ראשי » חדשות » מדע » מדעי החיים והחברה

חוקרי הטכניון פתרו את בעיית הבצורת בעולם

חוקרי הטכניון הצליחו להנדס גנטית צמחים כך שימשיכו לחיות במשך תקופה ארוכה בה הם לא מושקים במים. בתום תקופת היובש עם חזרת הגשם הצמחים יוצאים מהקיפאון אליו הם נכנסו וחוזרים לצמוח

חוקרים בטכניון בחיפה, בראשותו של פרופסור שמעון גפשטיין, נשיא המכללה האקדמית כנרת, הצליחו להנדס גנטית צמחים שנכנסים ל"קיפאון" כאשר הם אינם מקבלים מים במשך תקופה מסוימת וחוזרים וממשיכים בהתפתחותם כשאספקת המים מתחדשת, זאת מבלי שנגרם לצמח נזק.
 
פרופסור גפשטיין הגיע לפריצת הדרך הזו במקרה, כאשר עסק במציאת פתרון גנטי להארכת חייהם של צמחים או של הארכת חיי המדף של ירקות ופירות. הניסוי נערך בצמחי הטבק, כאשר פרופ' גפשטיין האריך את נוכחות הנעורים (ציטוקינינים) של הצמחים. "בעצם, יצרנו כאן לולאה, בדומה לתרמוסטט, בכל פעם שחלה ירידה ברמת הציטוקינינים, מופעל מנגנון המעלה שוב את רמת ההורמון שמפצה על כך שהצמח מנסה להזדקן", מסביר גפשטיין ומוסיף: "התוצאה היא שפתחנו צמח שחי יותר מפי שניים מאורך החיים של צמח רגיל.

מחזור החיים הרגיל של טבק הוא ארבעה חודשים, הרי שהצמח שלנו המשיך לחיות שמונה חודשים ויותר. במהלכם הוא המשיך לשאת פרחים ופירות, בעוד שהצמח הרגיל כבר מזמן הצהיב ומת. יכולנו לראות את ההשפעה הזאת גם ברמה של חיי המדף. כשקטמנו עלים משני הצמחים, העלים של הצמח הרגיל הצהיבו כעבור שבעה ימים ונרקבו, בעוד שהעלים של הצמח המהונדס גנטית החזיקו מעמד 21 יום מבלי שראינו כל שינוי בצבע הירוק שלהם".

פריצת הדרך הגדולה הבאה הגיעה במקרה כאשר בתום אחד הניסויים נשארו הצמחים המהונדסים גנטית בפינת החממה ללא השקיה וללא השגחה. צמחי טבק דורשים השקיה מדי יומיים - שלושה, אך להפתעת החוקרים, אחרי ארבעה שבועות כשהגיעו בכוונה לפנות את הצמחים, הופתעו לגלות שהללו – המשיכו לחיות גם ללא השקיה.
 "זו הייתה תופעה מאד מפליאה, מכיוון שלא מופיע באף ספר לימוד בשטח כי לציטוקינינים ("הורמוני הנעורים") יש השפעה של עמידות צמחים מפני יובש", מסביר גפשטיין. "החלטנו לערוך ניסוי מבוקר. לקחנו צמחים רגילים וצמחים שהנדסנו גנטית, והפסקנו להשקות רק לאחר שלושה שבועות חזרנו להשקות את שניהם. הצמחים הרגילים לא התאוששו מהבצורת הכפויה, ומתו.

לעומתם, הצמחים המהונדסים גנטית, שבהם רמת הציטוקינינים לא פוחתת בעת 'משבר', חזרו והמשיכו לצמוח כרגיל ללא נזק. המשמעות החקלאית של פיתוח כזה היא עצומה במיוחד במדינת ישראל. זרעי חיטה שנזרעים בנגב בתחילת החורף, ונובטים עם גשם ראשון, ימותו במידה שיחוו תקופה ארוכה מדי ללא משקעים. לכן שנה כזו מוגדרת כשנת בצורת במדינת ישראל.

עם הטכנולוגיה הזו, הנבטים יכולים להיות עמידים לתקופה מסוימת ללא השקיה. אפיזודות כאלו של יובש עתידות להיות נפוצות יותר לאור התחזיות הצפויות בעתיד של שינויי האקלים, שישפיעו על העולם כולו". יתר על כן, בניסוי נוסף שנערך נמצא כי צמחים מהנדסים בטכנולוגיה זו יכולים לגדול גם כאשר משקים אותם רק בשליש מכמות המים הנדרשת לצמחים רגילים ללא ירידה ביבול.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום המדע -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...