החלום ושברו: סין כבר אינה החלום האמריקני

מה שהיה פעם מכרה זהב נוח עבור חברות זרות הופך יותר ויותר לשוק רב מהמורות שמציב אתגרים לא פשוטים לחברות אמריקניות

יומן
סימון דנייר, וושינגטון פוסט | 11/7/2014 15:47 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תור הזהב חלף: סין היא הכלכלה הגדולה בעלת הצמיחה המהירה ביותר בעולם, וככזו היא נדמתה כמקום שמציע הזדמנות אינסופית לחברות זרות. המדינה שרחובותיה היו מלאים באנשים בחליפות-מאו הפכה למקום שבו מעמד בינוני עירוני גדל והולך הצמא לסחורות מערביות. רשת אמריקנית אחת – גאפ – צפויה לשלש את מכירותיה בסין בשלוש השנים הקרובות.

• לכל מה שמעניין, כנסו לדף הפייסבוק של nrg

אך בפני החברות הזרות בסין נערמות לאחרונה בעיות שונות, שגורמות למנהלים רבים לתהות אם ייתכן שהזמנים הטובים חלפו לבלי שוב.

שולי הרווח של חברות אמריקניות הפועלות בסין הצטמקו לאחרונה. הזינוק המהיר בצמיחה הסינית הואט, התחרות עם חברות סיניות החריפה, ועלות העבודה בסין עלתה. מנהלים רבים אומרים שהם חשים שהמגרש מוטה על ידי הממשלה לטובת החברות המקומיות או מתלוננים על חוקים המונעים ממשקיעים זרים להיות שותפים במגזרים שלמים של הכלכלה הסינית. במקביל, זיהום האוויר החמור בערי סין מקשה על גיוס עובדים מארצות המערב.
 
צילום: AFP
התחרות עם חברות סיניות החריפה. עובדים במפעל סיני צילום: AFP

ואכן, במה שעשוי להיות ביטוי להתפוגגות הקסם הסיני, ההשקעה האמריקנית בכלכלה האדירה הזו הצטמקה ב-9.3 אחוזים בחמשת החודשים הראשונים של 2014, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אמנם אין אלה מספרים דרמטיים, אך גם ההשקעה האירופית הצטמצמה בתקופה זו – ואפילו בשיעורים גבוהים יותר. "ייתכן שתור הזהב של חברות רב-לאומיות בסין חלף", אומר דונקן קלארק, יו"ר חברת ייעוץ ההשקעות BDA.

כמובן, יש עדיין הזדמנויות מפתות – החל מן התעשייה המבוססת של מכירת מטוסים ועד לשותפויות החדשות בתעשיית הסרטים, כמו גם במוצרי צריכה ובשירותים פיננסיים. אבל רווח באחוזים דו-ספרתיים קשה להשיג היום הרבה יותר מאשר לפני עשרים שנה. השוק הסיני הוא שוק מתבגר שמתמודד עם שורה של אתגרים, שרבים מהם קשורים למודל הכלכלי המונהג על ידי הממשל, שבראשו מפלגה קומוניסטית.

"מה שהשתנה הוא שהכסף הקל, ההזדמנויות הפשוטות, הפירות שאפשר לקטוף בהושטת יד כבר אינם", אומר כריסטיאן לאנדבלאד, פרופסור לכלכלה בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת צפון קרוליינה. "התוצאה היא שאותן בעיות שבעצם היו ברקע כל הזמן החלו להיות מורגשות יותר. ההזדמנויות הופכות מורכבות יותר מכפי שהיו בעבר".

ויש גם שינוי באופן שבו מתייחסים למשקיעים זרים. בעבר, מציינים אנשי עסקים, הסינים התייחסו למנכ"לים של חברות זרות כמעט כמו לראשי מדינה: הם הצמידו להם משלחות רשמיות, דאגו להפגיש אותם עם הנשיא, והבטיחו להם הטבות מס כדי שיקימו מפעלים. כיום, מנכ"לים זרים עלולים להיות מוקעים על ידי התקשורת המקומית או הרגולטורים בטענות של הונאת הלקוחות הסינים, באותה עוצמה שבה הם עשויים להתקבל בברכה על ידי מנהיגים מובילים.

"למשקיעים זרים יש הזדמנויות בסין אם הם עושים משהו שסין זקוקה לו או שסין אינה יכולה לעשות בעצמה", אומר ג'יימס מקגרגור, מנכ"ל חטיבת סין וסביבותיה בחברת הייעוץ APCO. מקגרגור טוען שהסביבה הופכת קשה יותר עבור חברות זרות, בשל התחזקות החברות הסיניות. "יש פחות ופחות דברים שסין אינה יכולה לייצר בעצמה ופחות דברים שסין זקוקה להם".

בשנות ה-80 וה-90 נהרו יצרנים אמריקנים לסין כדי לנצל את השכר הנמוך מחד גיסא ואת השוק האדיר שנוצר שם מאידך גיסא. בשנות האלפיים, עם הצטרפותה לארגון הסחר העולמי, סין הורידה מִסי הגנה והקלה את מכסות הייבוא על אלפי סוגי סחורות, ממכוניות ועד למשקאות ולטקסטיל. בין 2004 ל-2013 גדל הייצוא האמריקני לסין ב-255 אחוזים.

תפור במידה הסינית

הגידול בשוק הסיני היה מדהים. במשך 30 השנים האחרונות, כ-300 מיליון בני אדם העפילו אל המעמד הבינוני הסיני, והארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי מעריך שעד שנת 2026, יצטרפו אליהם 200 מיליון נוספים.

כוח משיכה נוסף של השוק הזה הוא הממשלה הדוחפת את האזרחים הסינים לצרוך יותר. כך, הצמיחה תלויה פחות בייצוא ובהשקעה ממשלתית בתשתיות – כמו כבישים ותחנות כוח – ויותר בהוצאה של משקי הבית ובכוחות השוק.
 

צילום: AFP
הכלכלה הגדולה בעלת הצמיחה המהירה ביותר בעולם. צילום: AFP

אבל החברות הזרות נעשות מתוסכלות מכך שאינן יכולות לנצל רבות מן ההזדמנויות הטובות ביותר. רגולציה הדוקה אוסרת או מגבילה מאוד השקעות זרות בחלקים רבים של המשק הסיני, במיוחד בתחומים שבהן פועלות חברות-ענק מקומיות בבעלות ממשלתית. החברות המקומיות הגדולות שולטות, למשל, בתקשורת, בבנקאות, בנפט ובספנות, בעזרת סובסידיות ממשלתיות, אשראי ממשלתי זול ולא פעם גם אישור אוטומטי של הרגולטור.

הרכש הממשלתי, שוק שמוערך ב-1.3 טריליון (!) דולר, חסום במידה רבה בפני עסקים זרים, והתקנים התעשייתיים תפורים, לעתים קרובות, לפי מידת החברות המקומיות. מועצת העסקים סין–ארצות-הברית מסבירה שסין מגבילה השקעות ביותר ממאה תחומי פעילות עסקית, ובכלל אלה חקלאות, תעשיות פטרוכימיות ושירותי בריאות. ארצות הברית, לעומת זאת, מגבילה השקעות רק בחמישה תחומים, ומטילה מגבלות – קטנות, בדרך כלל – על השקעות סיניות ב-24 תחומים נוספים.

גם כתוצאה ממדיניות זו, ההשקעה הסינית בארצות הברית – המוערכת כיום בכ-14 מיליארד דולר – גדולה כעת מן ההשקעה של האמריקנים בסין. בתחומים רבים, חברות זרות יכולות לפעול בסין רק אם הן יוצרות מיזם משותף עם חברות מקומיות. חלק מהשותפויות הללו עולות יפה, אך לדברי אנשי עסקים, שותפויות רבות נכשלות.

חברת הציוד הכבד האמריקנית קטרפילר למדה זאת בדרך הקשה. ב-2012 רכשה החברה חברת-בת סינית תמורת 677 מיליון דולר, בעסקה שנחשבה מובילה בתחום העסקות הבילטרליות. אך החברה האמריקנית התאכזבה כשגילתה מאוחר יותר שהספרים של החברה הסינית עברו 'מתיחת פנים', דבר שאילץ את קטרפילר למחוק כ-86 אחוזים מערכה של העסקה.

סקרים שעשו מועצת העסקים סין–ארצות-הברית ולשכת המסחר האמריקנית בסין מלמדים שסין עודנה אחת משלושת יעדי ההשקעה הראשונים של חבריהן, אך היא כבר איבדה את המעמד הבלתי מעורער של מספר אחת.

לשכת המסחר האירופית המאוחדת בסין הגדירה את תוצאות הסקר שערכה בין חבריה: "מציאות חדשה ומפכחת".

חיים בסוף העולם

בשנה שעברה, נשיא סין, שי ג'ינפינג, הבטיח רפורמות מרחיקות לכת להרחבת תפקידם של כוחות השוק באיגום משאבים על חשבון המעורבות הממשלתית. אך לשכות המסחר מעידות שההצהרות הביאו בעקבותיהן רק שינויים מעטים. "יש אי-ודאות לגבי המדיניות הכלכלית, ועל סין להיות מודעת לכך", אומר ג'ון פריסבי, נשיא מועצת העסקים סין–ארצות-הברית.

מנהיגים עסקיים דוחקים בממשל אובמה לקדם בנחישות רבה יותר את הסכם ההשקעות הבילטרלי הנדון, מזה זמן, עם ממשלת בייג'ינג. לדבריהם, הדבר יועיל להסיר רבים מן המכשולים המוצבים כעת בפני השקעות אמריקניות בסין, ועשוי להיות מנוף שינוי משמעותי, כפי שהיה ההסכם של סין עם איגוד הסחר העולמי.
 

אתר גוגל
סוכנת של הממשלה האמריקאית. גוגל אתר גוגל

התחום שבו ניכרות הבעיות של החברות האמריקניות יותר מכול הוא תחום טכנולוגיות המידע. ההכנסות של חברות כמו 'סיסקו', IBM ו'אורקל' חטפו מכה קשה בשנה שעברה, בעקבות הגילויים של איש הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי (NSA) אדוארד סנודן על הריגול האמריקני האינטנסיבי אחר ממשלות זרות.

בעקבות הגילויים האיצה סין תוכניות שהכינה, לעבור מספקי טכנולוגיות מידע זרים לספקים מקומיים שאפשר לבטוח בהם יותר. הקשיים של החברות האמריקניות רק התעצמו כאשר משרד המשפטים האמריקני האשים בחודש מאי חמישה קציני צבא סינים בריגול סייבר.

זמן קצר אחר כך, אסרה סין את השימוש במערכת ההפעלה Windows 8 בכל מחשבי הממשלה. התקשורת הממלכתית בסין גם מיתגה את גוגל, פייסבוק, אפל ויאהו כ"סוכנים" של ממשלת ארצות הברית וכמי שראויים לעונש על מה שהם כינו גילוי סודות מדינה של סין.

כמחצית מאנשי העסקים שנסקרו על ידי לשכת המסחר האמריקנית בסין אמרו שהם סבורים שחברות זרות זוכות ליחס נוקשה
במהלכים ממשלתיים שנועדו להילחם בשחיתות או בקרטלים, בשעה שחברות מקומיות בעלות קשרים למערכת הפוליטית נהנות מיחס סלחני יותר.

זיהום האוויר החמור הוא בעיה נוספת עבור העסקים הזרים, שכן הוא דוחק משפחות רבות של מנהלים אל מחוץ לבייג'ינג, וגורם לרבים אחרים להימנע מלקחת על עצמם תפקידים בעיר.

מקגרגור, איש APCO, חי כבר 25 שנה בבייג'ינג וגידל בה את ילדיו, אך הוא עומד לעזוב את העיר ולתור אחר אוויר נקי יותר. "תמיד היה כאן זיהום אוויר", הוא אומר, "אך בשנים האחרונות ישנם ימים שבהם אתה חש כאילו אתה חי בסוף העולם". עם זאת, מקגרגור אינו מפנה גב לסין, אלא רק עובר לשנחאי.

"רוב החברות הזרות יודעות שלא קל כיום לעשות כאן עסקים", הוא אומר, "אך זהו שוק בצמיחה, והן חייבות להיות כאן. איני חושב שחברות זרות אומרות 'נהדר! אני פותח משרד בסין'; הן פשוט חייבות להיות כאן, אז הן מחייכות ומוכנות לשאת זאת".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''חדשות חוץ''

פייסבוק