הוריו של דניאל בן ה-4: רק אם יהיה שלום נוכל לחיות כאן בשקט
גילה ודורון טרגרמן, הוריו של הילד בן ה-4 דניאל שנהרג מפגיעת פצמ"ר בביתו קיימו היום הצהרה לתקשורת וסיפרו על רגעיו האחרונים: "הייתה תחושה רעה ב'צבע אדום' הזה, כאילו דניאל הבין שהפעם זה קרוב מדי"
עוד כותרות ב-nrg:
- משעל בריאיון באיראן: אין טעם במו"מ, דבקים בהתנגדות
- הצעה: תלמידים מהדרום יורשו ללמוד גם בצפון
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
האם גילה סיפרה על הרגע האחרון שראתה את דניאל בחיים "כשהסתכלתי עליו ואמרתי לו 'דניאל לממ"ד', היה לו מבט קפוא בעיניים. הוא הסתכל לכיוון האוהל על יובל. בדרך כלל כשהיה 'צבע אדום' הוא רץ ראשון לממ"ד והפעם הוא כאילו קפא. הייתה תחושה רעה בצבע אדום הזה, כאילו הוא הבין שהפעם זה קרוב מדי".
האב תיאר את השניות הקצרות בהן אירעה התקרית. "הפצמ"ר הקטלני הגיע אחרי מספר נפילות בסביבה והייתה אזעקה בזמן שהיינו בבית. הילדים שיחקו בסלון, האזעקה הבהילה את כולם. גילה לקחה את אורי. משמאלי דניאל מימיני יובל בתוך האוהל, הכל קרה כל כך מהר, בתוך 3 שניות.
"אתה מבין שזה לא ליד הגדר, זה לא סמוך לשום שטח פתוח, וזה ממש פה מעבר לקירות. נפילה שמגיעה בתוך 3-4 שניות שבשניות האלה דניאל יוצא החוצה ואני מרגיש איך חולף מולי רסיס, אני קולט שהדבר הזה נכנס גם הביתה הסתובבתי אחורה ליובל, היא הייתה בתוך האוהל, לקחתי אותה זרקתי אותה בממ"ד. זה היה אירוע של 10 שניות".
"הנחתי אותם בממ"ד וגילה רצתה מיד להתקשר למישהו, אמרתי לה שהיא לא צריכה לעשות שום דבר הבנתי שלא צריך שאף אחד יבוא. יצאתי החוצה, הייתי לידו שנייה או שתיים, כיסיתי אותו. בדיוק התחילו להגיע קצת אנשים. יצאנו מהתופת, השארנו את דניאל מאחורה, רצנו לחברים. אתה רץ כמו בסרט, ומאז אנחנו בסרט כל יום ואנחנו מנסים שלב שלב מהמורה מהמורה".
האב סיפר על ההחלטה שקיבלה המשפחה לחזור לקיבוץ ולאחריה נפגע הבית מפצמ"ר: "רצינו לחזור לקיבוץ, לחזור לשגרה. הגנים חוזרים - ממש רצינו לחזור כבר הביתה. המשפחה רצתה שנבוא לצפון ושנהיה יחד, אמרנו שנגיע בשבת, אבל לפני כן אנחנו צריכים להיות בבית".
האם סיפרה על תגובתו של דניאל כשחזר הביתה: "הוא הסתכל על המשחקים שלו והיה המום מהמשחקים שלא ראה הרבה זמן. הוא נשכב על המיטה ואמר 'אוי המיטה שלי, כמה התגעגעתי למיטה שלי'. כולנו רצינו לחזור כבר הביתה ולחזור לשגרה". לאחר מכן אמרה האם גילה כי הם לא מתכוונים לחזור בתקופה הקרובה לקיבוץ.
"קיבלנו תשובות לא מספקות מגורמים בקבינט. אנחנו חיים במזרח תיכון מטורף. עבר עלינו אירוע מאוד מאוד קשה, אנחנו לא סתם איבדנו בן מתוק מהמם, יפיפה, חכם, אנחנו ראינו את זה מול העיניים. אי אפשר לעכל את זה, היום שנעכל את זה מפחיד אותנו. אני מאמינה שלחברי הקבינט יש אינטרס להגן עלינו, כל אחד בדרך שלו. אני לא מבינה במלחמות ובמה צריך לעשות אני יודעת שרק אם יהיה שלום נוכל לחיות כאן בשקט. כל פעם הסבבים האלה והמלחמות האלה הופכים להיות קשה יותר".
בהמשך הוסיפה גילה כי המשפחה מנסה בימים אלה לעכל את האירוע. "הגיעו לכאן המון אנשים שלא מכירים אותנו ושהרגישו שהם צריכים להזדהות איתנו והביעו תמיכה ונחמה. הם הרגישו שדניאל הוא הילד של כולם, כיוון שהתמונות של הילד דומות מאוד לתמונות של הילדים שלהם. באותה מידה זה יכול היה להיות הילד שלהם. זה פשוט לא נתפס שזה קרה".
דורון סיפר על ההחלטה לבשר את הבשורה הקשה לאחים של דניאל. "אחרי שלוש שעות בערך בהתייעצות עם צוות מהמועצה, הרגשנו שאנחנו צריכים לתת תשובות לשני הילדים הנוספים שלנו. אמרנו את זה לילדה במילים ברורות. הילדה רצתה ללטף את דניאל בעדינות, ללטף כי היא חשבה שקיבל מכה חזקה. אני לא חושב שהיא מתנהגת רגיל שלושה ימים אחרי, אבל היא בסדר. אני מאמין שהיא תגדל". לבסוף הודתה האם למבקרים שפוקדים את בית המשפחה. "ואנחנו באמת מקווים שיהיה שלום, ושהבן שלנו יהיה ההרוג האחרון".
השר יאיר לפיד הגיע היום לביקור תנחומים בבית משפחת טרגרמן. "בשבעה של דניאל טרגרמן הייתה לנו שם שיחה עם ההורים. שיחה טעונה ולא פשוטה הסבים והסבתות כועסים ובצדק אמרו להם שאפשר לחזור והעכשיו הנכד שלהם נקבר".
בפגישה עם ראשי רשויות בעוטף עזה אמר לפיד כי "התשובה היחידה זה מה אנחנו נעשה בדרום כי בסוף אין שום תשובה להורחם שאיבדו ילד בן ארבע וחצי. בדרך הנה סגרתי יחד עם שר הפנים גדעון סער לתוספת חירום של עוד 50 מיליון שקל לרשויות בדרום לסיוע לצרכים המיידיים. הפתרון הארוך והאמיתי הוא לחזק את הישובים האלו להפוך אותם לפנינה ארץ ישראלית כמו שהם היו וכמו שהם צריכים להיות אנחנו בונים את החלטת הממשלה עבור כל רשות נראה איך פותרים המטרה שלנו היא לבנות פה חיים טובים יותר".
מאות אנשים ליוו אתמול את דניאל לקבורה בבית העלמין במועצה האזורית אשכול. נשיא המדינה, ראובן ריבלין, הגיע ללוויה ואמר דברי הספד לדניאל. "ילד יקר, ראיתי אותך לבוש במדי ארגנטינה רוקד מלא שמחת חיים, ילד שקטן מדי לחצות כביש לבד אבל גדול מספיק לדעת מה זה 'צבע אדום', ולהבדיל בין פצצת מרגמה, יירוט ונפילה. תושבי נחל עוז, בקו האש, העימות החיים והתקווה - מכאן ננצח ונתגבר, יוכנע הרוע. איש לא יכול להכריח אותכם להישאר כאן".
לפני שלושה ימים ביום שישי סמוך לשעה 18:00 בערב, פגע פצמ"ר בקיבוץ במועצה האזורית שער הנגב. כתוצאה מהפגיעה עלו מספר רכבים באש ורסיסים מהפגיעה ברכבים חדרו לסלון
צוותי רפואה של צה"ל החלו להעניק לו טיפול רפואי ובתוך דקות ספרות חבר אליהם צוות של מד"א בראשותו של מנכ"ל מד"א אלי בין. הצוותים המשותפים העלו את הילד לניידת טיפול נמרץ ממוגנת ירי של מד"א שהגיעה לאזור אולם לאחר ניסיונות החייאה נאלצו לקבוע את מותו.
אימו גילה סיפרה לאחר האירוע כי באותו יום תכננה המשפחה לנסוע לבית הוריה בקרית אונו. "המזוודות כבר היו מוכנות מבעוד מועד. רגע לפני הפיצוץ הקטלני יצאתי להוריד את המנשא של אורי בחבל כביסה ופגשתי את השכן. שאלתי אותו אם הם נוסעים ואמרתי לו שאנחנו יוצאים עכשיו. נכנסתי הביתה והיה 'צבע אדום' הילדים שיחקו בתוך אוהל שהיה בתוך הבית.
"מרגע האזעקה עד הפיצוץ היו 3 שניות בלבד ולא הספקנו לאסוף את הילדים ולהגיע לממ"ד" היא סיפרה, "לדניאל הייתה משמעת 'צבע אדום' והוא תמיד מיהר לממ"ד. ברגע הישמע האזעקה ידע מה לעשות ולאן ללכת. תמיד כשכולם היו מגיעים לממ"ד דניאל היה אומר 'עכשיו כולנו בטוחים'. הוא היה ילד יפה חכם רגיש. כל כך מתוק. רצינו לראות אותו גדל עם האחים שלו ומממש את עצמו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם