נא להכיר: האיש האובייקטיבי
הוא מתנגד לכיבוש לא מבחינה רגשית אלא בגלל החוק הבינלאומי. הוא חשב להצטרף לפתח' בעקבות רגשותיו אבל בסוף העלה פוסט זועם לבלוג שלו במקום
כשהילד שלו חוזר הביתה בוכה בטענה שמישהו הרביץ לו, הוא יודע שאסור לו לתפוס צד, והרי אובייקטיבית אפשר שהילד משקר. מה זאת אומרת אפשר, אפילו סביר שכך. הפושטק הקטן (הוא עוד משתמש במילה הזו. ככה זה, הוא מתקרב לגיל העמידה, האובייקטיבי שלנו). איפה היינו? אה כן, הפושטק הקטן. הוא עוד ילמד מה זה לשקר ככה, ועוד להרביץ לאחרים! מה הוא בוכה? שיבכה עוד!
כרזה שפירסמו פעילי שמאל בפייסבוק צילום מסך
האובייקטיבי באמת אוהב לכתוב. מכתבים להארץ, סטטוסים זועמים בפייסבוק, פוסטים נוקבים בבלוג שלו. הוא מראה בהם בקלות איך מבחינה אובייקטיבית כל הזעם הפשיסטי וההתלהבות הפטריוטית הזו הם דבר מגוחך מבחינה לוגית. תמיד הפשיסטים מדברים על "טרור" שעושה חמאס, אבל שוכחים שגם אצלנו יש עשבים שוטים, טרוריסטים של ממש, שמנקבים צמיגים ועושים עוד דברים איומים, הוא לא זוכר בדיוק מה, אבל יש לו על זה פוסט ממש שנון בבלוג.
חוץ מזה גם המחתרות שלנו הם כמו ארגוני הטרור שלהם, וגם לנו היו ראשי ממשלות טרוריסטים, שלא לומר רוצחים. בכלל, הוא חזק מאוד באנלוגיות, האובייקטיבי. ארגוני הטרור הפלסטינים הם כמו המחתרות, הכיבוש הישראלי הוא כמו האפרטהייד בדרום אפריקה, או כמו משטר העבדות בצפון אמריקה, או כמו השלטון הנאצי בשנות השלושים, או כמו רפובליקת ויימאר בשנות העשרים.
האובייקטיבי מאוד אוהב את החוק הבינלאומי. ממנו הוא לומד מה לגיטימי ומה לא, או בעצם עם מה אפשר להיות סבבה לגמרי. נגיד אם הורגים חייל, זה לגיטימי. לגבי מתנחל הוא עוד מתלבט, אבל בכל זאת הוא הרי שליח של הכיבוש האנטי-אובייקטיבי ומה הוא בכלל עשה שם מלכתחילה. בכל מקרה הוא מלא סימפתיה למבצעים, שהם הרי אנשים תמימים שאולצו לפעול נגד הכיבוש האכזר, שהרג את בני משפחתם או את בני עמם. האיש האובייקטיבי הוא אובייקטיבי לגמרי, ללא משוא פנים. הוא קוסמופוליטי ומתעב לאומיות ופטריוטיזם, אבל עדיין יש לו רגשות כלפי העם שלו. בעיקר רגשות בוז ותיעוב. הוא גם סולד מכל הדתות במידה שווה, אבל את הדת של העם שלו הוא שונא במיוחד. משהו בגנים, כנראה.
האובייקטיבי יודע ששני הצדדים אשמים, אבל הצד של העם שלו אשם יותר. שני הצדדים טועים, אבל העם שלו טועה יותר. בשני הצדדים יש קיצונים, אבל הקיצונים שלו קיצונים יותר. קשים חייו של האובייקטיבי. כל הזמן הוא מואשם בבגידה, בצביעות ובחוסר נאמנות. למען האמת בדיוק היום הבליח בו הרהור, שמא האובייקטיביות שלו היא בעוכריו. אולי ראוי בכל זאת לנקוט צד ולקום ולעשות מעשה. אבל בסוף הוא החליט שלא זהו ייעודו, זנח את המחשבות להצטרף לפת"ח, והתיישב לכתוב עוד פוסט עוקצני ונוקב, באובייקטיביות רבה וללא משוא פנים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם