הותרו לפרסום שמותיהם של חמישה מלוחמי גולני שנהרגו ברצועה
בצה“ל התירו לפרסום את שמותיהם של חמישה מקציני וחיילי צה"ל שנהרגו ביממה האחרונה: רס“ן צפריר בר אור, סרן צבי קפלן, סמל גלעד יעקבי, סמל עוז מנדלוביץ‘ וסמ“ר ניסים שון כרמלי
כוחות צנחנים פועלים ברצועת עזה, היום -
משעות הבוקר ועד לשעה זו נפצעו 5 חיילי צה"ל באורח קשה, 13 חיילים נפצעו באורח בינוני ו-35 חיילים נוספים נפצעו באורח קל במהלך פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה.
קצין צה"ל רב-סרן צפריר בר-אור, מפקד בחטיבת גולני, בן 32 מחולון. הלוויתו תיערך מחר בשעה 13:00 בחלקה הצבאית של בית העלמין בחולון. קצין צה"ל סרן צבי קפלן, מפקד בחטיבת גולני, בן 28 ממירב. הלוויתו תיערך מחר בשעה 11:00 בבית העלמין הצבאי בחיפה. דובר צה"ל מעביר את בקשת המשפחה להימנע מסיקור תקשורתי של הלוויה.
חייל צה"ל סמל גלעד יעקבי, לוחם בחטיבת גולני, בן 21 מקרית אונו. הלוויתו תיערך מחר בשעה 10:00 בבית העלמין קרית שאול בתל-אביב. דובר צה"ל מעביר את בקשת המשפחה להימנע מסיקור תקשורתי של הלוויה. סמל יעקבי יועלה לדרגת סמל-ראשון. חייל צה"ל סמל עוז מנדלוביץ', לוחם בחטיבת גולני, בן 21 מעצמון. הלוויתו תיערך מחר בשעה 18:00 בבית העלמין במשגב. סמל מנדלוביץ' יועלה לדרגת סמל-ראשון.
חייל צה"ל ניסים שון כרמלי, לוחם בחטיבת גולני, בן 21 מרעננה. סמל כרמלי יועלה לדרגת סמל-ראשון.
עוז (עוזי) מנדלוביץ (21) ז"ל היה אמור להשתחרר בחודש מרץ הקרוב, ורק בימים האחרונים קיבל את דרגת הסמל ראשון (סמ"ר). בביתו שביישוב עצמון הסתגרו היום בני משפחתו בניסיון להתמודד עם האסון. הוריו הם עופר, מורה לידיעת הארץ, מדריך טיולים ובעל חברת הפקות, ואסנת, מנהלת חשבונות. הוא היה אחיהם הגדול של בת (16) ורועי (13).
עופר אביו, ששירת גם הוא בחטיבת "גולני" בתפקיד מפקד פלוגה, סיפר היום כי תחושותיו ניבאו לו על הסוף הרע ומר: "הייתה לי תחושה לא טובה. ביום ראשון שעבר עליתי על רכבת לאשקלון, ומשם ירדתי בטרמפים לנתיבות. משם התחלתי לסרוק את השטח, עד שמצאתי את הפלוגה שלו. עוזי חייך חיוך נבוך והתחבקנו. היינו שעה ביחד. לפני שהלכתי אמרתי לו, 'בוא נצלם אותך עם החבר'ה שלך', ואז התחרטתי ואמרתי: 'עזוב, זה יביא נאחס'. הוא ענה לי: 'רגע, אבל צילמת כבר אותי'. בחיבוק האחרון אמרתי לו 'שלום'. אחרי כמה שניות תפסתי את עצמי וקראתי לו שוב. חיבקתי אותו שוב ואמרתי לו הפעם: 'להתראות'. זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו".
עופר הוסיף כי הוא עשה את מסע הכומתה לצד עוז, ואף העניק לו את הכומתה החומה שהוא עצמו לבש בשירותו הצבאי. "עוזי היה ילד מקסים, מדהים וחזק. הפעם האחרונה שדיברתי איתו הייתה ביום רביעי האחרון". אמו אסנת ציינה: "אני לא מעכלת שזאת הייתה השיחה האחרונה שלנו".
רס"ן צפריר בר-אור (32), סגן מפקד גדוד הסיור בחטיבת "גולני", גדל בעכו. הוא בן לשרונה ואריה ואח לדנה. בדיוק לפני חודש חגג שנתיים לנישואיו לסיון, ולשניים בן בשם ליאן.
עם התפשטות הבשורה על מותו של בר-אור, אבל ירד על העיר עכו. האם שרונה עובדת בעירייה, ולמשפחה מכרים רבים. "הם משפחה חמה מלוכדת ואוהבת, אנשים טובים באמצע הדרך, שנפל על כולנו אסון", מספרת בילי, חברת משפחה קרובה שהייתה הגננת של צפריר. "הייתי הגננת שלו, ואני מלווה אותו מאז ועד היום. הוא היה החבר הכי טוב של הבת שלי. הם הלכו ביחד מגן חובה עד לצבא. הוא ילד שכל הזמן חייך, והדבר שהכי אפיין אותו זה החיוך הבלתי נגמר שלו והאופטימיות שלו. צפריר זה מלח הארץ, בחור מלא אור וחיוך, אהבת מולדת ואהבת האדם. אני לא מצליחה לעכל את הידיעה שאין צפריר. קרן אחת של השמש כבתה היום ,העולם מקום פחות טוב".
חבריו הקרובים של בר-אור מלווים אותו מילדות, והוא עצמו הקפיד לשמור על קשר עם בית הספר שבו למד, תיכון "דרסקי". כאשר כיהן כמפקד פלוגה בסיירת "עורב", שממוקמת בבסיס צבאי באזור עיר ילדותו, הוא הגיע במשך שלוש שנים ברציפות להרצות בפני התלמידים יחד עם פקודיו. "מדי שנה הוא הגיע כדי לחנך את הדור הצעיר לשירות משמעותי עם נתינה", מספר שמיל לוי, מנהל בית הספר, "הוא דיבר עם התלמידים על ערכים ועודד אותם לשירות קרבי בצה"ל. בעיניי הוא היה אדם צנוע עם כריזמה שקטה, אדם שאנשים הולכים אחריו ללא הרבה רעש וצלצולים אלא מתוך מקום של רכישת כבוד לאדם, ומתוך כך שהוא רואה אנשים בגובה העיניים ורואה אותם כאנשי מקצוע. הוא ראה בעכו מקור לגאווה, ואמר שבשבילו זו השלמת מעגל להגיע לבית הספר כקצין ולחנך את התלמידים לאהבת הארץ".
גלעד יעקובי (21) נהרג ביחד עם חבריו לכוח מחטיבת "גולני". הוא התגייס לצה"ל במרץ 2012, וחבריו, שמתכנסים כעת מתחת לבית הוריו בקריית-אונו, מספרים על חבר שאהב את הצבא.
שירה ידידתו סיפרה "הייתה לו מוטיבציה גדולה מאוד להיות בקרבי, והוא רצה לתרום מאוד. הוא עבר אימוני הכנה לקרבי בתיכון". היא הוסיפה ותיארה את תחושותיה: "הוא היה איתי מאז הגן. בשעה 17:00 התקשרה אליי חברה והודיעה לי שהוא נהרג. זה נורא ואיום".
צוות החירום בקיבוץ מירב שבגלבוע היה כבר ערוך ומוכן להודעה: סרן צביקה קפלן (28), מהתושבים הבולטים בקיבוץ, שהגיע עם רעייתו עדי ושני ילדיהם - אלקנה בן החמש ונדב בן השלוש - הספיקו להיצרב בלבבות של כולם. האסון חדר לכל בתי הקיבוץ הקטן בן 105 המשפחות.
"הם רק שנתיים פה, אבל השתלבו בצורה בלתי רגילה. עדי היא המזכירה של המשרד ומנהלת את האדמיניסטרציה של היישוב. יש לה מגע עם הרבה
בקיבוץ מירב סיפרו כי צביקה נולד וגדל בשכונת נווה-שאנן בחיפה. הוא למד בישיבה תיכונית "יבנה" בחיפה, ובהמשך למד במכינה הקדם-צבאית בעלי. קפלן התגייס לפלוגת הסיור של "גולני", ושירת במכלול תפקידי פיקוד, כאשר האחרון שבהם היה מפקד פלוגת הכשרות בגדוד הסיור של החטיבה.
בקרוב הוא עמד להתמנות למפקד הפלוגה המסייעת באחד הגדודים. בין לבין מונה צביקה לתפקיד קצין אגף המבצעים של גדוד הסיור, תפקיד שבמסגרתו מצא את מותו. לפני כשנה הוא סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון בבר-אילן, לימודי תואר משולב עם לימודי פיקוד.
אודי קורמן, חבר היישוב שליווה את קליטת בני משפחת קפלן, סיפר: "עם ישראל איבד היום קצין פטריוט, איש עקרונות, אוהב הארץ ואדם מיוחד. אנו במירב כואבים את לכתו של הבטחה גדולה".
שון כרמלי, תושב ארה"ב, גדל בטקסס ועלה לארץ כחייל בודד. בישראל הוא התגורר ברעננה.
עם כניסת הכוחות הקרקעיים לעזה כתבו לו חבריו בדף הפייסבוק: "שון התותח, שמור על עצמך, אוהבים אותך". חברה אחרת שלו הוסיפה: "כולנו איתכם, מתפללים לשלומם של שון וכל החיילים, שיחזרו בריאים ושלמים. ואנחנו כאן תמיד-תמיד בשבילו". חבר נוסף כתב: "שוני, שישמור אותך השם".
עם היוודע הבשורה כתב אחד החברים: "צער עמוק. שון, אתה תחסר! הלב שלנו נשבר..."
בהכנת הידיעה השתתפו יאיר קראוס, מנדי גרוזמן, יעל פרידסון, יוחאי עופר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם