
יעדי המבצע הקרקעי: איך ומתי זה ייגמר
פרשנות: הכדור נמצא בידיים של חמאס, הוא יחליט אם להתנהל לכיוון הפסקת אש או לגרום להפעלת שלבים נוספים בפעולה הנרחבת ברצועה

כניסת הכוחות לרצועת עזה (צילום: דו"צ) מערכת IsraelDefense
במקביל ללחימה בעזה, צפוי כי החמאס ינסה להגביר את ירי הרקטות לעבר השטח הישראלי במהלך סוף השבוע המהלך הקרקעי, שצה"ל יצא אליו אתמול, היה על הפרק כבר מהיום הראשון של מבצע "צוק איתן". למעשה, פיקוד הדרום המליץ על ביצוע מהלך קרקעי מוגבל שיטפל במנהרות התקיפה שמתחילות בתוך רצועת עזה ויוצאות בצד הישראלי של הגדר. אורך כל מנהרה הוא 2-3 ק"מ.
לפי הערכת הפיקוד, הדרך היחידה להתמודד עם איום המנהרות היא לתפוס שטח בצד הפלסטיני, ואז להרוס את המנהרות בפעולה שיטתית שיכולה להימשך כשבוע-שבועיים. הקבינט נמנע מכל פעולה קרקעית עד כה, ואף הסכים לשתי יוזמות להפסקת אש, משתי סיבות עיקריות: קבלת לגיטימציה בינלאומית למהלך קרקעי ישראל וחיזוק מצרים כמדינה מרכזית בציר המתון החדש המתגבש במזרח התיכון.
במידה רבה, החמאס גרר את צה"ל בסופו של דבר למהלך הקרקעי, בגלל חוסר ההצלחה שלו לגרום לפגעים רבים בצד הישראלי בעשרות הימים הראשונים של "צוק איתן", באמצעות ירי הרקטות לישראל וההפתעות שהכין, כולל חדירת לוחמים דרך מנהרות קרקעיות או דרך הים. צה"ל ניצל את עשרת הימים עד למהלך הקרקעי כדי לרכז בעזה את כל הכוחות הסדירים ולערוך הכנות אחרונות למבצע קרקעי, במידה שייצא אל הפועל המהלך הקרקעי של צה"ל החל בהרעשה ארטילרית ואווירית. אין מדובר בהפרדה בין מאמץ האש למאמץ התמרון כפי שהיה מקובל בלחימה בעבר, אלא בשילוב כוחות: במקביל למהלך האווירית, נמשכות התקיפות מהאוויר ומהים, והן אף הועצמו.
האויב המצפה לצה"ל ברצועת עזה הוא בראשונה שש חטיבות חמאס, הפרוסות מצפון לדרום. כל חטיבה מצוידת בטילים נגד טנקים, ברקטות, ומתבססת על מערכי הגנה תת קרקעיים. לפי ניתוח ראשוני של המערכה, החמאס עדיין לא יוצא לקרב חזיתי נגד צה"ל אלא נשאר חפור במערכים שלו, מחשש שיותקף על ידי חיל האוויר "אם ירים את הראש". הוא כנראה יישאר ברובו "בחפירות". עם זאת, ככל שיחלוף הזמן ילמד החמאס את פריסת כוחות צה"ל, וינסה למצוא בה נקודות תורפה, ולבצע פשיטות וירי נגד טנקים, בהתאם לתפיסת הגרילה.
אש דו"צ
קצת פרופורציה: אף שהחמאס גרר את צה"ל לפעולה בתוך שטח עזה, נהנה צה"ל מעדיפות מוחלטת באיכות כוח האדם ובטכנולוגיה, בנוסף לעליונות אווירית ומודיעינית, ולטכנולוגיה מתקדמת המאפשרת שילוב בין כלל מרכיבי הכוח. אחד האיומים הקשים ביותר על צה"ל בשלב הזה של הלחימה הוא ירי כוחותינו על כוחותינו. ככל הנראה, למרות ניסיונות רבים למנוע אי הבנה בין כוחות הפועלים באותו תא שטח, ההרוג הראשון בפעולה הקרקעית היה מאש ידידותית. במקביל להתבססות בשטח, צריך צה"ל לנסות להימנע מפגיעה רבה באזרחים פלסטינים, במהלך הסיוע האווירי הקרוב שניתן לכוחות, כפי שקרה במבצע "עופרת יצוקה" והוביל לימים בדו"ח גולדסטון.
במקביל לטיפול במנהרות יתקוף צה"ל בימים הקרובים מתקנים הקשורים למערכי שיגור הרקטות של החמאס, ויעדים רבים נוספים. שם המשחק הוא סבלנות, אבל הזמן לא פועל בהכרח לטובת הצד החזק, ישראל. כפי שהוכח בעשרת הימים הראשונים ש"צוק איתן", הכדור נמצא בידיים של החמאס: הוא יחליט האם להתנהל לכיוון הפסקת אש, או לגרום הפעלת שלבים נוספים בפעולה הקרקעית של צה"ל.
השלבים הבאים יכולים להיות מהלך מקיף נגד תשתיות החמאס בעומק הערים הפלסטיניות, כולל העיר עזה עצמה, כמו שצה"ל נכנס למעוזי החמאס בערי יהודה ושומרון במהלך מבצע "חומת מגן" בעשור שעבר. גיוס של 18 אלף אנשי מילואים נוספים, שאושר ביום חמישי, נועד להכין כוחות לקראת הרחבה אפשרית של הפעולה הקרקעית בהמשך. אם בסופו של דבר צה"ל ייגרר למהלך רחב שיכלול יעד של "מיטוט שלטון החמאס", זה יהיה בניגוד לאינטרסים של ישראל: היעד שהוגדר ל"צוק איתן" מלכתחילה היה החלשת החמאס אבל שימור שלטונו, באופן שיוכל לכפות הפסקת אש ארוכת טווח ככל האפשר על הארגונים בעזה שמכונים "סוררים".
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg