ג'ון מלקוביץ': "הקולנוע לעולם לא יגיע לרמה של התיאטרון"

ג'ון מלקוביץ' שוב מגלם רוצח, במופע "הקומדיה השטנית - וידויים של רוצח סדרתי", שמשלב בין דרמת פשע מותחת לאופרת בארוק

שגיא בן נון | 30/4/2013 23:15
תגיות: ג'ון מלקוביץ',תיאטרון
ג'ון מלקוביץ', שאלתי, מאין נובעת המשיכה שלך לגילום רוצחים?
"מה המשיכה? שום משיכה", פסק מלקוביץ', שנראה מעט עייף ולא מרוכז.
שיחקת לא פעם דמויות של רוצחים, הזכרתי לו.
"נכון", השיב, "אבל שיחקתי גם סוכן נסיעות, צייר, מלך אנגליה, מלך צרפת, שיחקתי את כל הליברטיאנים הגדולים, ליצן, גבר, אשה. אין לי משיכה גדולה לרוצחים".
האם יש איזה רוצח ישראלי שהיית רוצה לגלם, תהיתי.
"אההה, לא שאני יכול לחשוב בשליפה. אבל עוד יש זמן".
 
ג'ון מלקוביץ' במסיבת העיתונאים בתל אביב
ג'ון מלקוביץ' במסיבת העיתונאים בתל אביב צילום: יח''צ

השחקן ההוליוודי ג'ון מלקוביץ' הגיע אתמול (שני) לישראל וקיים היום (שלישי) מסיבת עיתונאים בתל אביב, לקראת הופעתו במסגרת פסטיבל אילת הבינלאומי למוזיקה קאמרית, שמתקיים זו הפעם השמינית.

מופע התיאטרון המוזיקלי המסקרן שלו, "הקומדיה השטנית - וידויים של רוצח סדרתי" שמו, יתקיים מחר (רביעי) במוזיאון תל אביב, במסגרת שיתוף פעולה עם פסטיבל פליציה בלומנטל, ומחרתיים (חמישי) באילת.

במופע התיאטרון המוזיקלי שלו הוא שוב מגלם רוצח, במקרה זה את הרוצח הסדרתי האוסטרי ג'אק אונטרווגר. דמות הרוצח חוזר מהקבר לסיבוב השקה של ספרו האוטוביוגרפי, וכל פרק מספרו מסומן על ידי אריה מוסיקלית מאת המלחינים גלוק, מוצרט, היידן, ויואלדי, בטהובן, בוקריני וובר.

המופע משלב בין דרמת פשע מותחת לאופרת בארוק. ההפקה נוצרה ובוימה על ידי מיכאל שטורמינגר ועלתה לראשונה בווינה ב-2009, ומאז נדדה בעולם וזכתה לשבחים. את מלקוביץ' מלווה תזמורת הבארוק "האקדמיה של וינה" בניצוחו של מרטין הסלבק,  ולצידו שתי זמרות סופרן: קלייר מגנאג'י וברברה בוברו.

יש ביצירה הזו הרבה דברים, כמו אופרה ודרמה. איך אתה מגדיר אותה?
מלקוביץ': "אני חושב שזה יכול להיות הצגה או מונולוג, אבל אני לא כל כך מתעניין בזה כי אני חושב שהמוזיקה ממלאת כמה פונקציות שהן קריטיות ליצירה. אני חושב שהמוזיקה היא גם הקול של הקורבנות והיא מייצגת את האמת ואת כל מה שאונטרווגר לא יכול, לא מוכן ולא יודע איך להגיד. הגדרה של זה צריך לחפש במקום אחר, מעולם לא ראיתי את זה".

בנוסף למלקוביץ', במסיבת העיתונאים נכחו לאוניד רוזנברג מנכ"ל פסטיבל אילת, מייסדו ומנהלו האמנותי, מרטין הסלבק מנצח תזמורת "האקדמיה של וינה", וראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי.

מלקוביץ' דיבר על ההבדלים בין משחק בסרט למשחק בהצגה. "בשבילי", אמר, "תיאטרון וקולנוע הם אפילו לא בני דודים. הם אולי גרים באותו בית, אבל אחד מהם מאומץ. תיאטרון זה אורגניזם חי, תיאטרון הוא של הרגע. סרטים הם לעולם לא אחד מהדברים האלו. יש כל כך הרבה מניפולציה, הם לא ממש קשורים אחד לשני. לכל אחד יש את מקומו אבל באמת אין להם מה לעשות ביחד".

מה יותר תובעני לשחקן, קולנוע או תיאטרון?
"זה תלוי בשחקן. יש הרבה שחקנים שמתעניינים בלעשות תיאטרון. אני גדלתי בתיאטרון. קולנוע יכול להיות מאד תובעני, אבל בהגדרה זה לא יכול להיות חי, אלא רק להיראות חי, וכמובן שזה לא אותו דבר. תיאטרון הוא חי. לטוב ולרע, זה חי".

איזה מוזיקה אתה שומע?
"תמיד אהבתי מוזיקה, ובילדותי החלום שלי היה לשיר במקהלת הבנים של וינה. זה לא קרה, כנראה מתוך רחמים אליהם. אבל תמיד אהבתי מוזיקה, ומוזיקה מכל הסוגים. החוויה הזו שאנחנו עושים כבר ארבע שנים עם התזמורת של מרטין, לפעמים עם התזמורת של וינה ולפעמים עם תזמורת אמריקאית, היא חוויה פנטסטית, השכלה פנטסטית ומשמעת פנטסטית. אני לא חושב שאף אמנות משתווה למוזיקה".

למה אתה מתכוון כשאתה אומר משמעת?
"אני שיחקתי בהמון הצגות וזה די קל בשבילי. עם כל הצניעות, לא כל כך קשה לי לשלוט בהצגות שעשיתי. במוזיקה הזאת אי אפשר לשלוט, אתה חייב ללמוד לגלוש ולנוע מסביבה, וזה מאתגר. זה כמו לקבל מכה בפרצוף מבית בתנועה, זה לא יעבוד כל כך טוב. המשמעת שאני מתכוון אליה היא ללמוד איך ללמוד את המוזיקה טוב, וללמוד איך לעבוד עם המוזיקה. מה הזמרים צריכים ומה הם דורשים ואיפה אסור להפריע כדי לתמוך".

אתה תמיד מגלם דמויות בעלות אישיות גדולה. האם היית מגלם את פיקאסו?
"אני לא זוכר את הפעם האחרונה שקראתי ביוגרפיה של פיקאסו, אולי זה היה לפני שלושים שנה. אני לא זוכר כל כך, אני לא יודע עד כמה הוא היה מעניין אותי כדמות, בכנות".

בראיון בעבר אמרת שאתה קורא יותר ספרים על המזרח התיכון מאשר את הגרדיאן.
"זה לא יהיה קשה. איך אפשר להתחמק מזה? נולדתי ב-1953, בחור צעיר, באיזה יום מאז הנושא הזה לא היה בכותרות? הייתי לחוץ היום כשהסתכלתי בכותרות של הג'רוזלם פוסט למעלה בחדר. במשך 59 שנים הנושא הזה בכותרות בעמודים הראשיים. אני בא ממשפחה של עיתונים, לא ממש הייתה לי ברירה, זה נכפה עלי בכל מקרה".

עם איזה אמן ישראלי היית רוצה לעבוד?
"האמת היא שאני לא מכיר הרבה אמנים ישראלים. אני לא הולך לקולנוע בדרך כלל".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

באיזו מידה תורם תוכן הכתבה לדמוקרטיה?

לא תורם כלל
1 2 3 4 5
תורם רבות

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...