ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

הח"כים הערבים בדיון בכנסת: "הגליל הכבוש"

דיון בוועדת הפנים של הכנסת חשף מה באמת חושבים הח"כים הערבים על מדינת ישראל והאם נסיגה לקווי 67' תשים סוף לדרישות

מי שחושב ומקווה שלאחר הסכם שלום עם הפלסטינים, שיציב את ישראל על מה שמכונה "גבולות 67" (עם תיקוני גבול מסוימים), יגיע השקט למדינתנו ויסתיימו תביעות הערבים, ראוי שיתבונן בדיון שהתקיים השבוע בוועדת הפנים של הכנסת. כותרת הדיון, שזומן על ידי חברי הכנסת הערבים, דיברה על כוונת ממשלת ישראל לייהד את הגליל – למי ששכח, אזור שעדיין אינו שנוי במחלוקת.


ח"כ חנא סוויד (חד"ש), מיוזמי הדיון, דיבר על "האובססיה של שר השיכון לבנות התנחלויות". במילים אחרות, מבחינתם של חברי הכנסת הערבים, גם היישובים בגליל, שעל הקמתם החליטה הממשלה, מוגדרים מהיום (או בעצם מאז ומתמיד) כהתנחלויות. "המתקפה ההתיישבותית הזאת מתקיימת תחת מושגים של ייהוד הגליל ושינוי המאזן הדמוגרפי שם", המשיך סוויד. "אומרים זאת ללא בושה. למה לייהד את הגליל?"

למי שאינו מכיר את דינמיקת הדיונים בוועדות הכנסת, כדאי לדעת את הדבר הבא – לא פעם ולא פעמיים מתקיימים דיונים (כמו הדיון הזה) שבהם כמעט ולא נשמעים קולות סותרים לאותן אמירות קיצוניות והזויות של חברי הכנסת הערבים. בחלק גדול מהמקרים, השפה והסגנון שצוטטו מקודם הם השולטים בדיוני הוועדות. אגב, לא פעם גם קולות חברי הכנסת מהשמאל נשמעים בדיוק כמו זה של ח"כ סוויד. חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ) הצטרפה לדבריו של ח"כ סוויד, והביעה התנגדות להקמת יישובים חדשים בגליל.  

"הגליל אינו אזור יהודי?" שאלה בתמימות ח"כ יפעת קריב ('יש עתיד'), והייתה לקול היחיד שניסה לקחת את הדיון לכיוון אחר, אך כעבור רגע הושתקה בצעקות בוטות על ידי חברי הכנסת הערבים. כדי להשלים את התמונה כדאי להביא קול נוסף מאותה ישיבה. "מדובר בצורך לשלוט באדמתם של הערבים מתוך מניע גזעני", הוסיפה ח"כ חנין זועבי (בל"ד) מילות אהבה נוספות לדיון. "הגליל הוא שלנו והאדמה היא שלנו", הוציא חברה לסיעה, ח"כ ג'מאל זחאלקה, את המרצע מן השק. "זה משטר אפרטהייד. הנכבה נמשכת עד היום". שוב, כתזכורת, אין זה דיון שעסק ביישובים ביהודה ובשומרון. זהו הגליל, חברים. הגליל.

דמיינו לעצמכם אדם שמגיע לראשונה בחייו לתחנת משטרה, כחשוד בעברה כלשהי. זוהי חוויה מפוקפקת לכל הדעות. כשהיא מתרחשת אצל מישהו בפעם הראשונה, אפשר להניח שהיא קשה פי כמה וכמה. בדיוק בשביל מקרים כאלו הוגשה הצעת חוק שמבקשת לקבוע דבר פשוט – כאשר מגיע חשוד לחקירת משטרה, מלבד הקראת זכויותיו השונות בעל פה, יימסר לידיו מסמך כתוב שמעגן באופן ברור את אותן זכויות.

הצעת החוק שיזמה ח"כ אורית סטרוק ('הבית היהודי') הגיעה השבוע לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה. כבר בתחילת הישיבה הבהירו נציגי משרד המשפטים כי משרדם עמל על חוק ממשלתי שדומה ברובו להצעה המדוברת. בכלל, האווירה הכללית בין חברי הוועדה הייתה אוהדת כלפי החוק. ההסבר לכך היה שלא מדובר בהוספת זכויות מיוחדות לחשודים בעברה, אלא רק בהבטחת העובדה שהחשודים יהיו מעודכנים בזכויותיהם.

יו"ר הוועדה, שרת המשפטים ציפי לבני ששהתה בחו"ל, השאירה פתק שמבהיר כי היא תומכת בהצעה, בכפוף לכך שלאחר אישור ההצעה בקריאה טרומית היא תמתין להגעתה של הצעת החוק הממשלתית. יוזמת החוק, ח"כ סטרוק, הודיעה מראש שהיא מסכימה לכך. בשלב זה התערב בדיון עוזרו המשפטי של השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' ('ישראל ביתנו') והביע התנגדות להצעה. "תקשיבו", הסביר, "כל חשוד שמגיע למשטרה, מיידעים אותו על זכויותיו והוא חותם על כך שעודכן בנוגע לזכויות המגיעות לו".

בנקודה זו החלו השרים לתהות בקול רם אם החשוד גם יודע על מה הוא חותם ואם נשאר לו עותק ביד. "ח"כ סטרוק דיברה איתי שלוש פעמים", עוזרו של השר לקח שוב את זכות הדיבור. "יצאת בזול שהיא דיברה איתך רק שלוש פעמים", העירו בחיוך השרים אורי אריאל ואורי אורבך ('הבית היהודי'), ברמיזה ליכולתה של סטרוק לתזכר אנשים בנושא מסוים הרבה יותר משלוש פעמים.

בחזרה לדברי עוזרו המשפטי של אהרונוביץ'. "מה שייגרם זה שיתווסף סוג של משפט זוטא, תוך כדי דיון, בנוגע לשאלה אם מסרו לנאשם את מסמך זכויות", הסביר, "ואז תוך כדי משפט יתחילו לטעון שלא נתנו לו וכן נתנו לו, וינצלו את זה משפטית". השרה לימור לבנת ('ליכוד'), שניהלה את הישיבה במקום לבני, הקשתה בחזרה. "מה הבעיה?" תהתה. "אז שיחתימו אותו על כך שהוא קיבל את מסמך הזכויות ואז הוא לא יוכל לטעון שלא קיבל".

בתגובה, שינו אנשיו של השר לביטחון פנים כיוון וניסו טיעון אחר. לדבריהם, הם אינם מתנגדים ליידע את החשודים בזכויותיהם, אלא רק טוענים שזה לא צריך להיות באמצעות חקיקה, אלא בהתקנת תקנות. "אם אתם חושבים שזה ראוי אז מדוע לא עשיתם את זה בתקנות עד עכשיו?" הקשה השר גלעד ארדן ('ליכוד'). התשובה שקיבל הייתה שהם לא חשבו שהדבר נדרש עד היום.

בנקודה זו בחר השר אהרונוביץ' להתערב בעצמו בדיון וסיפר כי גם איתו דיברה ח"כ סטרוק. "כמה פעמים בדיוק היא דיברה איתך?" שאל בציניות השר גדעון סער ('ליכוד').

"הפסקתי לספור בשלב מסוים", הודה אהרונוביץ' בחיוך ועבר מיד לנושא עצמו. "מה שיקרה זה שלא נוכל לנהל חקירות בצורה הזו. מסמך כזה ישבש את החקירה. כל חשוד יתחיל לפתוח את המסמך באמצע החקירה ויגיד לחוקר ככה מותר לך להגיד לי וככה אסור. זה ישבש את החקירה". במקום להצביע על החוק המדובר, הציע אהרונוביץ' להמתין להצעה הממשלתית של משרד המשפטים. "בואו נחכה לה", ביקש. "אני מוכן לתמוך בה".

מנגד, ביקש השר אריאל לשקול את העניין שוב. "אנחנו מגיעים למציאות לא פשוטה", הסביר. "הרבה אנשים נורמטיביים שמגיעים למשטרה בפעם הראשונה מאבדים את העשתונות. לא כי עשו משהו רע, אלא בגלל המעמד. הם מגיעים לחקירה ועומד מולם שוטר והם נלחצים. ב-OECD הכניסו את המסמך של יידוע זכויות החשוד כנוהל חובה. אנחנו יותר טובים מהם? אם הם מחייבים ליידע אז מה הבעיה שגם אנחנו נעשה זאת? אנשים מגיעים פעם ראשונה לחקירה, שזה מעמד מבהיל, והם לא זוכרים אפילו איך קוראים להם. תוך דקה הם גם לא יזכרו מה הזכויות שהקריאו להם. מה הבעיה לתת להם עותק?"

אהרונוביץ', שהבין שהרוב בוועדה נוטה לתמוך בהצעה, ביקש להמתין שבוע ימים כדי לראות אם ההצעה הממשלתית תגיע לדיון בוועדה. הפשרה שאושרה על ידי השרים קבעה כי אם ההצעה הממשלתית לא תוגש בתוך כשבוע, השרים יצביעו על הצעת החוק של ח"כ סטרוק.

פעם בשבוע מתכנס באחד מחדרי המשכן "בית המדרש בכנסת", ביזמתה של ח"כ רות קלדרון ('יש עתיד'). לאחרונה התארח באחד המפגשים גם בית המדרש לציונות של המכון לאסטרטגיה ציונית, למפגש מיוחד שעסק בשאלת היכולת והצורך לבקר את עצמנו. המפגש התקיים לרגל 26 שנים לחוק יסוד: מבקר המדינה. במסגרת האירוע נגעו הנוכחים בכתבים של לא מעט דמויות שעסקו בנושא הביקורת. חלק מאותם טקסטים הובאו ישירות מהתלמוד עצמו.

הנה מה שנכתב בתלמוד הבבלי, ערכין ט"ז ע"ב: "אמר רבי טרפון: תמה אני אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח. אם אמר לו 'טול קיסם מבין שינך', אמר לו 'טול קורה מבין עיניך'. אמר רבי אלעזר בן עזריה: תמה אני אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחה. אמר רבי עקיבא: תמהני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...