים. גם ספורטאים, במיוחד בענפים שבהם קובה מצטיינת, כמו אגרוף ובייסבול, יזדקקו לאישור. החשש הוא שהספורטאים יהגרו בהמוניהם לארצות הברית, שם יוכלו להרוויח משכורות הרבה יותר גבוהות. רופאים, לעומת זאת, שעברו הכשרה במערכת הבריאות הקובנית הנחשבת טובה, יוכלו לצאת כמו כל אזרח אחר, למרות הביקוש הגדול לשירותיהם בחו"ל.
אולם יש להניח שאי אפשר יהיה למנוע לחלוטין מאזרחים יוצאים להגר ולחפש רווחה במדינות עשירות יותר. גם כיום, למרות המגבלות, יותר מ-12 אחוזים מהיוצאים מקובה אינם חוזרים אליה. מבין כמיליון קובנים שיצאו מהמדינה מאז שנת 2000 כ-120 אלף נשארו בחו"ל.
ההערכה היא שרבים ייצאו מקובה למדינות שאינן דורשות ויזה, כמו אקוודור, טרינידד או ונצואלה. רובן רוסריו, בן ה-45, בעל בית קפה קטן בהוואנה מתכנן לנסוע לוונצואלה או אנגולה כדי לעבוד. "לא משנה כמה קפה אני אמכור כאן, לעולם לא ארוויח מה שאני יכול להרוויח שם בחודש", הוא אומר.
אחרים, כגון אמרליס קספדס, ייסעו לבקר קרובי משפחה. היא לא ראתה את משפחתה הקרובה שנים רבות,
במשרדים המנפיקים דרכונים השתרכו בימים האחרונים תורים ארוכים, גם משום שהתשלום תמורת דרכון יוכפל היום, ויעמוד על 100 דולרים, אבל גם בגלל הלהיטות של אזרחים המבקשים לצאת. בשל המשכורות הנמוכות הנהוגות בקובה, אזרחים רבים צפויים לגייס את הכספים להוצאת הדרכון ולרכישת כרטיסי הטיסה בעזרת קרוביהם המתגוררים בחו"ל.
השבוע נפתחו במדינה 195 מרכזים להנפקת דרכונים. מחוץ למשרדים המאולתרים עמדו כל כך הרבה אנשים שהם הפכו למוקד משיכה לרוכלים בעלי עגלות שמכרו מזון לממתינים. ברחובות שבהם המתינו מבקשי הדרכונים הציעו תושבים שירותי הדפסה במכונות כתיבה ישנות לצורך מילוי הטפסים - תמורת תשלום סמלי.
ויש גם מי שמתייחסים בחשדנות לשינוי, כמו כריסטופר סבטיני, האחראי על המדיניות באגודת האמריקות בניו יורק. "כמו בכל דבר הנוגע לרפורמות בקובה, נצטרך לחכות ולראות", הוא אומר. "הסורגים המכוערים ביותר אולי הוסרו, אבל הם הוחלפו ברצועה. אנשים לא יידעו כמה רחוק מותר להם ללכת, עד שהם ירגישו שמושכים אותם בחזרה ".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם