בישובים סמוכי הגדר מיואשים: "אנחנו בשר התותחים"
הלחימה בימים האחרונים ומותו של הילד דניאל טרגרמן, חשפו את מה שעובר על היישובים שנמצאים ממש סמוך לגדר הרצועה: מנהרות מלמטה, פצמ"רים ללא התראה מלמעלה וירי צלפים בכל רגע. "להגדיר אותנו כיעד לאומי", הם דורשים
עוד כותרות ב-nrg:
• פעיל חמאס חשף בחקירת שב"כ: הנייה מסתתר בבית החולים שיפא
• רקטה התפוצצה בגליל: צה"ל הגיב באש תותחים
• לכל מה שמעניין -בעמוד הפייסבוק שלנו
20 הישובים הנמצאים במרחק 0-3 מהגדר ובתוכם ארבעת הישובים - זיקים, נתיב העשרה, נחל עוז וכרם שלום, שהוגדרו על ידי משרד הביטחון כצמודי גדר, מתמודדים יום יום עם נפילות פצמ"רים ללא כל התראה, איום המנהרות שעדיין מרחף באוויר וירי ישיר מעזה.


מותו, ביום שישי, של הילד דניאל טרגרמן בנחל עוז ומטח של 30 הפצמ"רים שנורו אתמול (יום ב') תוך זמן קצר אל עבר ישוב צמוד גדר במועצה האזורית שער הנגב, היוו הוכחה כואבת נוספת לכך שבישובים אלו מדובר באיום בסדר גודל אחר.
בשבועות האחרונים התאגדו תושבים מאותם ישובים, בשיתוף פעולה עם ראשי המועצות, והגישו עקרונות של תכנית מפורטת לחיזוקם של הישובים סמוכי הגדר. על בסיס עקרונות אלו, יש לטענתם לבנות תכנית אסטרטגית ממשלתית להגברת חוסנם של היישובים.
הפעילים פנו בתקופה האחרונה לשרים וחברי כנסת על מנת שבסופו של דבר המדינה תכיר בצרכים המיוחדים של הישובים צמודי הגדר, ויפעלו להעניק להם סיוע מיוחד בנוסף לתמיכה הקיימת. לקראת החלטת הממשלה הצפויה ביום ראשון מקווים התושבים כי היא תכלול חלק מהנושאים אותם הם העלו.
"במשך למעלה מ-14 שנים נמצאים הישובים סמוכי הגדר במלחמת התשה", מציינים התושבים, "המתח הביטחוני וחוסר הוודאות הקיומית שחקו במהלך השנים את כוח עמידתם של הישובים. ומבצע "צוק איתן" היה בבחינת הקש ששבר את גב הגמל. משהו בנחישות שאפיינה את התושבים לאורך כל שנות קיומם – נשבר וספק אם ניתן לאיחוי. רבים מהתושבים מרגישים שהמדינה משתמשת בהם כבבשר תותחים, ואחרי כל מלחמה או "מבצע" – נוטשת אותם לאנחות".
בין השאר הם דורשים טיפול שוטף ומיידי בכל ניסיון של בניית מנהרות, מערך הגנה מתוגבר בישובים והגנה מפני ירי פצמ"רים.

"לנו אין אפילו 15 שניות להיכנס למרחב מוגן", מתאר אריה פניני, מוותיקי קיבוץ נחל עוז, את החיים בקיבוץ סמוך לגדר. "הפצמ"ר במטח האחרון נפל ממש על יד הבית שלי. ישבתי בממ"ד ורעייתי הייתה בסלון. היה פיצוץ נוראי וקראתי לה שתגיע לממ"ד. רק כשהיא הגיעה נשמעה אזעקת הצבע אדום. הטיל מקדים את הצבע אדום ואותו דבר קרה באסון ביום שישי אז הטיל הקדים את האזעקה. אני לא רוצה לנצל את האסון שקרה לנו אבל הילד היה בבית והמרחק מהאוהל שלו בבית לממ"ד היה כלום ובכל זאת הוא לא הספיק. לזה יש כמובן להוסיף את איום המנהרות. אנו מעבדים את השדות עד המטר האחרון ובשדות אלו צעדו אנשי החמאס שיצאו מן המנהרה והתקרבו לפילבוקס שלנו. לחפור לפה מנהרה זה צ'יק צ'אק".
פניני מוסיף עוד על הפגיעה בשדות החקלאיים "בהרבה מהימים לא יכולנו לצאת לעבוד בשדות. היינו צריכים לקצור את התחמיץ במועד ולא נתנו לנו והוא יצא פחות טוב. גם שהרשו לנו סביבנו העמידו טנקים שישמרו על המכשירים ואז הטנקים הפכו את השדות לפודרה וזה נזק ארוך טווח. אלו הדברים שמייחדים את החיים פה . אנחנו לא יפים יותר", הוא מבקש להבהיר, "אלא הייחודיות שאצלנו הדברים הרבה יותר חמורים וזו אחת הסיבות שאנו רואים בחיוב את היציאה של המשפחות עם הילדים".


טל מור, מזכיר קיבוץ זיקים שתושביו חוו מספר ניסיונות חדירה מן הים, מסביר את דרישות היישובים מהממשלה: "תמיד, ובמיוחד בעת הזו, יש חשיבות לאומית לחזק את היישובים הסמוכים לגבול. החיזוק הזה צריך להיעשות ע"י תכנית ממשלתית ארוכת טווח, מגובה בתקציב, של טיפול נקודתי בכל היישובים צמודי וסמוכי הגדר. לשם כך, הממשלה צריכה להגדיר את זה כיעד לאומי.
"כל מיני בקשות שעולות למתן פתרונות מיידיים, להפוגות והתרעננות וכו', הם לא לב העניין, ואסור שבהם תהיה ההתמקדות, לא של מקבלי ההחלטות, לא של התקשורת וגם לא של
"אדם שצריך להחליט האם להשקיע את כספו ברכישת בית, ולגדל את ילדיו, ולעבוד במקום בו חדרו מחבלים מהים, או ביישוב שלידו יצאו מחבלים ממנהרה, או לחלופין, לעשות זאת 10-20-30 ק"מ מכאן, עלול לבחור שלא לבוא לזיקים או לכל אחד מהיישובים צמודי הגדר".
הנציגים גיבשו רשימת צרכים ברורה שהועברה בתיווך ראשי הרשויות לקראת החלטת הממשלה. ראשי הרשויות בעוטף עזה עברו על הטיוטות והעירו הערות וכעת הם מקווים שיתייחסו בממשלה לכל הנושאים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg