נשארו לבד: אלפים בודדים בהפגנת תושבי הדרום בת“א
המארגנים קיוו כי אזעקות הרקטות בתל אביב יוציאו את השכנים למפגן סולידריות עם תושבי הדרום. בפועל, הכיכר נותרה חצי ריקה
• לכל הסיפורים המעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
זו ישראל 2014: אלפי תושבים המתגוררים בעוטף רצועת עזה צריכים לעלות על אוטובוסים מאורגנים, ולהגיע לכיכר העיר המרכזית בישראל כדי לקרוא לממשלה להגן על חייהם. ילד קטן הסתובב בקהל עם מגאפון צעצוע ואמר: ”החיים שלי לא שווים יותר מחייו של תושב תל אביב“. באותה מידה היה יכול לזעוק: ”המלך הוא עירום“, מפני שאיש כנראה לא שמע אותו. צעקתו החלושה, קריאתו לשמירה על חייו, ספק אם הגיעה אל מוקדי קבלת ההחלטות.
ההפגנה התקיימה תחת הכותרת: ”לא שותקים באדום“. בין הקהל המיוזע חיפשתי איזה תל-אביבי שיספר לי משהו על תחושת הביחד. לא מצאתי רבים אך הגעתי אל ששון, תושב רמת אפעל, שעמד על יד הבמה והחזיק בשלט ”ממתינים להכרעה. ביטחון = פתרון“.
ששון לא הבין למה התל-אביבים נשארו בבית, אך אמר לי שמבחינתו לא הייתה שאלה אם להגיע: ”הצבא שלנו מחפש כותרות ולא פתרונות. את המציאות בדרום צריכים לפתור ולהחזיר את השקט, כל הגמישות הזו והגמגום הזה לא נראים לי“.
בקהל אני פוגש את כל שמות היישובים המוכרים לי מהחודש האחרון - מאפליקציות ”צבע אדום“ והתרעות פיקוד העורף. מאחורי שמות היישובים שלא הכרתי, הגיחו פרצופיהם של מבוגרים וקשישים לצד ילדים ופעוטות. בשיאו של אוגוסט ובעיצומו של החופש הגדול הם החליטו להגיע הנה לכיכר רבין. לצערם, לא רבים מתושבי ישראל, עוטפי-עוטף עזה, היו איתם כאן ברגע האמת.
ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, עלה אל הבמה כדי לומר לקהל: ”המבט מופנה כעת לירושלים ולא לקהיר. קברניטנו צריכים לדאוג לשלומם ולביטחונם של תושבי עוטף עזה, אך צריך לזכור גם את מגבלות הכוח ואת הצורך בהליכה לדרך של הסדר - דרך שבשבנים האחרונות נראה שננטשה על ידי ממשלתנו, ואין לה תחליף“.
חולדאי אולי ציפה למחיאות כפיים מצד תושבי העוטף, רבים מהם מצביעי מפלגות שמאל, אך אלו החזירו לו בצעקות בוז ובשריקות. לא שלום הם מבקשים כאן הפעם, אלא ביטחון ושקט. חולדאי היה צריך לרענן קצת את הנאום, שנשמע כמו סיסמאות בחירות מלחימה קודמת, ולא כמו נאום שנישא לאחר מלחמה בה גם הוא ותושביו ברחו אל המקלטים מאימת הטילים והרקטות.
ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, הסביר בפשטות את כוונתם של משתתפי ההפגנה: ”אנחנו תושבי עוטף ישראל ולא עוטף עזה. במשך 14 השנים האחרונות אנחנו
”אין כאן ימין או שמאל, דתיים או חילונים, יש לנו מסר אחד ברור ואוניברסאלי“, אמר דוידי, ”אנחנו רוצים חיים שקטים ובטוחים, נטולי רקטות ומנהרות, שיאפשרו לנו לשגשג ולהתפתח. אנחנו עייפים מהבטחות וחוששים מפשרה על חשבון חיינו וביטחוננו. דמנו לא יהיה הפקר“.
דוידי הוסיף כי ”על ממשלת ישראל להחזיר את השקט לדרום - זו המטרה. לא ’תחושת ביטחון‘ ולא שקט זמני. זו לא בקשה מוגזמת. זו דרישה ברורה של כל אזרח במדינה נורמלית. הפעם לא יהיה גמגום, אני מקווה שהפעם כל אזרחי ישראל יהיו איתנו, אחרי המלחמה הזו בה גם תושבי תל אביב, בה אנחנו נמצאים, מיהרו למקלטים והבינו אולי במשהו עם מה אנחנו מתמודדים ב-14 השנים האחרונות“.
כשהרים דוידי את עיניו מהנאום הכתוב, הוא ראה כיכר ריקה למחצה. כמה רוכבים על אופניים המשיכו הלאה במעלה הרחוב. תושבי עוטף עזה, גם הפעם, נשארו לבד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם