גן לאומי בית גוברין הוכרז כאתר מורשת עולמית
ההכרזה מכניסה את האתר הלאומי ברשימה העולמית היוקרתית של האתרים הנבחרים והחשובים בעולם וממצבת את ישראל כגשר בין תרבויות עתיקות תוך חיבור ייחודי של העבר להווה
משמעות ההכרזה היא הכללתו של גן לאומי "בית גוברין- מערות מרשה" ברשימה העולמית היוקרתית של האתרים הנבחרים והחשובים ביותר בעולם. הכרזה זו ממצבת את ישראל כגשר בין תרבויות עתיקות וכמוקד חשוב לשימור המורשת העולמית, תוך חיבור ייחודי של העבר להווה. משמעות ההכרזה היא הגדלה משמעותית של מספר המבקרים באתר, פרסומו במדיה העולמית, טיפוחו ושמירתו מפגעי האדם והטבע.
המערות מייצגות את "ארץ אלף המערות" בשפלת יהודה הפזורות על שטח של כ-100 קמ"ר, ואשר כולן מעשה ידי אדם. ההכרזה היא על השטח של הגן הלאומי מרשה ובית גוברין שגודלו כ-5 קמ"ר, והן מאפיינות את הסוגים השונים והרבים של כל המערות בשפלה.
מספר המערות בשטח שהוכרז הוא קרוב ל-500 וחלקן הגדול הן מערכות בעלות עשרות חדרים. הסוגים השונים של המערות הם: מחצבות אבן, בורות מים, בארות, בתי בד, קבורה, פולחן, קולומבריום (שובך יונים), אורוות סוסים, פולחן, אחסון, מרחץ, נקבות מים, מערכות מסתור ועוד. ראוי לציין כי בשונה ממקומות אחרים בעולם, המערות לא שימשו למגורים בשל סיבות בריאותיות.
המערות הראשונות באזור נחצבו מתחת לתל מרשה במאה ה-9 לפנה"ס. תקופת השיא של השימוש במערות הייתה במאות 2-3 לפנה"ס. במאות הראשונות לספירה נחצבו מערות בית גוברין אשר המפורסמות שבהן, הן מערות הפעמונים הגדולות מהמאות ה-8-6 לספירה. השימוש האחרון בכמה מהמערות היה במאה ה-10, וכך למעשה זמן השימוש במערות משתרע על כ-2000 שנים.
לדברי ד"ר צביקה צוק, ארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים ברשות שמחים כי חוות הדעת המקצועית להכריז על מערות מרשה ובית גוברין כאתר מורשת עולמית אומצה ע"י ועדת המורשת העולמית של אונסקו. העבודה הרבה שהושקעה בהכנת התיק על ידי גורמים
זהו האתר השמיני המוכרז בישראל המצטרף לרשימת האתרים שהוכרזו עד כה והם: גן לאומי מצדה, עכו, העיר הלבנה של תל אביב, דרך הבשמים, התלים המקראיים, הגנים הבהאים ושמורת טבע נחל מערות.
מועמדות האתר הוגשה על-ידי רשות הטבע והגנים באמצעות הוועד הישראלי ל"אונסקו" של משרד החינוך ובאמצעות משרד החוץ. גופים נוספים שסייעו בהגשת המועמדות: המועצות האזוריות יואב ולכיש, החברה הממשלתית לתיירות, המוסדות הארכיאולוגיים אוניברסיטת בר אילן, סמינרים ארכיאולוגיים, רשות העתיקות והמרכז לחקר מערות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם