חמאס מול צה"ל
על רקע יציאת חלק מכוחות צה"ל מרצועת עזה, ניתוח של בניין הכוח של חמאס מול הצורך בבניית יתרונות יחסיים של צה"ל
מערכת IsraelDefense
ארטילריה ארוכת טווח אשר בנויה על רקטות ומרגמות - מערך הארטילריה בעל יכולת כיסוי טווחים ממרגמות לטווחים קצרים ורקטות עד 160 ק"מ. צה"ל הכין תשובה הגנתית טובה למערך הרקטות לטווח הארוך, בדמות סוללות "כיפות ברזל" אשר יירטו בהצלחה את רוב הרקטות שנורו למדינת ישראל. התשובה של צה"ל הינה חלקית מאחר וכפי שהוכיחה המציאות, לא ניתן היה למנוע ירי ארטילרי ולשתק את יכולת האש של החמאס. איום הפגיעה בתשתיות אזרחיות מאט את הכלכלה ולראשונה מאז 1991, מדינת ישראל נאלצה להתמודד עם החלטה של חברות תעופה זרות להפסיק את פעילותן.
בעתיד, נראה שעוצמת האיום הארטילרי תגבר ונדרש להכין מענה התקפי יעיל יותר שישלב יכולות מודיעין עם יכולת של חה"א. במקביל למציאת פתרונות משופרים כנגד ירי ארטילרי יש לזכור גם כי אין מענה הולם לירי מרגמות אשר גרמו לאבדות ונזקי רכוש רבים.
ניידות ? מבוססת על תנועה במערך מנהרות - לכל הדעות, הציבור הופתע מכמות המנהרות התקפיות אשר חמאס בנה לאורך השנים. ניתן להודות כי נמנע אסון כבד במהלך המלחמה שעלול היה להתרחש אילו החמאס מימש את כוונותיו להגיח במפתיע במרכז יישוב חקלאי. בהסתמך על דיווחים של דובר צה"ל, נראה גם כי מרבית הנפגעים של צה"ל נגרמו בלחימה במחבלי חמאס אשר הגיחו במפתיע מפירים נסתרים אליהם הובילו מנהרות לחימה.
חיל האוויר תקף בשנים האחרונות מנהרות, בעיקר בציר פילדלפיה, אשר שימשו להברחות של נשק וסחורות. נראה שחיל האוויר מוגבל יותר ביכולתו להרוס מהאוויר מנהרות התקפיות ומנהרות קשר. על מערכת הביטחון - משהב"ט, צה"ל והתעשיות הביטחוניות להיכנס לתוכנית חירום אשר תבנה מענה כולל שיכלול תורת לחימה, מענה טכנולוגי לאיתור, נטרול והשמדת מנהרות מהאוויר ומהקרקע.
תקיפה מהאוויר ? שימוש במערך המל"טים התוקפים - החמאס נכשל במהלך המבצע לנצל את יכולת התקיפה של מל"טים עקב מודיעין איכותי ויעיל ותקיפה מוקדמת. של מאגרי המל"טים. שני ניסיונות להחדיר מל"טים יורטו באמצעות מערך טילי נ"מ אשר יירטו אותם בתחילת דרכם. נראה כי גם מערך המודיעין וגם חיל האוויר הכינו מענה הולם מול איום המלטים התקפים של חמאס למועד המבצע.
יש להעריך את יכולת ההגנה של צה"ל לעתיד שבו ניתן להניח שהאיום יהיה מורכב מטייסות מל"טים ולא מכלים בודדים.
אמצעי לחימה נ"ט - במרכזו טילי הקורנט ומטול ה-29RPG - מערכות ההגנה האקטיביות הוכיחו את ההשקעה בהן בחטיבה שהייתה מצוידת כהלכה. ניתן היה לראות כי רק"מ מוגן באמצעי אקטיבי שמר על כושר התמרון והניידות ללא חשש מהאיומים. הצלחת מערכת מעיל הרוח במבצע צוק איתן אשר יירטה 15 טילי נ"ט מחזקת את הצורך בהצטיידות מואצת לכלל הטנקים, נגמ"שי נמר ודחפורים בעלי יכולת מיגון אקטיבית.
מניעת ניידות לצה"ל ? באמצעות מיקוש ומטענים ממולכדים מגוונים - נגד אדם, נגד רק"מ ומטעני גחון - נראה שצה"ל פיתח תרגולות לאיתור והתמודדות מול מערך המטענים נגד אדם, נגד רק"מ ומטעני גחון. עם זאת, המצאות פלטפורמות מיושנות וחוסר אמצעים טכנולוגיים לאיתור ונטרול מטענים גורמים להאטה ביכולת התמרון של צה"ל שהוא נקודת חוזק מרכזי ביכולת צה"ל להכריע את הצד השני.
במקביל, המטענים הממולכדים הצליחו לרתק אליהם כוחות חי"ר ולעכב את תנועת ליעדיהם הראשיים. נראה לכן כי נדרש פיתוח אמצעי לפינוי מהיר של מטענים ממולכדים לשימוש חי"ר.
פיקוד וקשר של מוצבי הפיקוד והשליטה של חמאס - בשנים האחרונות צה"ל משקיע תקציבים גדלים ביכולות ה-CYBER והמודיעין. נראה כי יכולת אמצעים אלה לא סייעה לאתר את מקום המצאות מנהיגי חמאס בלחימה, לנטרל את יכולתם ואף להורגם. חיסול מנהגי תנועת החמאס בעת לחימה חייב להיות יעד ראשוני וכי צה"ל נדרש לחקור היטב ולהכין מענה הולם לאתגר זה.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם