המשטרה נכשלה אבל אין חולי בארגון
המשטרה צריכה לבדוק את התנהלותה, אבל אין מדובר בכישלון מערכתי. גם העיכוב של המפכ"ל בחו"ל לא היה קריטי אבל פגע בתדמית
כרגיל באירועים כאלה, האצבע המאשימה מופנית למשטרה. מדוע עבר זמן רב כל-כך משעת הדיווח הראשון על החטיפה ועד העברת המידע לצה"ל? מדוע התעכב המפכ"ל שלושה ימים בניו-יורק עד שחזר ארצה?
לפני הדיון בשאלות האלה, יש להקדים ולומר: כל הגופים שהיו מעורבים בטיפול בחטיפה צריכים לעשות בדק בית. תרבות הפקת הלקחים, המקובלת ביחידות עילית בצה"ל, צריכה להיות נחלתם של כל הגופים המבצעיים, בין לאחר כישלון ובין לאחר הצלחה.
כחלק מאותו תהליך הפקת לקחים תצטרך המשטרה לשאול את עצמה, האם התנהלות הכוחות באירוע הזה הייתה כשורה? האם צריך לשנות נהלים?
יהיה גורל החטופים אשר יהיה (ואין בן אנוש שאיננו מתפלל לשובם בשלום), ברור כבר עכשיו שאירוע החטיפה מוגדר ככישלון. החטיפה לא נמנעה, הדיווח לצה"ל הגיע באיחור עצום, החטופים לא אותרו והמבצעים לא נלכדו.
יש לזכור כי משטרת מחוז ש"י פועלת בתנאים שונים מאלה של יתר המחוזות. כאן היא כפופה לריבון, לצה"ל. שמירת ביטחון הפנים מתחלקת ביהודה ושומרון בין המשטרה וצה"ל. הטיפול באכיפת החוק איינו נתון בידיה של "המשטרה הכחולה" לבדה, מה שמקשה ומסרבל את עצם הפעילות.
לצד זה יש לזכור את המציאות הביטחונית הקשה באזורי החיכוך ביהודה ושומרון. ממצאים שפורסמו לאחר החטיפה הראו כי יותר משני שלישים מן הפניות למוקד הביטחון באזור קריית ארבע היו פניות שווא. אין הכוונה, כמובן, להודעות כוזבות במכוון, אלא להודעות שגויות.
בתנאים אלה אפשר להבין – גם אם לא בהכרח להצדיק – את הטיפול בשיחת הטלפון המסתורית והקטועה שהגיעה למוקד החירום סמוך לאחר החטיפה, שבה לחש אלמוני "נחטפתי". אסור להקל
לכך יש להוסיף עוד דבר – השינוי בהפעלת המוקדים הטלפוניים, מרכזי השליטה המחוזיים. לפני כמה שנים הוקמו מרכזי השליטה, שתפקידם לרכז את הפניות למוקדי המשטרה בכל מחוז. הכוונה הייתה לייעל את הטיפול בפניות החירום למוקדי 100 של המשטרה. התוצאה לא בהכרח הייתה טובה. התברר לנו כי הפניית השיחות למוקדים המרוחקים יחסית ממקום האירוע לטיפולם של מוקדנים שאינם מכירים בהכרח את אזור ההתרחשות ואת אופיו, פוגעת ביעילות הטיפול.
בחוכמה שלאחר מעשה, אין ספק שאת טיפול המשטרה בשיחת הטלפון, יש להגדיר כישלון. כישלון איננו בהכרח סימפטום לחולי עמוק בארגון. הוא יכול להיות תקלה מקומית (שתוצאותיה הרות אסון) והוא יכול להיות עדות לנוהל פגום. זוהי תקלה המחייבת בדק בית שייעשה בארגון עצמו ולא סקילה ציבורית בכיכר העיר של המפכ"ל. אינני יודע אם יכול היה המפכ"ל להקדים את שובו, אבל העיכוב בארה"ב לא פגע בחיפושים אחרי החטופים. תדמיתית, תקשורתית זה היה מעשה נכון ומתבקש, אבל אסור לתאר אותו ככישלון מבצעי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם