הנהלת הרכבת שכרה בלשים שעקבו אחר אדרעי
הפרשייה התגלתה במהלך דיון משפטי בתביעה נגד ההנהלה. "דיכוי התארגנות עובדים בשיטות של שירות חשאי המופעלות ע"י המעסיק, אינן לגיטימיות", כתב השופט
הפעלת החוקרים הפרטיים על ידי ההנהלה נחשפה במהלך הדיונים בתביעה שהגישו אדרעי וחבר הוועד שי טל נגד הנהלת הרכבת, בטענה לשורה של פגיעות והתנכלויות לה ולחברי ועד נוספים לאחר הדחתה מתפקידה.
התביעה שהגישו השניים אמנם נדחתה ע"י בית המשפט, אך במהלך הדיון בעניינם התגלתה פרשיית המעקב. האירועים המתוארים בתביעה ובפסק הדין שניתן כעת, מתייחסים לאחת התקופות הסוערות בתולדות רכבת ישראל, כאשר בין אדרעי ושותפיה חתרו להעביר את עובדי הרכבת לארגון "כוח לעובדים", ועל רקע זה התגלעו סכסוכים בינם לבין ההנהלה.
בפסק הדין ביקר השופט בחריפות את התנהלות הנהלת הרכבת והעומד בראשה, המנכ"ל בועז צפריר, בשל האמצעים בהם נקטה כלפי הוועד והעובדים, בהם שכירת החוקרים הפרטיים שעקבו אחר חברי הוועד במשך מספר שבועות. "באותה תקופה שכרה הנהלת הרכבת שירותיו של חוקר בפרטי שהתחקה אחר גילה אדרעי ושי טל, בניסיון לאתר פעילות ארגונית שלהם", כותב השופט ומציין כי עובדה זו התגלתה רק במהלך הדיון בתביעה, עובדה שמנעה מאדרעי וטל לציין זאת בכתב התביעה מבעוד מועד.
"לא ניתן לתת הכשר להתנהלות כזו של מעסיק המצמיד חוקר פרטי לעובד, לא משום שהוא חושד כי העובד חלילה גנב או ביצע פשע חמור אחר במקום העבודה, אלא רק משום שהמעביד מבקש להתחקות אחר הפעילות הארגונית שמבצע אותו עובד. יש כאן מידה לא מבוטלת של היתממות מצד הנהלת הרכבת, להציג את הפעלת החוקרים הפרטיים כביכול רק לצורך מעקב אחר התגודדויות לא תקינות של העובדים בשעת העבודה במתחמי הרכבת, הגדושים במצלמות".
השופט ממשיך וכותב כי "איתור ודיכוי התארגנות עובדים באמצעות משרדי חקירות לצורך התחקות אחר העובדים בשיטות של שירות ביטחון חשאי המופעלות על ידי המעסיק, אינן דרכים לגיטימיות".
התביעה שנדחתה דנה בטענת אדרעי ושותפיה, כי הנהלת הרכבת פעלה בצוותא עם ההסתדרות ופגעה בהם בשל רצונם להעביר את עובדי הרכבת לארגון "כוח לעובדים". בין היתר נטען כי שיבשו את חייהם באמצעות ניתוק הטלפונים הניידים שלהם, חסימת תיבות הדואר האלקטרוני, מניעת כניסתם למתחמים שונים של הרכבת ופגיעות נוספות.
השופט אלכס קוגן דחה את תביעתם של אדרעי וטל תוך שהוא מבקר את התנהלותם לאחר הדחתם מתפקידם בוועד, וכמו כן ציין כי השניים לא קיבלו על עצמם את קביעתו של בית הדין הארצי לעבודה כי על אף ניסיונם להעביר את עובדי הרכבת ל"כוח לעובדים", ההסתדרות היא ארגון העובדים ברכבת. השופט אף כינה את פעולותיהם באותה תקופה כניהול "מדיניות לוחמנית גלויה ומוסוות שמטרתה הייתה לטרפד את המשא ומתן הקיבוצי שהתנהל בין ההסתדרות לבין הנהלת הרכבת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם