מסע הסברה: כבר לא מחכים למשרד החוץ
איך מסבירים לאיחוד האירופי את המצב הביטחוני המורכב, ואיך מונעים חרמות בעולם? למועצת שומרון נמאס, אז היא פתחה שגרירות בבלגיה
בכניסה לבניין המפואר של האיחוד האירופי המתינה לנו העוזרת של סגן יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט האירופי, ד"ר פיורלו פרוברה מאיטליה. לפני שנה עדיין נמנה פרוברה עם חברי הפרלמנט המאמינים בהחזרת השטחים הכבושים ובהקמת מדינה פלסטינית בקווי67' כחלק מפתרון שתי מדינות לשני עמים. הוא תמך בהעברת כספים לרשות הפלסטינית באופן אוטומטי והכיר את ישראל בעיקר כמדינה מערבית עם חוף ים צבעוני, דוגמניות יפות ומועדונים הומי אדם.
רגע השינוי הגיע כשפרוברה הסכים לפנות 10 דקות מזמנו לביקור בשומרון. ראש המועצה גרשון מסיקה וסגנו יוסי דגן לקחו אותו ישירות משדה התעופה ליישוב פדואל, ובתוך 20 דקות נסיעה הוא היה יכול כמעט לגעת בגלגליו של המטוס שנחת אחריו בשדה. תצוגת תכלית זו, שמתווספת למבט מהיישוב אלון מורה על מרכז הארץ מצד אחד ועל ירדן מצד שני, נקראת ביחידה האסטרטגית של המועצה "המותניים הצרים של מדינת ישראל".
פרוברה, איש נחמד ולבבי בעל מזג איטלקי, פינה את יתר היום לסיור מורחב, ומאז הוא משמש כשגריר לא רשמי של המועצה האזורית שומרון באירופה. הוא הוביל לסיום החרם על מוצרי ההתנחלויות באיטליה, ואף אירח משלחת של בעלי יקבים מהשומרון בצפון איטליה. עכשיו הוא יושב סביב שולחן עם מסיקה ודגן.
יחד הם מציירים דיאגרמות, תרשימים ודרכי פעולה למניעת החרם, הדה-לגיטימציה ומימון ארגוני השמאל הקיצוני. הוחלט כי הצעד הראשון יכלול יצירת רשת של חברי פרלמנט בתוך אירופה שאוהדים את ישראל.
"ברור לנו שהאיחוד האירופי שבוי בידי הפלסטינים. הם משקיעים הרבה יותר מאמצים בנושא ההסברה מאיתנו, ואני לא מדבר רק על המועצה, אלא על מדינת ישראל בכלל", אומר יוסי דגן. "הרבה חברי פרלמנט רוצים לפייס גם את האוכלוסייה הערבית שבארצם, ולכן הולכים על בטוח עם הזרם למען הפלסטינים. אנחנו לא משלים את עצמנו שאנחנו יכולים לכבוש כביכול את האיחוד האירופי, אבל ללא ספק בעזרת ידידים שאנחנו צוברים אנחנו יכולים להעלות נקודות בעייתיות שעשויות להאט את הקצב ולעורר שאלות שיפעילו קצת יותר בקרה על הכספים שנשפכים לתוך הרשות הפלסטינית".
הרשימה הארוכה של חברי הפרלמנט הבטיחה יום עבודה ארוך, שבעקבותיו נשמעו גם כמה אמירות מפתיעות. "אני סבור שחרם אף פעם איננו פתרון. אני מאמין שהאיחוד האירופי חייב להימנע ממדיניות של הצבת תנאים, אלא לבחור במדיניות של שותפות שבמסגרתה יימצאו פתרונות לכל הבעיות", אמר חבר הפרלמנט האירופי מטעם רומניה אדריאן סברין, ששימש שר החוץ של המדינה.
"תהיה זו שערורייה אם האיחוד האירופי יחליט לסמן מוצרים מההתנחלויות. זה יפגע קודם כל בפלסטינים שעובדים שם ויוכיח שלאיחוד האירופי לא באמת אכפת מהאנשים הללו. אנחנו מעוניינים לראות פלסטינים וישראלים העובדים יחד, וכנראה שאלו המכונים 'מגני הפלסטינים' אינם מעוניינים בטובתם של הפלסטינים, אלא בניהול מדיניות אנטי-ישראלית", אמר חבר הפרלמנט האירופי פיליפ קלאייס הבלגי.
לצ'ארלס טאנוק, חבר הפרלמנט האירופי מטעם בריטניה, זה היה מפגש ראשון עם המשלחת מהשומרון. גם הוא, כמו ד"ר פיורלו פרוברה, הסכים לפנות זמן לפגישה של כמה דקות. כאשר נושא ביטחונה של ישראל עלה על השולחן קטע טאנוק את השיחה ואמר בפסקנות: "אני רוצה לבדוק את העניין מקרוב". הוא קם והלך לחדר השני, שם הוצבה מפת ישראל. "המותניים הצרים" שוב עלו לדיון והוכיחו את טענת אנשי השומרון.
בהמשך השיחה הופתע טאנוק לגלות כי החרם שמוביל האיחוד האירופי על מפעלים בהתנחלויות, ובתוכם גם אזור התעשייה ברקן, יוביל לפיטוריהם של יותר מ-3,000 פועלים פלסטינים שמועסקים שם לצד ישראלים. "זה מעניין מאוד. אני רוצה לקבל את כל הנתונים אליי למשרד", הוא ביקש ממסיקה ומדגן. השניים הזמינו אותו לביקור בשומרון, והוא, בתגובה, פנה לעוזרו, יהודי צעיר בשם יונתן: "מה דעתך לפגוש את המשפחה בישראל?".
מפגש רשמי מתוח נוסף התקיים עם יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט האירופי, הלמאר ברוק, המנהל את תמיכת האיחוד האירופי בארגונים הבלתי ממשלתיים. הפגישה, שלבקשתו של ברוק הייתה סגורה לתקשורת, הולידה גם היא ביקור קרוב בישראל ובשומרון.
פרוברה, שהיה אחד מיוזמי הפגישה עם מי שנחשב יד ימינה של אנגלה מרקל, שרת החוץ הגרמנית, סימן את המטרה: "צריך לחשוב על אסטרטגיה כוללת. כל אחד עושה את העבודה שלו - אנחנו פה, הם שם - כאשר המטרה והדרך הטובה ביותר היא להביא לשטח את האנשים ולהכיר להם את המציאות".
במבוך האינסופי של מבנה האיחוד האירופי אפשר היה לשמוע את המילה "קפריסין" לא מעט פעמים. המשבר הכלכלי שפקד את המדינה וסכנת ההכרזה על פשיטת רגל של מי שנחשבת חברה באיחוד הדאיגו מאוד את יושבי הבית. גורלה של קפריסין שהצטרף לזה של יוון, איטליה, ספרד ומדינות נוספות באירופה שחוו האטה כלכלית, הציב את הנושא הכלכלי בראש סדר העדיפויות האירופי.
במידה רבה, העובדה הזו סייעה למשלחת מהשומרון להשיג נקודות זכות אצל רבים מחברי הפרלמנט. "זה לא יכול להיות שאנחנו מעבירים כל כך הרבה כסף לרשות הפלסטינית, והמצב שם לא משתפר. לא יכול להיות שאזרחי אירופה צריכים לממן את בכירי הרשות הפלסטינית. יש צורך לבדוק בדייקנות כל אירו שעובר לרשות הפלסטינית ולארגונים הלא ממשלתיים", אמר חבר ועדת החוץ מטעם הולנד, דניאל ואן דר-סטואפ.
"אנחנו רוצים לבדוק להיכן מגיע הכסף, איפה הוא מושקע ומה עושים איתו. אני רוצה להבטיח לכם שאני אעשה מאמץ לקבל את כל הפרטים עבור כל פרויקט פלסטיני שממומן על ידי האיחוד האירופי. לא יכול להיות שאנחנו נממן ביד רחבה ארגונים רדיקליים שמייצגים מיעוט מבוטל בציבור הישראלי ומייצרים ריחוק בין רוב הציבור בישראל לבין האיחוד האירופי".
התחזקות האסלאם באירופה היא נושא נוסף שמדאיג את חברי האיחוד. "שמנו לנו למטרה לקדם בניית כוח ויצירת קואליציות בתוך אירופה, כאשר בהסברה שלנו אנחנו מתמקדים בשלושה דברים: הנושא הכלכלי, האסלאמיזציה באירופה והמורשת שלנו כיהודים", מסביר יוסי דגן. "אחרי הגירוש מגוש קטיף, הבנו דבר אחד פשוט: אסור לנו להמשיך להתנהל כמתנחל המסכן שמוצא את עצמו ללא כוח מול הממשלה בישראל.
"במשך ארבע שנים קיימנו 350 סיורים לאח"מים ולמעצבי דעת קהל בתקשורת. בנוסף לכך, הצלחנו לקיים 150 סיורים של חברי פרלמנט זרים. העובדה שהגוף הזה שיושב בבריסל משפיע באופן ישיר עלינו בשומרון היא עובדה קיימת. נושא סימון המוצרים והחרמת מוצרים מעבר לשטחי הקו הירוק הוא רק דוגמה אחת. אנחנו מרגישים שיש פה מלחמה תודעתית, ולכן יש לחתור למגע.
"אנחנו לא פועלים במגננה, לא מנסים להתמודד עם טענות שיש כלפינו בכלי תקשורת זרים כשקוראים לנו להגיע לאולפן או באירוע כזה או אחר. אנחנו יוצאים למגרש הביתי שלהם, לאיחוד האירופי, יוזמים פגישות עם אנשים שלפעמים עושים לנו טובה ומפנים לנו 10 דקות מזמנם, ושם יורים את כל תותחי ההסברה שלנו".
במהלך הביקור לא הצליח ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, להסתיר את הביקורת שיש לו כלפי הפקידות של משרד החוץ. "יש תקציבים להסברה של משרד החוץ, וכפי שאתה רואה, ככל שאנחנו נפגשים עם אנשים, אנחנו מגלים כמה עבודה יש עוד לעשות, אבל משום מה במשרד החוץ לא עושים את העבודה הזאת", אומר מסיקה.
"שר החוץ אביגדור ליברמן נותן לנו אמנם גיבוי מלא לפעילות, והתחיל לעשות שינויים, אבל הבעיה היא במנגנון; הפקידים האלו, כולל שגרירים ישראלים שנמצאים בתפוצות, לא מכירים את השטח בכלל. הם אמורים לנהל מאבק הסברתי קשה מול גורמים פלסטיניים בכל העולם, והם לא יודעים איפה נמצאת אריאל וכמה קרובה פדואל לשדה התעופה הלאומי בן-גוריון. סגן שר החוץ לשעבר דני אילון היה בביקור אצלנו והתרשם מאוד. שאלנו אותו אם הביקור היה מועיל, והוא ענה בחיוב, וגם הוסיף שאחרי הביקור הוא סוף-סוף מבין את המצב בשטח.
"שאלנו אותו אם בכוונתו להביא לשטח שגרירים נוספים, והוא אמר שבטח. בפועל, מאז ועד היום אף שגריר לא הגיע אלינו. יש פה בעיה חמורה שאנחנו מקווים שבקדנציה הזאת של הממשלה היא תיפתר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם