37% מהמתאבדים בצה"ל - עולים חדשים
מרכז המחקר של הכנסת פרסם דוח לפיו 124 חיילים התאבדו בין 2007-2012. ח"כ דב חנין: "התנהלות צה"ל בנושא זה אינה שקופה מספיק"
- חשיפה: התאבדויות הן הגורם מספר 1 למוות בצה"ל
- משפחת מתאבד: "הקרבנו קורבן סתם למען הצבא"
- בלוגר: מספר החיילים שהתאבדו כפול מהאזרחים

הרוב המוחלט של המתאבדים (84%) היו חיילים בשירות חובה – כאשר 74 אחוז אחוז מהם שמו קץ לחייהם בין הגילאים 21-28, ורק כחמישית מתוכם התאבדו לאחר שלוש שנות שירות צבאי.
עוד התברר, כי כ-60 אחוז מכלל מקרי ההתאבדות בצה"ל היו בתוך היחידה וכ- 40 אחוז מההתאבדויות היו מחוץ ליחידה. שיטת ההתאבדות הנפוצה ביותר היא באמצעות ירייה: 103 חיילים השתמשו בנשקם על מנת לסיים את חייהם.
מחברי הדוח ביקשו לערוך סקירה השוואית בין ההתאבדויות בצה"ל לבין ההתאבדות בצבא ארצות הברית, אולם לדבריהם הסוגיה הבולטת ביותרת שעלתה היא הדרת השקיפות בצה"ל על היקף ההתאבדות של חיילים ועל דרכי ההתמודדות עם התופעה.
בעוד שבארצות הברית עומדת הסוגיה על סדר היום הציבורי בועדות קונגרסים ובדיון פומבי התקשורת - בישראל אין כל מידע חשוף המלמד על מספר חיילי צה"ל שהתאבדו או על מאפיינים דמוגרפיים, ואף לא על פעילות צה"ל בנושא.
נוסף על כך, גם נהלי קצין רפואה ראשי בדבר הפניית חיילים לטיפול גורמי בריאות הנפש, ודיוני ועדת החוץ והביטחון בנושא אינם פומביים, והפרוטוקולים שלהם אינם נגישים לציבור הרחב.
צה"ל סרב לענות לפניות של מרכז המידע והמחקר של הכנסת לגבי נתונים שונים הקשורים לתופעת האובדנות בצבא, והם נאלצו להסתמך על מקורות אחרים ועל פרסומים שונים בנושא, בין היתר בכנסים מדעיים.
"יש שלוש סיבות לדאגה", מונה ח"כ חנין, מזמין המחקר. "האחת, ההרגשה שהתנהלות צה"ל והרשויות אינה שקופה מספיק בכל הנושא של התאבדויות בצבא. זו איננה סוגיה ביטחונית אבל בהחלט שאלה עקרונית. הצבא מקבל לחזקתו אנשים צעירים על פי חוק וחייב להתנהל לגביהם באחריות ובשקיפות. הסיבה השנייה היא הנתונים עצמם: שיעור ההתאבדויות ובמיוחד השיעור הגבוה בקרב אוכלוסיות מסוימות של צעירים".
"הסיבה השלישית לדאגה", המשיך ח"כ חנין, "היא ההבחנה כי התאבדויות הן קצה קרחון של מצוקות נפשיות. גם תמונת המצוקות הנפשיות בצבא ואופני הטיפול בהן מעוררת שאלות כבדות ולא זוכה עד עכשיו למענה רציני ומספק".

