החוקרים נדהמו: מרצע נחושת בן 7,000 שנה
הממצא, שהתגלה בקבר של אישה אמידה ב"תל צף" שבאזור עמק הירדן, הבהיר כי השימוש במתכת באזור ארץ ישראל היה מוקדם במאות שנים מכפי שסברו המדענים
עוד כותרות ב-nrg:
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
• נטילת אנטיביוטיקה בילדותמובילה להשמנת יתר
• למרות החורף השחון - עונה טובה בכרמי היין
התגלית המשמעותית הזו התגלתה ביישוב 'תל צף', על גדות הירדן בסמוך לגבול הבינלאומי עם ירדן שפעל בתקופה הכלקוליתית התיכונה (5200-4600 שנים לפנה"ס), והיה מרכז מסחרי משמעותי ועשיר מאוד בהיסטוריה של המזרח התיכון בשנים האלו.
מרצע הנחושת שנמצא
יוסי גרפינקל
בשנות ה50 החלו לחפור במקום משלחות של ארכיאולוגים והאתר סיפק מידע רב לחוקרים שגילו את עושרו הגדול של היישוב ואת קשרי המסחר ארוכי הטווח שהיו לו, בזכות מבנים גדולים במיוחד שהיו עשויים לבני בוץ ומספר גדול של מרכזי אחסון שבהם אוחסנו גרעיני חיטה ושעורה בהיקפים חסרי תקדים, תנורי צלייה רבים, שהעידו על אירועים רבי משתתפים וממצאים רבים נוספים בהם פריטי אובסידיאן (זכוכית וולקנית שמקורה באנטוליה או ארמניה), קונכייה אחת שמקורה בנהר הנילוס שבמצרים וקונכיות אחרות מהים התיכון, צלמיות אדם ובעלי חיים כלי חרס ייחודיים שאינם מוכרים כמעט משום אתר אחר באזור.
ד"ר דני רוזנברג, חוקר בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה שפועל במקום, בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומהמכון הארכיאולוגי בברלין סיפר לNRG על משמעותה של התגלית שעולה לאין שיעור על אלו שקדמו לה: "הפריט עצמו התגלה כבר ב2007 אבל לא נבדק ולא נעשתה לו אנליזה.
רוזנברג סיפר כי המרצע החרוטי נמצא בקבר חתום של אישה כבת 40 שנכרה בתוך תא אחסון שיצא מכלל שימוש וסביב מותניה נמצאה חגורה מפוארת העשויה מ-1668 חרוזים עשויים מביצי בת-יענה. הקבר עצמו כוסה על ידי מספר אבנים גדולות והימצאותו בתוך ממגורה מעידה, הן על חשיבות הנקברת והן על חשיבות המתקן בו נקברה לחברי הקהילה. הקבר, שלד האישה וחגורת החרוזים כבר פורסמו בכתבי העת המדעיים, אך המרצע הקטן מנחושת פורסם רק לאחרונה לאחר שהרכבו הכימי נבדק על ידי פרופ' שריאל שלו מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה.
השאלה המעניינת כעת היא למה בדיוק שימשה אותה רצועת מתכת שנמצאה בקברה של האישה ומי היא הייתה ואיך הייתה בנויה החברה המעמדית אז. לדברי החוקרים "אנחנו כבר שנה שנייה מקיימים פרוייקט בין לאומי ואנחנו מנסים להבין מה קרה באתר הזה ולמה הוא כל כך מיוחד. מדובר בחלון זמן מאוד מעניין אותנו ואין לנו שום דבר מאותו פרק זמן כזה באתרים אחרים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם