ראשי » חדשות » מדע » מדעי החיים והחברה

חוקר: לעבריינים מוח שונה מאנשים רגילים

בראיון גדול שנתן פרופ' אדריאן ריין לגרדיאן הבריטי הוא קובע שיש אנשים המועדים לפשוע מבחינה הגנטית. "אנחנו כבר לא יכולים להתעלם מהמצאים המדעיים בתחום" הוא קובע

בשנת 1987 עבר פרופ' אדריאן ריין, שמכנה את עצמו "נוירו קרימינולוג' מאנגליה לארצות הברית. הסיבה המרכזית למעבר היתה מה שהוא מכנה "הרגשה שאני מטיח כל הזמן את הראש בקיר". לדבריו "בבריטניה נושא המחקר שלי שעסק בבסיס הביולוגי למעשי פשע היה טאבו ולא הצלחתי בכלל להשיג מימון או תמיכה למחקר כזה. לעומת זאת בארה"ב יותר פתוחים אל סוג כזה של מחקר ויותר מוכנים לשקול את הבסיס הביולוגי של בני האדם כסיבה למעשי פשע מצידם".
 
כיום ריין הוא חוקר באוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב והוא עוסק באחד מנושאי המחקר המדעיים שנחשבים לטאבו המחקרי הגדול ביותר: השבחת המין האנושי. המחקר בנושא שפותח בצורה משמעותית על ידי החוקרים הנאצים בגרמניה הפך אחרי מלחמת העולם השניה לתחום חקירה שמדענים התרחקו ממנו בעקבות הפוטנציאל הפאשיסטי והגזעני שיש בו.

ריין מספר בהקשר בראיון גדול שהוא נתן לעיתון הבריטי כי "בבריטניה סיבות לפשע הורשו להיות רק סוציאליות ואף אחד לא רצה לשמוע על מניעים הקשורים לביולוגיה. פושע חייב להיות אדם חסר מזל ועני ולא אדם בעל נטייה גנטית למופרעות. אלא שאני כתלמיד של ריצ'רד דוקינס למדתי שלאבולוציה יש השפעה גדולה מאד עלינו כבני אדם ולכן רציתי לחקור את האבולוציה של הפשע. לכן עברתי לארה"ב כי בבריטניה לא ניתן היה בכלל לחקור דבר כזה". סיבה נוספת לדבריו למעברו היתה העובדה שבקליפורניה היו פשוט יותר רוצחים מבריטניה ולכן היה לו כר גדול יותר של פעילות מבחינה מחקרית.

בכל מקרה מייד עם הגיעו לארה"ב הוא ערך מחקר שבמהלכו הוא סרק את מוחותיהם של רוצחים אמריקניים מורשעים והשווה את פעילות המוח שלהם לאנשים נורמטיביים שלא הורשעו בשום פשע. הממצאים באופן לא מפתיע היו חד משמעיים והראו כי אצל הרוצחים היתה ירידה משמעותית בהתפתחות קליפת המוח הקדם חזיתית בהשוואה לקבוצת הביקורת.

כבר אז ממצא זה, על פי הידע שהיה למדעני המוח באותה תקופה, העיד כי אנשים שחלק זה במוחם לא יהיה מפותח יתקשו לשלוט על המערכת הלימבית שלהם מקום במוח שיוצר רגשות ראשוניים חריפים כגון כעס, זעם, נטייה להתמכרויות לסיכון, ירידה בשליטה העצמית ונטייה טבעית פחותה לפתרון בעיות.
 ממצאים אלו שנאספו על ידי ריין עד שנת 1994 היו מבחינה מסוימת חומר נפץ ולא נמצא אז גורם מדעי רשמי שהיה מוכן לקחת על עצמו את האחריות שבפרסומם. אפילו הצעת מחקר צנועה יותר של ריין שעסקה בהשלכות של סיבוכים בלידה ודחייה אימהית מוקדמת כסיבות שיגרמו לילד להפוך לפושע בעת שיגדל הוקעה כגזענית וכבעלת מוטיבציה לא מדעית. אפילו לפני 15 שנה כשבלחץ חבריו המדענים, בהם פסיכולוגים וקרימינולוגים רבים, פרסם ריין ספר מחקר שנקרא אנטומיה של אלימות ובו סקירה של 35 שנות מחקרו פרצה סערה גדולה.

כאמור אחת הסיבות המרכזיות של התנגדות העולם המדעי לצורת מחקר זו נובעת מהעובדה שהיא שמשה במאות הקודמות וגם על ידי הנאצים כסיבה לגזענות ולהפרדה בין גזעים. הרצון להוכיח כי יש בעולם גזעים מפותחים יותר גרם לאנשים שעסקו בחקר התפתחות האדם לפעול להוכחה כי יש בני אדם עם מוחות טובים ומפותחים יותר מאשר לאחרים.

גישה זו שהגיעה לשיאה בגרמניה הנאצית וששמשה כהצדקה לחיסול העם היהודי בין השאר, גרמה לעולם המדעי להיזהר מאד מתחום החקירה הזה בעקבות ההשלכות התרבותיות הענקיות שיש בו והפוטנציאל הנפיץ שיש לסוג כזה של מחקרים. אלא שריין טוען כי למרות העבר של התחום "אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש השלכות ביולוגיות משמעותיות שגורמות לאדם להיות נורמטיבי או פושע.

כשאנחנו מענישים משהו אנחנו לא יכולים להתעלם מכל המחקר שנעשה בתחום. אי אפשר לבקש הקלות בעונש רק בגלל היסטוריה משפחתית וחברתית קשה ולהתעלם מכך שגם מאפיינים ביולוגיים הם סוג של היסטוריה והם חזקים הרבה יותר ממאפיינים סביבתיים".
 

בניגוד לעבר כיום פרופ' ריין לא נמצא לבדו בחזית המחקר הזה. דיוויד אגלמן מנהל תחום המשפטים ומדעי המוח ביילור טקסס כתב לאחרונה כי "הידע שלנו על מוח האדם, ועל ההשפעות של המוח על חיינו, הוא כה גדול עד שאנחנו כבר לא יכולים להכחיש ולהתעלם ממה שאנו יודעים על עצמנו. איך נוכל להתעלם מעובדות מדעיות שקובעות באופן חד משמעי כי אם יש לך סוג מסוים של גנים אתה מועד פי ארבע מאדם רגיל לבצע פשע?

איך אנו יכולים להתעלם מהעובדה כי אדם כזה עלול לבצע שוד פי שלוש מאדם רגיל ועלול לבצע אונס פי חמש מאדם רגיל? כיצד נוכל להתעלם מהעובדה שרוב האסירים באמריקה נושאים את הגנים האלו ו98.1 אחוז מהנידונים למוות נושאים את הגנים האלו. האם אנו יכולים לטעון ללא משוא פנים כי לאדם בעל צבר גנים מסוים יש את אותן אפשרויות כמו מי שאין לו את הצבר הזה?

האם אנחנו יכולים להמשיך עם אותה שיטת ענישה כלפי כל בני האדם בעוד שאנו יודעים בוודאות שלא לכל בני האדם יש את אותה יכולת להתמודד עם דחפים אלימים ומשיכה לפשעים?" הוא שאל במאמר גדול שפרסם.

פרופ' ריין מודע לקשיים הפילוסופים האדירים שהמחקר שלו מגלה אולם הוא קובע כי "אם נדע שלפעילות כמו עישון בהריון, חשיפה לצורת חינוך מסוימת, הזנחה וגם לירושה גנטית מסוימת יש השפעה כבר על הילד אז נוכל להתאים לכל ילד חינוך יותר טוב.

אסור לנו לעצום עיניים. להפך לדעתי המחקר מראה שניתן וצריך להתערב. נכון קשה להודות שלו כולנו נולדנו שווים ולא לכולנו יש את אותם יכולות אבל אנשי חינוך וגם אנשי משפט ומדע המדינה צריכים להיות מודעים לכך. אנחנו כבר לא יכולים להתעלם מהגילויים המדעיים שלנו בגלל פחדים או אידיאולוגיה" .

עם זאת ריין מודע גם לסכנה הגדולה שיש בסוג המחקר שלו. לדבריו "אני יודע שעלולה לצמוח הטענה כי אם אנו יודעים שיש ילד מסוים שהוא בקצה הספקטרום וניתן לקבוע שהוא יהיה עבריין בניבוי של כמעט 100 אחוז אז הבה נכלא אותו מלכתחילה מחוץ לחברה.

אנשים שירצו להגן על החברה עלולים להקים בתי מעצר לאנשים שלא פשעו רק בגלל הגנטיקה שלהם. ברור שאני מתנגד לזה. שהרי לא כל אדם עם מאפיינים כאלו הופך לפושע. עדיין יש למציאות ולמקרים בהם ייפגש האדם השפעה. אני רק אומר שיש לאנשים כאלו סיכוי יותר גבוה לפשוע".

כראיה לדבריו הוא מביא את עצמו ומציין שסקירת המוח שלו מראה שיש לו נטייה להיות עבריין. "הופתעתי לגלות שגם במוח שלי יש מאפיינים של פסיכופטים. ואכן בשנות ילדותי הייתי ילד קשה עם נטייה לאלימות. בשלב מסוים המעבר שלי לבית ספר אחר והעובדה שיש לי יכולת שכלית גבוהה מאד שינו את מסלול חיי. למרות זאת כשראיינתי פושעים רבים תמיד שאלתי את עצמי למה אני בחוץ והם בפנים" הוא אומר וצוחק.
 

 
עם זאת הוא מודע לאפשרות שבעתיד משהו ישתמש בידע המדעי שהצטבר כדי להוציא מהחברה ילדים בעייתיים לפני שיהיו לעבריינים. בנוגע לכך הוא אומר כי "סריקת מוח יכולה להזיק אבל היא גם יכולה להועיל. אם נסרוק את מוחותיהם של כל הילדים כחלק ממערכת החינוך שלנו אז נמצא דרכים גם לשפר את חייהם של אנשים שמועדים לפשוע. כבר היום יש הוכחה שאומגה 3 למשל מסייע לעבריינים ומונע מהם לפשוע. בוא נדמיין עולם שנמצא בו חומרים נוספים שיינתנו לילדים וישפרו אותם. זה יהיה נפלא הוא קובע".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום המדע -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...