"משרד החינוך מפלה חרדים וערבים בקייטנות"
בתלונה למבקר המדינה נטען כי קייטנות הקיץ של משרד החינוך מתקיימות רק בבתי ספר מהחינוך הממלכתי הרשמי; משרד החינוך: "אין אפליה כל בי"ס מוזמן בכל עת להצטרף לחינוך הציבורי"
לעוד חדשות היכנסו לעמוד החדשות של nrg
על פי החלטת משרד החינוך שבראשה השר שי פירון, קייטנות הקיץ שיופעלו על ידו במסגרת התכנית "בתי הספר של החופש הגדול - קיץ של ידידות", יתקיימו רק בבתי הספר מזרם החינוך הממלכתי הרשמי, אילו בתי ספר מהחינוך המוכר שאינו רשמי אינם זכאים להשתתף בתוכנית. ההחלטה, הנשענת על התפיסה כי יש צורך לחזק את החינוך הרשמי בישראל, פוגעת בעיקר בחרדים ובערבים שהן האוכלוסיות המשמעותיות ביותר בקרב החינוך המוכר שאינו רשמי.
ח"כ דוד אזולאי מש"ס מגיש התלונה, טען כי פנה בנימוס לשר החינוך, אך האחרון לטענתו כלל לא טרח להחזיר תשובה. "שי פירון התפאר ברפורמות למען שוויון, אך כל-כולן אפליה בוטה ומכוערת". הוסיף אזולאי. "ילד בחינוך הממלכתי יזכה לקייטנה חינם, ושכנו שבחר בחינוך החרדי – לא יזכה לכך. פניתי ליועץ המשפטי לממשלה וביקשתי התייחסותו לכך, אך כנראה שילדים חרדים אינם חשובים בעיניו, ובכך הוא שותף-עבירה של השר פירון".
''מעשה נקמנות''. שי פירון
צילום: מירי צחי
יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) טען נגד השר פירון כי הוא "אלוף בהרחבת פערים חברתיים", ואף נזף בנציגי מרכז השלטון המקומי על כך שלא התנגדו לאפליה. "מחר השלטון המקומי ירצה את עזרתנו כחברי-כנסת במענקי איזון וכדומה – ואז הוא יקבל את התשובה, נתחשבן אתו על שתיקתו-זאת", ציין. כהן דרש לקבל לידיו את ההסכם שנחתם בין המשרד לבין הקרן לידידות שלוקחת חלק במימון קייטנות אלו, כמו גם את פירוט תהליך האישור הממשלתי למענק כספי זה. לביקורת הצטרפו גם חברי כנסת ערביים ובניהם ח"כ חנין זועבי (בל"ד) שקבלה על אפליית מוסדות חינוך ערביים רבים מהתכנית, בגלל שאינם בחינוך הרשמי. "מדובר במעשה נקמנות. לא פותרים בכפיה, בירוקרטיה או בשרירות, עקרונות של זהות".
עאוני בטחיש, מנהל בי"ס אלמוח'לס בנצרת אמר כי כ-56% מתלמידי נצרת וכ-70% מתלמידי חיפה הערביים, לומדים במוסדות החינוך מוכר-שאינו-רשמי, כי המדינה פשוט לא הציעה להם מוסדות מתאימים. "על פי החוק, במקום שהמדינה איננה יכולה להציע חינוך חינם, עליה לסבסד את החינוך הפרטי. בניגוד לטענות השר המוכר שאינו רשמי איננו מקשה אחד, יש בו חינוך כנסייתי, חינוך חרדי, ואפילו בי"ס הריאלי בחיפה", הדגיש.
נציג מרכז השלטון המקומי, פיני קבלו, השיב לדברים ואמר כי "ראשי הרשויות מיישמים מדיניות המחליטים. העליתי את הבעייתיות של המהלך, והצגתי זאת בפני השר – אך הוא התעקש. לדעתי אפשר עדיין לתקן זאת".
יהודית קדש, מנהלת האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך מסרה בתגובה כי בתכנית החדשה כלולים 250 רשויות בהם בי"ס ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים, 16 בתי-ספר בחינוך החרדי, וכן מוסדות חינוך ערבי דרוזי וצ'רקסי. "אין מדובר באפליה, כי יש פה נציגות לכל המגזרים.
דורית מורג, היועצת המשפטית של משרד החינוך טענה כי מאז ומעולם הועדף החינוך הציבורי, כולל בגיבוי פסקי בית המשפט העליון. לדבריה, חלק מפסקי-דין אלו אפילו חייבו את המדינה להעדיף את החינוך הרשמי. "לשר יש סמכות לתת עדיפות לחינוך הציבורי מכוח סעיף 11 בחוק חינוך ממלכתי, בה נקבע כי השר מוסמך לקבוע תקציבים ונהלים, ומכוח זאת ניתן להחליט גם על אפס תיקצוב. בכל מקרה, מדובר על תכנית תוספת בלתי-פורמלית, ולכן חוק יסודות-התקציב לא חל עליה", טענה. לדברים אלו הצטרפה גם אורית קורן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שאמרה כי התכנית איננה חלק מתכנית הלימודים הפורמלית, והעדפת החינוך הציבורי לגיטימית הן בחוק והן בפסיקות בתי המשפט.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם